פלוריאנה

פלוריאנה (מועצה מקומית)
**Il-Furjana**
סמל פלוריאנה סמל פלוריאנה	דגל פלוריאנה דגל פלוריאנה
	פורט דה בומב
	פורט דה בומב
מדינה	מלטה
ראש העיר	נייג'ל הולנד
שפה רשמית	מלטית, אנגלית
תאריך ייסוד	1724
שטח	0.94 קמ"ר
גובה	38 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ במועצה מקומית	2,205 (31 במרץ 2014)
‑ צפיפות	2,374 נפש לקמ"ר (2005)
קואורדינטות	35°53′36″N 14°30′21″E / 35.89333°N 14.50583°E
אזור זמן	UTC +1
	http://www.florianalocalcouncil.com
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה

פלוריאנה (מלטית: Furjana; אנגלית: Floriana) היא עיר במלטה השוכנת בסמיכות לבירה ולטה, מדרום-מערב לה. העיר נתחמת על ידי הנמל הגדול מצידה הדרום-מזרחי ועל ידי נמל מרסמשט השוכן צפונית-מערבית לה. בפלוריאנה שוכנים רוב משרדי הממשלה של מלטה, ובנמל הגדול נמצא רציף הנוסעים של קו המעבורת בין מלטה לסיציליה.

היסטוריה

העיר נוסדה לאחר שב-1634 הגראנד מאסטר אנטואן דה פול (Antoine de Paule) הביע את חששו מהתקפה עות'מאנית על ולטה. הוא הזמין את האדריכל האיטלקי פייטרו פלוריאני (Pietro Paolo Floriani) לבחון את ביצורי העיר. פאוליני המליץ על הקמת קו ביצורים נוסף סביב ולטה, במטרה לבצר את כל חצי האי שברס (Scebarras) שעליו שוכנות כיום שתי הערים, וכדי למנוע מאויב אפשרי לתצפת לתוך העיר. הקמת הביצורים לפי התוכנית המקורית הסתיימה בשנת 1721, ובקצה הדרום מערבי של החומה נקבע שער "פורט דה בומב" (Porte des Bombes). השער הוקם בין השנים 1697-1720 והוא מעוטר בתבליטי תותחים ומגנים. בשער היה במקור מעבר בודד, אך הבריטים הוסיפו לו מעבר נוסף במאה ה-19. הביצורים הורחבו על ידי הגראנד מאסטר אנטוניו דה ויליינה (António Manoel de Vilhena) שנה לאחר מכן, ב-1722. העיר החדשה נקראה באופן רשמי "בורגו ויליינה" (Borgo Vilhena), אך שמו של האדריכל פלוריאני התקבע כשמה עד היום. בשנת 1860 הגיע מספר תושבי העיר לשיאו, עת התגוררו בה 7,871 איש^[1], אך כיום עומד מספרם על פחות משליש.

העיר כיום

פלוריאנה משתרעת על-פני שטח של 0.94 קמ"ר בלבד וצורתה כשל ריבוע שאורך כל אחת מצלעותיו הוא כ-900 מטרים. אוכלוסיית העיר, המונה כ-2,400 תושבים, קטנה משמעותית מזו של ולטה השכנה, ועל כן פלוריאנה אינה צפופה כמו הבירה, ויש בה מספר גנים ורחבות ציבוריות. מערך הביצורים, החומות והחפירים, תופס חלק ניכר משטחה של העיר, והשטח הנותר מחולק על ידי שדרת ה"מול" לשני חלקים שווים פחות או יותר בגודלם. מצפון לשדרה משתרע הרובע הממשלתי, ומדרום לה רובע המגורים המרכזי שבו שבעה רחובות אורך ושישה רחובות רוחב הערוכים בתבנית שתי וערב.

