[go: up one dir, main page]
לדלג לתוכן

Russia Today

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה, העוסק בחברת טלוויזיה בינלאומית, עם הערך "רוסיה היום", העוסק בסוכנות ידיעות רוסית.
RT (Russia Today)
הלוגו הרשמי של הערוץ
הלוגו הרשמי של הערוץ
הלוגו הרשמי של הערוץ
פרטי הערוץ
מדינה רוסיהרוסיה רוסיה
קטגוריה חדשות
סוג חדשות ואקטואליה
תאריך השקה 10 בדצמבר 2005
בעלות רוסית-ממלכתית
שפה אנגלית
ערבית
ספרדית
רוסית
גרמנית
צרפתית
משרד ראשי מוסקבה, רוסיה
אזור קליטה בכל העולם
שיטת שידור 576i 16:9 SDTV
1080i HDTV
הצפנה שידור דיגיטלי קרקעי, שידור לוויני חופשי, הפצה ברשתות הכבלים והלוויין
זמינות
חבילה שידור חופשי
http://rt.com/
אולפני הערוץ במוסקבה, בירת רוסיה
נשיא וראש ממשלת רוסיה לשעבר דמיטרי מדבדב, בעת ביקורו באולפני RT שבוושינגטון די.סי. לצדה שלה של העורכת הראשית של הערוץ מרגריטה סימוניאן

RT (ראשי תיבות: Russia Today) היא חברת טלוויזיה רב-לשונית בינלאומית בבעלותה של ממשלת רוסיה ובמימונה. החברה מפעילה ערוץ חדשות רוסי המשדר לכל העולם, הראשון מסוגו ברוסיה, והוא מכוון לקהלים ואף בשפות שמחוצה לה. שידוריו ברחבי העולם נקלטים דרך לוויין וכבלים.

RT היא רשת חדשות המורכבת משלושה ערוצים המשדרים ממוסקבה ליותר ממאה מדינות באנגלית, בערבית, ובספרדית. לרשת ערוצי בת כגון RT America, המשדר מוושינגטון די. סי., RT UK, המשדר מלונדון, וערוץ הסרטים התיעודיים RTD. הרשת משדרת ל-700 מיליון צופים מכל רחבי התבל, דרך כבלים ולוויין, וכן בשידור אינטרנטי חינם דרך האתר של RT.

RT משדרת מהמטה המרכזי שלה במוסקבה, ויש לה אולפני שידור גם בוושינגטון די. סי., במיאמי, בלוס אנג'לס, בלונדון, בפריז, בדלהי ובתל אביב.

זהו ערוץ הטלוויזיה הרוסי היחיד שהיה מועמד לפרס אמי. הערוץ נמצא בבעלות ארגון TV-Novosti, וממומן על ידי סוכנות הידיעות רוסיה היום.

הערוץ סופג ביקורת מתמידה על היותו לא אובייקטיבי בעת שידורי ידיעות על רוסיה ומדיניותה, וכי למעשה הוא מהווה שופר תעמולה לממשלת רוסיה ולמדיניות החוץ שלה. RT טוענת כי היא מציעה נרטיב רוסי על אירועים בעולם.

מנהלי הערוץ הם מרגריטה סימוניאן (העורכת הראשית של הערוץ) ואלכסיי ניקולוב (המנכ"ל).

אופי שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן הפסקות פרסומת קצרות, בדרך כלל כל פרסומת בת 15 שניות בלבד; ההפסקה כולה היא בת 4 דקות לשעה; וכן שתי הפסקות בשעה בנות דקה או שתיים, לקידום הערוץ עצמו.

