Michal Arbell

הספר מציע דיון מקיף בתפיסות המורכבות של מעשה היצירה אצל ש"י עגנון, כפי שהן עולות מן הסיפורים והרומנים במשך יותר מחמישה עשורים של כתיבה. 
מהלך אחד מתחקה אחר המתח בין הרעיונות הרומנטיים ביחס לאמנים ולאמנות, העומדים בתשתית היצירות, לבין ערעורם המודרניסטי. מהלך שני עומד על המחשבה ההיסטורית המטא-פואטית בדבר תפקידו של מעשה היצירה הספרותי בתוך תהליך היסטורי של העולם היהודי המסורתי במזרח אירופה וכינונה של זהות לאומית חדשה בארץ ישראל. המהלך השלישי ממוקד בהבנה פסיכואנליטית מודרניסטית של תהליכי הנפש המורכבים של האמן/ית היוצר/ת, ובוחן את הזיקות שבין מעשה היצירה לבין משברי הזהות המינית ואת נוכחותו רבת העוצמה, כתוכן וכוח מניע כאחד, של הלא מודע בתהליך היצירה.
פרקי הספר דנים בפירוט בשורה של יצירות, "עגונות", "אחות", "גבעת החול", "אגדת הסופר", "יתום ואלמנה", "בדמי ימיה", "על אבן אחת", "חוש הריח", "אורח נטה ללון", "הסימן", "תמול שלשום", "המכתב" "עידו ועינם", "עד עולם", "מזל דגים" ו"עיר ומלואה".