סכר
סֶכֶר הוא מחסום מלאכותי הנבנה לרוחבו של נתיב זרימת מים, למטרת בקרה על זרם המים, חסימתו או האטתו. הצבת סכר גורמת פעמים רבות ליצירת מאגר מים לפניו. רוב הסכרים הם בעלי אפשרות לכוון את זרם המים העובר דרכם או מעליהם.
מטרות הסכרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סכרים נבנים על נהרות גם כדי לשלוט בכמות מימיהם ולאגור אותם לשם השקיה באזורים שחונים ובעתות מחסור בגשמים, או כדי למנוע הצפות. כמו כן למד האדם לנצל את המים הנופלים לצורך הפקת חשמל באמצעות תחנת כוח הידרואלקטרית. מפתחו של סכר כזה נופלים המים, צוברים תאוצה ובעוצמה רבה מסובבים טורבינות המפיקות אנרגיה חשמלית מן האנרגיה המכנית של זרימת המים.
סכרים אחדים, כגון סכר הובר בארצות הברית או סכר אסואן במצרים הם מפעלים יוצאי דופן בהיקפם של הנדסה אזרחית.
בהולנד נעשה בסכרים שימוש מיוחד. הולנד היא ארץ שטוחה למדי, וכמחצית מפני השטח נמצאים פחות ממטר מעל פני הים, מתוך זה הרוב נמצא למעשה מתחת לפני הים. מרבית האזורים הנמוכים מוגנים על ידי מערכת של סכרים המונעים ממי הים להציף אותם, ורבים מן האזורים האלו הם למעשה אזורים שההולנדים "כבשו" והיו בעבר מכוסים בים ויובשו על מנת לאפשר התיישבות.
סוגי סכרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סכר כבידה – זהו הסכר הקלאסי, הבנוי בטון או אבן ומחזיק את הלחץ האופקי של המים בכוח משקלו בלבד. סכר כבידה בנוי כך שכל מקטע של הסכר יציב כשלעצמו ואינו תלוי במקטעים האחרים. לסכרי כבידה נדרש בדרך כלל ביסוס על גבי סלע עם יכולת נשיאה גבוהה, אם כי במקרים נדירים מבוצעים סכרים כאלו גם על קרקע שאינה סלע רציף.
- סכר קשת – הוא סכר מעוגל הבנוי בדרך כלל מבטון. סכר קשת הוא מבנה המתוכנן כך שהקשת פונה במעלה הזרם כך שלחץ המים כנגד הסכר, הלחץ ההידרוסטטי, דוחס ומחזק את המבנה כשהוא נלחץ אל יסודותיו ואל משענותיו. המקום המתאים ביותר לסכר קשת הוא קניון עמוק שקירותיו תלולים ובנויים מסלע יציב שיתמוך במבנה ובלחצים. מכיוון שסכרים אלו דקים יותר מכל סוג אחר של סכר, נדרשים פחות חומרי בנייה להקמתם, ומוזיל את עלותם.
- סכר עצירה – הוא מחסום זמני הבנוי בתוך גוף מים או זוג מחסומים הבנויים לאורך גוף מים היוצרים מתחם מגודר והמאפשרים לשאוב את המים מהמתחם על מנת ליצור סביבת עבודה יבשה כדי לבצע מיזמי בנייה גדולים.
מערכות חשובות בסכרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגופות ומברצים – שסתומים (מעין ברזי ענק) ותעלות המאפשרים ויסות זרימת המים. בדרך כלל מדובר בשלוש מערכות: האחת לתיעול מים לצורכי השקיה או הפקת אנרגיה הידרואלקטרית, השנייה, לניתוב חלק ממסת המים אל אפיק הנהר, והשלישית, לניקוז עודפי מים מן המאגר, אם התמלא יותר מדי.
- מנעלים (תאי שיט) – בסכרים שהוקמו על נהרות המשמשים לשיט, יש מנעלים המאפשרים מעבר ספינות. תא-שיט כולל שני שערים המותקנים במרחק מה זה מזה ותוחמים קטע מנתיב המים. כאשר כלי-השיט נכנס לתוך התא, השער התחתון נסגר מאחוריו ומים מוזרמים אל התא דרך פתחים בשער העליון. כשמפלס המים בתא שווה למפלס המים בקטע העליון, השער העליון נפתח וכלי-השיט ממשיך בדרכו.
השפעות שליליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת סכר כרוכה גם בתופעות שליליות:
- יישובים ובתי גידול שנמצאו במעלה הנהר מוצפים.
- נוצרים מחסומי רבייה על ידי סכרים.
- סחף שמקורו בהרים אינו מגיע עוד לדלתת הנהר, והדלתה נאכלת.
- סחף אינו מדשן את אדמות החקלאים לאורך הנהר, והנהר אינו מציף אותן, כפי שהיה קורה פעם לאורך הנילוס למשל.
- המדף היבשתי של חופים סמוכים נשחק עקב אי הגעת סחף (תהליך שמשפיע בצורה חזקה על מישור החוף של ארץ ישראל)
- המאגר שנוצר מאחורי הסכר עלול להביא להתפשטות יתושי המלריה.
- התפתחות של סכסוכים בינלאומיים בין המדינות בהן עובר הנהר שנסכר. הסכסוך עשוי לנבוע כתוצאה מהשינויים במשטר המים, בתוואי הגבול (שמשתנה כתוצאה מסכירת הנהר) ובשימושי המים. כך לדוגמה היחסים בין מצרים לאתיופיה החלו להתקרר בשנת 2010 עד להגעה לסף מלחמה, על רקע כוונת אתיופיה לבנות סכר על מי הנילוס.
סכרים בעולם החי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בונה, יונק גדול מסדרת המכרסמים, בונה סכרים ומשנה את סביבתו תוך כדי כך.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עומדים בפרץ: סכרים מרשימים ברחבי העולם, באתר כלכליסט, 29 באוקטובר 2015
- מילון למונחי סכרים (1966), באתר האקדמיה ללשון העברית
- סכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
סכרים, דף שער בספרייה הלאומית