תוכני החדשות של הערוץ הם מסביב לשעון וכוללים חדשות, דיונים, תוכניות טוקשואו וספורט, וכן תוכניות תרבות ואקטואליה.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ הוקם מיוזמתם של שר התקשורת לשעבר מיכאיל לסין, ששימש אז יועץ תקשורת לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, ודובר הקרמלין, אלכסיי גרומוב.[1]

ב-6 ביוני 2005 הוכרז לראשונה על הקמת ערוץ טלוויזיה שמטרתו "להציג את נקודת המבט הרוסית על האירועים העיקריים בעולם" ו"לדווח לציבור על אירועים ותופעות בחיי רוסיה".[2] הערוץ הוקם לבסוף על ידי סוכנות הידיעות הממלכתית רי"א נובוסטי, באמצעות ארגון הבת TV-Novosti, שהיווה ארגון אוטונומי ללא כוונת רווח. עלות ההקמה עמדה בתחילה על כ-30 מיליון דולר ב-2005, קפץ רק בשנתו הראשונה לעלות של כ-60 מיליון דולר, אך לאחר כעשור בשנת 2016 כבר גדל לכ-300 מיליון דולר.

בעת הקמת הערוץ, מנהלת סוכנות רי"א נובוסטי סבטלנה מירוניוק אמרה כי:

למרבה הצער, ברמת המודעות ההמונית במערב, רוסיה מתקשרת עם שלוש מילים: קומוניזם, שלג ועוני... אנחנו רוצים להציג תמונה מושלמת יותר של החיים במדינתנו.

כך גם לדברי העורכת הראשית של הערוץ, מרגריטה סימוניאן, שהציגה את יעדי הערוץ[3]:

זה יהיה מבט על העולם מרוסיה. אנחנו לא מתכוונים לשנות את הפורמט המקצועי, שעוצב על ידי ערוצים כמו BBC, ערוץ CNN ו-Euronews. אנחנו רוצים להציג את הדעה הרוסית בעולם, ושיראו את רוסיה טוב יותר.

שידורי המבחן החלו ב-14 בספטמבר 2005,[4] וב-10 בדצמבר עברו לשידור מלא, עם כמאה עיתונאים דוברי אנגלית שדיווחו מרחבי העולם.[5] ב-12 בדצמבר השידורים שובשו אך חודשו למחרת.[6] מאוחר יותר התברר שהשיבושים נבעו מתקלות בציוד.[7][8]

ב-1 במרץ 2006 חברת IPD Group, שהחזיקה בבעלות על פורטל החדשות russiatoday.com, פנתה אל מנכ"ל חברת TV-Novosti, סרגיי פרולוב בבקשה לשנות את שם הערוץ בטענה שהשם Russia Today נרשם כמותג מסחרי בשנת 1996.[9] ראשי החברה לא הגיבו לטענה והאתר עצמו הפך מאוחר יותר להפניה לאתר הרשמי של הערוץ.

ב-4 ביולי 2007 החלה הרשת לשדר מתוך אתר YouTube.[10] בדצמבר אותה שנה על מסכי NASDAQ ורויטרס בניו יורק, החלו לשדר שידורים חיים של הערוץ.

בדצמבר 2008 הוכנסה חברת TV-Novosti לרשימת הארגונים האסטרטגיים לממשל.[11] באוקטובר 2009 אלכסיי ניקולוב החליף את סרגיי פרולוב כמנכ"ל החברה.[12]

בינואר 2010 נפתחו אולפנים חדשים בוושינגטון די.סי.[13] ובינואר 2012 הצטרף מייסד WikiLeaks ג'וליאן אסאנג' לצוות הערוץ, להנחיית התוכנית "העולם מחר" (The World Tomorrow).[14] באוקטובר 2014 הערוץ החל לשדר לארגנטינה[15] ולבריטניה.[16] בפברואר 2015 החל לשדר גם לאוסטרליה.[17]

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, האיחוד האירופי הודיע החברה תאבד את רישיון ההפעלה שלה בשטחו, בעקבות "הפצת מידע כוזב באופן שיטתי אודות הפלישה הרוסית לאוקראינה". הנציב העליון למדיניות חוץ וביטחון באיחוד, ז'וזפ בורל, מסר כי "מניפולציה שיטתית של מידע והפצת מידע כוזב על ידי הקרמלין הם חלק משיטות הפעולה במתקפה נגד אוקראינה, והן אף מהוות איום משמעותי וישיר לסדר הציבורי ולביטחון האיחוד". לפני כן, הכריזו פייסבוק, גוגל, יוטיוב, טוויטר וטיקטוק על חסימת הגישה לחברה משטחי האיחוד.[18]

