Work of Art

This essay explores the emergence of a science of law through a close reading of Nietzsche’s writings on law and art. Against the belief that scientific truth leads to justice, Nietzsche affirms the necessity of illusion and error. The essay argues that Nietzsche’s reconceptualization of law as a work of art opens the possibility of a non-positivist idea of law beyond science, morality, and politics.

בספרו של חובב רשלבך אפשר לזהות קול חדש בתחומי החשיבה על האמנות החזותית, קול המעמיד את שאלת המובָנוּת (כלומר: מידת הניתָנוּת להבנה) של יצירת האמנות כשאלה מרכזית, וכאמת מידה שאינה נופלת בחשיבותה ממדדים אחרים כגון עונג, ארוס, קסם או אימה.

הספר הוא מסע מחשבתי נועז אל היעד החמקמק המכונה בלשונו של המחבר מקומה הסמיוטי של היצירה האמנותית האיכותית. מסע זה עובר דרך תורותיהם של הוגים מרכזיים בתחומי הלשון, הפסיכולוגיה המיתוס ועוד (כגון דה-סוסיר, יאקובסון ולוי-סטרוס), תוך מציאת הקשרים חדשים בין רעיונותיהם לבין תחומי האמנות החזותית. בייחוד נדונים כאן רעיונותיו של רולאן בארת כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביו הרבים, מן המוקדמים, המעוגנים עמוק בתוך החשיבה הסטרוקטורליסטית, ועד המאוחרים, החורגים אל עבר הפוסט-סטרוקטורליזם. מכאן שאפשר לראות את הספר גם כקורס שלם בהגותו של בארת.

אך מתוך שפע הרעיונות צצים ועולים רעיונותיו המקוריים של המחבר עצמו, רעיונות שכמו צומחים מתוך אלה של קודמיו, ומאלה של בארת במיוחד, ומהווים להם מעין המשך הגיוני. בהעמידו את שאלת המוּבנוּת של יצירת האמנות במרכז מציג המחבר משולש יחסים, שבו הצופה הוא ישות הכרחית לקיומה של היצירה, לצד האמן מצד אחד ומבקר האמנות מצד שני. כמו כן מעז רשלבך לשלב בסכמות שתוארו לפניו (כגון הסכמות של הסינכרוני והדיאכרוני, של הברירה והצירוף, של המסמן והמסומן) רכיב חדש שלא תואר עד כה: ציר ההבנה. זהו ציר חד-ממדי, הנע בין המובן ללא מובן. התיאוריה החדשנית מוצגת בזהירות רבה ובענווה ובניסוח בהיר ותמציתי, כשהיא מודגמת על מגוון של יצירות אמנות.

ד"ר חגי רוגני, מכללת אורנים

The purpose of this article is to investigate the apori of the epistemological status of Freudian metapsychology as represented by Ricoeur’s hermeneutics. This aporia centers on the concept of psychic nature as the ultimate target of metapsychological speculation. The question this article addresses is whether the psychic apparatus that emerges from metapsychological speculation responds to a conception of nature that belongs to a physical model or a phenomenological model. This question has an ambiguous answer in Ricoeur’s work. In order to show the ambiguity, we begin by examining the transcendental reading Ricoeur makes of metapsychology. Then, we explain the aporia of Freudian naturalism, and following a suggestion by Ricoeur, we indicate a way out of it through the argumentative reconstruction of the relationship between artwork and psychic nature

The art and artist play an important role in the conservation of values, human goals and showing social wishes and behaviors. Works of art affected by social and cultural events are important actors. If these works are introduced and investigated in the semiology studies of arts, they can improve the explanation enrichment and achievements of this kind of researches. Also, they can increase the knowledge and understanding of cultural and artistic domains of society.
The presented is an attempt to answer the following question: How one could achieve the study and analysis of a work of art through semiology studies and meaning generative flow method and reach its hidden trueness and concepts?
It is assumed that such studies lead to a better understanding of society’s art and culture. This could be achieved by considering the dominant discursive systems and notational style and properties of the works.
The aim of this research is to evaluate and identify sign elements of chosen works, in order to obtain the background and hidden meaning aspects in different layers and to demonstrate how the acts and relationships of different elements can form an interactive and meaningful discourse.
The research is a descriptive-analytic strategy in nature. To this purpose, works with social content were selected. In addition to study the theoretical aspect, this method investigates the most important backgrounds of the production of these works’ concepts in the meaning generative flow process based on the Greimas study pattern. It also covers the appearance of meaning in the text through signs, elements relations and the study and analysis of deep structures.
The research results show that artistic discourses and different oppositional relation can be analyzed using a semiological perspective and generative trajectory of meaning and find out their semantic significations. Also, discovering hidden concepts in the works could lead to a better and more conscious knowledge of society and its evolutions. Data were gathered from available resources in the mass media.

One of the main characteristics of the contemporary aesthetic debate is the recovery of the concept of mimesis, as a dimension that is originally involved in the foundation of human culture and the processes of cultural learning. This is evident in the aesthetic reflection developed by Gunter Gebauer and Christoph Wulf. For these two authors, mimesis is never a mere reproduction of the given reality, but always implies the production of the New, of the Other, of the different with respect to the empirical world, i.e. to the existing categorical order of the world. In particular, Gebauer and Wulf underline the constitutive ambivalence of the notion of mimesis: on the one hand, it favors the processes of reification fueled by capitalist society and, on the other hand, it contributes to the affirmation of a critical and " utopian " instance that can counter " instrumental reason " and the primacy of identity.