אגס

אַגָּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אגס
הגייה^*	agas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	נ־ג־ס
דרך תצורה	משקל אֶקְטָל
נטיות	ר׳ אַגָּסִים

פרי־עץ מתוק ממשפחת הורדניים, שצבעו אדמדם־ירוק, קליפתו דקה, עגלגל, צר קרוב לענף ומתעבה בתחתיתו.
- ”וּבָאִילָן, הָאֲגָסִים וְהַקְּרֻסְתּוּמֵלִין, וְהַפְּרִישִׁים וְהָעֻזְרָדִים, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ד)
- ”אגב חדוָה הם חוטפים מתוך העגלה קּשּׁוּא גדול וירוק, תפוח אדמדם או אגס מהודר ונועצים בהם את שִניהם החזקות תיכף וּמיד, לעיני הנגזלת...“ (מאחורי הגדר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- ”אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה / וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ / עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב.“ (עץ אגס, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
- ”לִבְלְבוּ אַגָּס וְגַם תַּפּוּחַ / עַרְפִלִּים כִּסּוּ אֶת הַנָּהָר / וְקַטְיוּשָׁה אָז יָצְאָה לָשׂוּחַ / אֱלֵי חוֹף תָּלוּל וְנֶהְדָּר.“ (קַטְיוּשָׁה, מאת מיכאיל ואסילייביץ' איסאקובסקי, בתרגום נח פניאל בזֶמֶרֶשֶׁת)
- האגסים פורחים רק באביב.
בהשאלה: [סלנג] נורת חשמל.

גיזרון

המילה משותפת למספר לשונות שמיות, למשל אכדית: angašu, ערבית: إجَّاص (אִגָּ'אץ)
שמו של האגס לקוח כנראה מן לשון אוגריתית בצורת קצ qẓ בהוראת פרי קיץ (=אגס,שהבשלתו ב-קץ הקיץ). בתרבות הכנענית-אוגריתית, "מֵלקֲז" mlk-qẓ שימש כאל הפטרון של פירות הקיץ.ממנו נגזר באוגריתית - "אעסת" ʾaġst במשמעות (עונת) קיץ.