תוכניות עיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Keiser Report
  • CrossTalk
  • The Big Picture with Thom Hartmann
  • Larry King Now
  • Politicking with Larry King
  • In the Now News with Ed Schultz

צוות הערוץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות נוכחי
מנחים ומגישי חדשות
עיתונאים
מנחי עסקים
מנחים תיעודיים
צוות עבר
ולדימיר פוטין בפגישה עם סגל הערוץ "רוסיה היום"

פרויקטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערוצי בת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפת שידור שמות אחרים מטה הערות אתר אינטרנט
RT אנגלית Russia Today, RT International מוסקבה, רוסיה הערוץ הבין-לאומי בשפה האנגלית שמשדר מאז 2005 RT.com
RT Arabic ערבית روسيا اليوم, Rusiya Al-Yaum מוסקבה נחנך ב-4 במאי 2007;

נחשב לאחד ממובילי ערוצי החדשות בעולם הערבי

Arabic.rt.com
RT Spanish ספרדית RT en español, RT Actualidad מוסקבה נחנך ב-28 בדצמבר 2009 Actualidad.rt.com
RT America אנגלית RT USA וושינגטון די.סי., ארצות הברית משדר תוכניות מותאמות לקהל אמריקני מאז 2010 www.rt.com/USA
RT UK אנגלית לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת ערוץ חדשות המשדר לקהל הבריטי משנת 2014 www.rt.com/UK
RTД אנגלית, רוסית RTDoc, RT Documentary מוסקבה, רוסיה מפיק סרטים תיעודיים על רוסיה המשדר בלי הפסקה מאז נחנך ב-23 ביוני 2011, על פי צו של נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב, אף שהערוץ החל לפעול כמה חודשים קודם לכן, בשידורי מבחן לקראת השקתו הרשמית. RTD.rt.com

אתרי אינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפה שמות אחרים מטה אתר אינטרנט
RT Deutsch גרמנית ברלין, גרמניה Deutsch.rt.com
RT на русском רוסית מוסקבה, רוסיה Russian.rt.com
RT en Français צרפתית RT Français, RT France פריז, צרת Francais.rt.com

פרויקטים אחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפה שמות אחרים מטה הערות אתר אינטרנט
Ruptly אנגלית RUPTLY ברלין סוכנות צילום Ruptly.tv/home (אורכב 11.09.2016 בארכיון Wayback Machine)
InoTV רוסית InoTV מוסקבה תרגום כתבות מרשתות זרות לשפה הרוסית ИноТВ
RT Chinese מנדרינית תקנית (סינית) RT 中国 מוסקבה ערוץ YouTube בסינית Youtube.com/RT Chinese

פרויקטים שנסגרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערוץ שפה שמות אחרים מטה הערות
Freevideo אנגלית מוסקבה פורטל וידאו חינמי (VOD)

הכרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2007, האקדמיה האירואסייתית לטלוויזיה ורדיו העניקה לערוץ את פרס הכישורים המקצועיים. פרס השידור היוקרתי ביותר ברוסיה, פרס TEFI, הוענק לקווין אואן בקטגוריית מנחה החדשות הטוב ביותר.

בטקס פרסי המצוינות בתקשורת שנערך בלונדון הערוץ זכה בפרס שיפוט מיוחד בקטגוריית השידור היצירתי הטוב ביותר.

אוגוסט 2010: מועמדות ראשונה לפרס אמי בקטגוריית החדשות על סיקור ביקורו של אובמה ברוסיה. אוגוסט 2012: מועמדות שנייה לפרס אמי על כיסוי תנועת Occupy Wall Street.

