מחלקת הפנים של ארצות הברית

מחלקת הפנים של ארצות הברית
	בניין מחלקת הפנים בוושינגטון די-סי
	בניין מחלקת הפנים בוושינגטון די-סי
מידע כללי
מדינה	ארצות הברית
תחום שיפוט	ארצות הברית
סוכנות אם	הממשלה הפדרלית של ארצות הברית
סוכנות בת	לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית
תאריך הקמה	3 במרץ 1849
מזכיר המחלקה	דב האלנד
מטה מרכזי	וושינגטון די. סי.
עובדים	67,026 (נכון ל־2022)
תקציב	12.6 מיליארד דולר (2020)
	doi.gov
קואורדינטות	38°53′40″N 77°02′33″W / 38.894444444444°N 77.0425°W
	(למפת וושינגטון די. סי. רגילה) מיקום המטה

מחלקת הפנים של ארצות הברית (באנגלית: United States Department of the Interior - DOI) היא מחלקה בקבינט של הממשל האמריקאי שמנהלת ומשמרת את רוב האדמות שבבעלות פדרלית. תחומי אחריות אלה שונים מתחומי האחריות של משרדי פנים בארצות אחרות, הנוטים להתמקד בשיטור או ביטחון.

בראש המחלקה עומד מזכיר הפנים של ארצות הברית. עקב מדיניותה ופעילותה של מחלקת הפנים והסוכנויות שלה, יש לה השפעה משמעותית במערב ארצות הברית, ובדרך כלל המזכיר מגיע מאחת ממדינות המערב במדינה. רק שניים מהמזכירים שכיהנו בתפקיד מאז 1949 לא זוהו עם מדינות המערב.

היסטוריה

יצירת המחלקה

כבר בקונגרס ארצות הברית משנת 1789 הוצע הרעיון של מחלקה שתדאג לענייני פנים, אולם תחומי האחריות הללו השתייכו באותו זמן למחלקת המדינה. ההצעה להקים את המחלקה נשקלה במשך מחצית המאה הבאה ונתמכה על ידי נשיאים שונים החל מג'יימס מדיסון ועד ג'יימס פולק. מלחמת ארצות הברית–מקסיקו בשנים 1848-1846 נתנה להצעה זריקת עידוד כיוון שתחומי האחריות של הממשלה הפדרלית גדלו. מזכיר האוצר של הנשיא פולק, רוברט ג'ון ווקר, הפך לדובר נלהב בזכות יצירת המחלקה החדשה.

ב-1848, ווקר הצהיר בדו"ח השנתי שלו שבמספר משרדים פדרליים יש מחלקות שכמעט ואין להם קשרי עבודה איתן. הוא ציין שלמשרד האדמה הכללי יש קשר קלוש עם מחלקת האוצר. כמו כן, הוא הדגיש את חוסר הקשר בין המשרד לענייני אינדיאנים לבין מחלקת המלחמה ובין משרד הפטנטים לבין מחלקת המדינה. הוא טען שיש לשלב את כל המשרדים הללו במסגרת מחלקת הפנים.

הצעת חוק המאשרת את יצירת המחלקה הוגשה לבית הנבחרים ב-15 בפברואר 1849, ושהתה בסנאט במשך שבועיים בלבד. המחלקה נוסדה ב-3 במרץ 1849, ערב כניסתו לתפקיד של הנשיא זאכרי טיילור, כאשר הסנאט אישר את ההצעה ברוב של 31 לעומת 25. קבלת ההצעה התעכבה בגלל נציגי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס שנרתעו מיצירת עוד עמדות כוח למפלגה הוויגית שעמדה לקבל לידיה את מושכות השלטון.

התפתחות במאה ה-19

בהמשך המאה ה-19, התרחבה מחלקת הפנים באופן מהיר והיא הייתה המחלקה הגדולה ביותר בממשלה הפדרלית. אחריות המחלקה השתרעה על תחומים רבים ושונים. בתקופת כהונתו של קולומבוס דלאנו, בשנים 1870–1875, התגלו במחלקה פרשיות שחיתות שהוציאו לה שם רע, ונטען שדלאנו לא עשה מספיק לבער את השחיתות^[1].

במאה ה-20 ה-21

רוב בעיות הפנים שהמחלקה התמודדה איתן בתחילת דרכה הועברו בהדרגה למחלקות אחרות. סוכנויות אחרות הפכו למחלקות נפרדות, כגון לשכת החקלאות, שמאוחר יותר הפכה למחלקת החקלאות. אולם, אדמת המדינה וניהול משאבים טבעיים, ענייני אינדיאנים, שימור הטבע, ועניינים טריטוריאליים נשארו בתחומי האחריות של מחלקת הפנים.

החל מאמצע 2004, המחלקה מנהלת 2,050,000 קמ"ר של אדמות מדינה עיליות, או כחמישית מהשטח הכולל של ארצות הברית. היא אחראית על 476 סכרים ו-348 מאגרי מים באמצעות לשכת הכשרות הקרקע, 388 פארקים לאומיים, אתרי זיכרון, חופים, שדות קרב לשעבר וכדומה באמצעות שירות הפארקים הלאומיים, ו-544 אזורי טבע מוגנים באמצעות שירות הדגה וחיי הבר. פרויקטים הקשורים בנושאי אנרגיה על אדמות המנוהלות על ידי הממשל הפדרלי ומתקנים מרוחקים מהחוף מספקים 28% בקירוב מתצרוכת האנרגיה הלאומית של ארצות הברית.

ילידים

כחלק ממחלקת הפנים, הלשכה לענייני אינדיאנים מטפלת במספר יחסי גומלין בין הממשל הפדרלי לבין ילידים אמריקאים, בעוד שעניינים אחרים מטופלים על ידי המשרד לנאמנויות מיוחדות. המחלקה הייתה הנושא של מספר ויכוחים בנוגע למימון נכון של נכסי אינדיאנים שנוצרים על ידי אדמות אינדיאניות פרטיות ושנמצאות בנאמנות של גורם כלשהו. נכון להיום, ישנם מספר מקרים הדורשים מימון מעין זה ממחלקות הפנים והאוצר.