המול

הכיכר הגדולה המשמשת כתחנת האוטובוסים המרכזית של מלטה ומזרקת טריטון במרכזה. משמאל נראה מלון פיניקיה

המול (il Mall, בעבר באיטלקית Maglio - "מאליו") הוא ציר האורך העיקרי של העיר, והוא הוקם ב-1656 כמגרש משחקי פאיי-מאיי (Paille-maille), אביו של משחק הקרוקט, והוא שימש ככזה עד 1805, עת הפך לגן ציבורי. המול היא שדרה רחבה באורך של 550 מטר המהווה את המשכו לכיוון דרום-מערב של רחוב הרפובליקה בוולטה, והעוברת לאורך קו הרכס של חצי האי שברס. השדרה מובילה מהכיכר העגולה והגדולה שלפני שער העיר ולטה, ואשר במרכזה ניצבת מאז 1959 מזרקת טריטון. הכיכר משמשת כתחנת האוטובוסים המרכזית של האי מלטה כולו.

בעבר הוליכה השדרה אל פורט דה בומב, אך כיום חוצצים ביניהם "גני ארגוטי" (Argotti Gardens), גנים בוטניים שבהם אוסף של קקטוסים. ליד הגנים ניצבים שלושה מבנים:

קפלת סרייה (Sarria) הבנויה בצורת רוטונדה קטנה, הוקמה לראשונה ב-1585 והוקדשה לבתולה. לאחר מיגורה של מגפת הדבר, שפקדה את האי בשנים 1676-1675, הוקמה הכנסייה הנוכחית ב-1676 לפי תוכניתו של האדריכל לורנצו גאפה (Lorenzo Gafà), ולאות תודה הוקדשה לעיבור ללא חטא.
אולם סיר רוברט סאמוט (Sir Robert Sammut Hall) ששימש בעבר ככנסייה מתודיסטית והיה הבניין הראשון במלטה שהואר בחשמל.
מגדל וינייקורט (Wignacourt tower), מגדל מים ששרד מאמת המים אשר ספקה את צרכיה של ולטה. האמה הוקמה על ידי הגאנד מאסטר אלוף דה וינייקורט (Alof de Wignacourt) ונחנכה בשנת 1615.

במרכזו של המול ניצב פסל ישו המלך (Christ the King Monument), שהוקם כדי להנציח את הוועידה האוכריסטית שהתקיימה במלטה ב-1913. לאורך צידו הדרומי של המול משתרעת כיכר פובליוס הקדוש (Pjazza San Publiju), הבישוף הראשון של מלטה והקדוש המגן של העיר. מתחת לכיכר משתרעים אסמים בצורת פעמונים תת-קרקעיים (il-fosos tal-Furjana) אשר הוקמו בין השנים 1847-1851 ופתחיהם מכוסים באבנים גדולות. בכיכר ניצבת כנסייה המוקדשת לפובליוס הקדוש והמשמשת ככנסיית הרובע של העיר. בניית הכנסייה החלה ב-2 באוגוסט 1733 והיא הוקדשה ב-28 במרץ 1792, לאחר עיכובים ארוכים שנבעו ממחסור במשאבים. בחזית הכנסייה ניצב פסלו של הקדוש, ועוד ניצב בכיכר פסלו של דה ויליינה.

רחוב נלסון ורחוב אנה הקדושה

ציר האורך המרכזי האחר של העיר מתחיל גם הוא בשער העיר ולטה אך מוביל תחילה לכיוון דרום וקרוי על שמו של האדמירל הוריישו נלסון. לאחר מכן הופך הציר לרחוב אנה הקדושה (Triq Sant'Anna) החוצה את רובע המגורים של העיר ומשמש כרחוב המסחרי המרכזי שלו, ומסתיים לבסוף בפורט דה בומב. לאורך רחוב נלסון מתקיים שוק יום ראשון של העיר וניצבות בו אנדרטת המלחמה מ-1938 שצורתה כשל צלב לטיני והמנציחה את חללי מלחמת העולם הראשונה; ואנדרטת מלטה, המנציחה את זכרם של 2,298 אנשי צוותי האוויר של מדינות חבר העמים הבריטי, אשר איבדו את חייהם באזור הים התיכון במהלך מלחמת העולם השנייה ומקום קבורתם לא נודע. בקצה הדרומי של רחוב אנה הקדושה נצבת מזרקת האריה שהוקמה בשנת 1728 כמקור מים לתושבי העיר.