מימון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת הערוץ עמד תקציבו על 30 מיליון דולר בשנת הפעילות הראשונה. כמחצית מהתקציב הגיע מהמדינה והמחצית השנייה הגיעה מבנקים וחברות המקורבות לממשלה הרוסית. תקציבה השנתי גדל מ-80 מיליון דולר ב-2007 ל-380 מיליון ב-2011 אך קוצץ ל-300 מיליון ב-2012. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין עצר על קיצוץ המימון מאותה שנה.

כשמונים אחוז מעלות השידור מושקע בערוצי הבת ובשידורים מחוץ לרוסיה. בספטמבר 2014, Moscow Times דיווח כי RT קיבלה 11.87 מיליארד רובל (כ-310 מיליון דולר) מהמדינה ותקבל 15.38 מיליארד רובלים (400 מיליון דולר) ב-2016. לשם השוואה, קבוצת השירות העולמי של BBC (הגדולה יותר בהיקף שידוריה) קיבלה תקציב בסך 367 מיליון דולר לשנים 2014–2015. ברם, תחילת 2015 הביאה לפיחות בשער הרובל והסובסידיות הממשלתית בתקשורת הייתה בסכנת צמצום אך תקציב הערוץ עמד על 20.8 מיליארד רובלים (כ-300 מיליון דולר). באוקטובר 2015, דווח שהתקציב לשנת 2016 יעמוד על 19 מיליארד רובלים (307 מיליון דולרים).

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערוץ מואשם תדיר על ידי כלי תקשורת מערביים בהיותו ערוץ תעמולה ושופר של הממשלה הרוסית, שמטרתו להפיץ ידיעות אנטי מערביות,[23] סיקור מגמתי ודיווחים שלא נוטים לבקר את מדיניות הממשלה הרוסית.[24][25] בארצות הברית, למשל, הערוץ רשום כסוכן זר.

הפצת תאוריות קונספירציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, הערוץ מפיץ בקביעות אג'נדה שקרית בדמות תאוריות קשר - במסווה של ידיעות חדשותיות – ידיעות שמטרתם לערער את יציבות המשטרים בקרב מדינות המערב.[26][27] בין השאר: טענו בערוץ שהפיגוע במרתון בוסטון, באפריל 2013, לא בוצע על ידי מחבלים צ'צ'נים, אלא ביוזמת הממשל האמריקאי. בשנת 2013 שכרה הרשת את טוני גוסלינג ככתב בערוץ, גוסלינג נודע כתומך בתאוריות הטוענות שהעולם נשלט על-ידי ה"אילומינטי" ו"זקני ציון". במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2016 טענה המגישה לורי הרפניסט כי הילרי קלינטון היא מועמדת של האילומינטי[28]. ב-2019 החלה הרשת לשדר ידיעות על הסכנה כביכול בפריסת רשתות סלולריות מדור 5[30], ואף במהלך מגפת הקורונה הדבר הביא למספר מתקפות נגד אנטנות סלולריות שהוצבו ברחבי יבשת אירופה.[31][32]

האשמות ואנטישמיות כנגד ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

RT הואשמה בהיותה אנטי-ישראלית על ידי מקורות ישראליים ויהודים,[33][34] שתיארו את דיווחי הערוץ כמגמתיים באופן מוטה לטובת מדינות ערב ואיראן ובלתי מאוזנים בסיקורם את הסכסוך הפלסטיני– ישראלי. שר החוץ אביגדור ליברמן התלונן על כך באופן רשמי בפני ולדימיר פוטין בפגישתם ב-2012[35][36][37]. ביולי 2016 עיתונאית העבר וחברת הכנסת קסניה סבטלובה הלינה כי ערוץ RT בערבית "רוסיה אל-יוּם" (روسيا اليوم) דיווח על גל הפיגועים ביישובי גוש עציון באופן מגמתי והציג בהדגשה את פעולות צה"ל ביישובים, בייחוד לאחר רצח הנערה[38]. לדבריה בדיווחים בערוץ ב-30 ביוני 2016 על רצח ילדה בת 13 בקריית ארבע על-ידי מחבל פלסטיני שחדר לבית מגוריה ודקר אותה למוות בדוקרן חד, לא מצאו לנכון לציין שמדובר בילדה בת 13 שנרצחה במיטתה. לעומת זאת, בערוץ טרחו לציין שוב ושוב כי מדובר ב"מתנחלת" ישראלית.

ב-17 בדצמבר 2019, לאחר עלייה דרמטית במספר אירועים אנטישמיים בארצות הברית, החליט נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, להכיר בעם היהודי כלאום כך שפשעי שנאה כנגדם, יוכרו גם כגזענות (אנטישמיות) על-פי חוק, זימנו rt לאולפנם את מיקו פלד, פעיל שמאל קיצוני ואנטי-ציוני מובהק, לחוות דעה על כך; פלד האשים את ממשלת ישראל והעומד בראשה, בנימין נתניהו, כ"שולטים בטראמפ כ`בובה על חוט`".

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Russia Today

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Andrew Osborn, Russia's 'CNN' wants to tell it like it is, The Age, August 16, 2005.
  2. ^ 1DOlcUvd "Имидж России собираются улучшить при помощи нового телеканала". Lenta.ru. 6 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה); Check |archiveurl= value (עזרה)
  3. ^ "В России создан пропагандистский телеканал для иностранцев". Lenta.ru. 7 ביוני 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Телеканал «Russia Today» приступил к техническому вещанию". Lenta.ru. 15 בספטמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Телеканал Russia Today вышел в эфир". Lenta.ru. 10 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Телеканал Russia Today вернулся в эфир после «хакерской атаки»". Lenta.ru. 12 בדצמבר 2005. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Николай Ивашов. (14 בדצמבר 2005). "Имидж поправили. Телеканал Russia Today вернулся в эфир". Новые Известия. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Андрей Ломкин. (13 בדצמבר 2005). "Червевещание. Сбои в работе Russia Today пошли телеканалу только на пользу". Lenta.ru. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Международный скандал с прокремлёвским телеканалом Russia Today - от него требуют сменить название". NEWSru.com. 1 במרץ 2006. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "Телеканал Russia Today через YouTube внедряется в интернет". NEWSru.com. 4 ביוני 2007. אורכב מ-המקור ב-2011-08-26. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "Правительство РФ приняло перечень системообразующих организаций". РБК (медиахолдинг). 25 בדצמבר 2009. אורכב מ-המקור ב-2013-12-20. נבדק ב-2010-01-25. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Алексей Николов назначен генеральным директором АНО «ТВ-Новости»" (הודעה לעיתונות). Russia Today. 6 באוקטובר 2009. אורכב מ-המקור ב-2019-12-16. נבדק ב-2010-01-25. {{cite press release}}: (עזרה)
  13. ^ "RT начал вещание из Вашингтона" (הודעה לעיתונות). Russia Today. 15 בינואר 2010. נבדק ב-2010-01-25. {{cite press release}}: (עזרה)
  14. ^ "Телепроект Джулиана Ассанжа стартует на канале Russia Today в марте". רי"א נובוסטי. 25 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-2012-05-31. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Владимир Путин и Кристина Киршнер запустили вещание телеканала RT на испанском языке в Аргентине
  16. ^ "RT запустит новый канал RT UK в Великобритании". RT. 29 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ "RT начал вещание на крупнейшей платформе Австралии". RT. 24 בפברואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ רוסיה כבשה את העיר חרסון בדרום אוקראינה; פיצוץ ליד תחנת הרכבת בקייב, באתר כלכליסט, 2 במרץ 2022
  19. ^ רוסיה חזרה אל המזרח התיכון - ובגדול
  20. ^ מגישה בערוץ של פוטין: "לא אגן על רוסיה"
  21. ^ למה עזבתי את ערוץ הטלוויזיה של הקרמלין
  22. ^ צפו: מגישה בערוץ רוסי התפטרה בשידור חי
  23. ^ הארץ, ארה"ב יוצאת למלחמת תעמולה נגד רוסיה, באתר הארץ, 26 באפריל 2015
  24. ^ אנדרו קריימר, הערוץ הממשלתי הרוסי שמנסה לפרוץ לתודעה האמריקאית, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2010
  25. ^ דרור שרון, ‏זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר לכל העולם: הפייק ניוז עלה מדרגה בעשור האחרון - אבל כך גם המלחמה בו, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  26. ^ דרור שרון, ‏זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר לכל העולם: הפייק ניוז עלה מדרגה בעשור האחרון - אבל כך גם המלחמה בו, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  27. ^ אתר למנויים בלבד ניצן פוקס, אנשים קטנים וירוקים והשד יודע מה עוד: כך המציאה רוסיה זן חדש של מלחמה, באתר TheMarker‏, 11 בדצמבר 2018
  28. ^ רוסיה משדרת היום תאוריית קונספירציה אנטישמית ביזארית על הילרי קלינטון באתר הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות, 19 באוקטובר 2015
  29. ^ אתר למנויים בלבד ניו יורק טיימס, וויליאם ג'יי ברוד, זה הדבר הכי מסוכן שיקרה לאנושות - במיוחד אם תשאלו את רוסיה, באתר TheMarker‏, 13 במאי 2019
  30. ^ ,[29]
  31. ^ אתר למנויים בלבד הגרדיאן, תיאוריית הקונספירציה על ה-5G הגיעה לבריטניה, ואז החלו להישרף אנטנות, באתר הארץ, 7 באפריל 2020
  32. ^ יסמין יבלונקו, ‏האם רשתות דור חמישי גורמות לקורונה? הקונספירציה שמתפשטת באירופה והקשר שלה לרוסיה, באתר גלובס, 22 באפריל 2020
  33. ^ רוסיה משדרת היום תאוריית קונספירציה אנטישמית ביזארית על הילרי קלינטון
  34. ^ RUSSIA TODAY AIRS BIZARRE ANTI-SEMITIC CONSPIRACY THEORY ABOUT HILLARY CLINTON
  35. ^ Barak Ravid (31 ביולי 2012). "Lieberman complained to Putin over Russian TV's 'anti-Israel' reporting". Haaretz. נבדק ב-8 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Rachel Hirshfeld (4 בפברואר 2013). "Russia Today Accuses Israel of Using 'Hitler Methods'". נבדק ב-8 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ "Bizarre: Russia Today Host Abby Martin Lashes Out at The Algemeiner". 25 בנובמבר 2012. נבדק ב-8 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ נועה פרייס‏, "הסיקור בערוץ החדשות 'רוסיה אל יום' הוא הסתה לכל דבר ועניין", באתר וואלה, 6 ביולי 2016


רשתות טלוויזיה עיקריות בפדרציה הרוסית רוסיהרוסיה
הרשת הרוסית לשידורי רדיו וטלוויזיה
החבילה הראשונה הערוץ הראשון • רוסיה-1 • Match TV • ‏НТВ • ערוץ 5 • רוסיה-תרבות • קרוסלה • רוסיה-24 • הערוץ הציבורי • TV Center
החבילה השנייה REN TV • ‏CTC • ספאס • דומשניי • THT • TV3 • יום שישי • MIR • זבזדה • Muz-TV
כבלים ולווין
ערוצים נוספים RTVi • 2x2 • מוסקבה 24 • מוסקבה. אמון • RTR Planeta
ערוצי חדשות ובידור רוסיה-24 • Russia Today ‏ • RBK • גשם
ערוצי מוזיקה Russian Music Box •‏ Muz-TV
ערוצי ילדים ונוער Nickelodeon • Disney
ערוצי טבע ומדע Discovery • National Geographic
ערוצי עבר רוסיה-2 • TV-6
שונות VGTRK‏ • Tricolor TV • ‏NTV Plus • ‏Star Media • גזפרום מדיה • מגדל אוסטנקינו • National Media Group • גזפרום-מדיה • CTC Media‏ • UTH רוסיה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Russia_Today&oldid=39726715"