Rabbi Kook

בעבודה זו אבחן לעומק את הפרק "חידוש הקדושה", חיבורו של בובר על הרב קוק. ראשית, אשרטט את תפיסתו הציונית של בובר כפי שהיא מצטיירת מן הספר "בין עם לארצו", העוסק בתולדותיו של רעיון ציון. לצורך כך אשתמש בעיקר בפרק המבוא של הספר בראי מקורות נוספים מאת בובר, כגון נאומיו הראשונים על היהודים שבספר "תעודה וייעוד" ובספרות משנית. על בסיס תפיסה זו אשאף להתחקות אחר המקורות שבובר מביא מהגותו של הרב קוק ואברר את הדומה והשונה בתפיסותיהם על מנת להבין טוב יותר כיצד תפס את הרב קוק, האם פירש בובר נכון את הגותו של הרב קוק? האם היא אכן מתיישבת עם תפיסתו של בובר כפי שהוא מציג זאת? לבסוף, אעמוד על נקודות הדמיון והשוני בתפיסותיהם של שני ההוגים כלפי הציונות ואסביר כיצד ומדוע הן באות לידי ביטוי.

The first part of Hillel Zeitlin’s (1871-1942) mystical diary appeared in print in Warsaw 1919. Zeitlin continued to write the diary till the holocaust, and the manuscript is presumed lost. In this paper, I shell reconstruct the content of the lost part of the diary on the basis of the manuscript correspondence between Zeitlin and other Authors. I shell also discus the unsuccessful attempts of Zeitlin to have his diary published. In this discussion, mystical aspect of Zeitlin’s work will come forth.

המאמר עוקב אחר גלגוליהם הרוחניים של שני אישים: הרב יהודא ליאון אשכנזי (מניטו) (1996-1922) והרב אברהם חזן (2003-1920) - שחוו ביוגרפיות מקבילות ומשיקות בצפון אפריקה; וחלקו חינוך חברה ואירועים היסטוריים משותפים. ואף על פי כן, התפתחותם הייתה שונה וההבדלים ביניהם יכולים ללמדנו על סיפורה של תקופה. ההשוואה אפוא לא תלמד רק על האישים הנדונים. יש בה ללמדנו משהו על ההתפתחויות הרוחניות שהתרחשו על יהדות צפון אפריקה וצרפת בבואם לישראל.

“Merkaz HaRav” yeshiva, became in the last 30 years the most influential institute within religious-Zionism. It inspired generations of Rabbis, educators and politicians in Israel .”Merkaz-HaRav was founded by The key historic figure in the religious-Zionist worldview, Rabbi Abraham Isaac Hakohen Kook (1865-1935). Rabbi Kook developed a complex political theology that combines universalism and Jewish particularism .According to Rav Kook, Jewish politics should be part of the spiritual and holly nature of the Jewish people. His friend and pupil, rabbi Jacob Moshe Harlap(1883-1951),transformed his Rabbi’s philosophy towards extreme particularistic political theology that stressed the uniqueness of the Jewish nation. His total rejection of western liberal individualistic and universalistic worldview had great influence on future generations . The leading thinker of this school of thought today, Rabbi Zvi Tau (1936-) developed a profound messianic political theology that stresses Jewish nationalistic elements. He sees the peace process as a consequence of the corrupted western liberal strong influence on Israeli culture. And yet he opposes any acts of violence against Israeli government’s decision to withdraw from historic land of Israel.

The philosophy of Rabbi Avraham Yitzhak Ha-Cohen Kook directs towards the unity of all thought and ascribes divine meaning to every part of the universe in its totality. This study will present the meaning of Eros and male sexuality in R. Kook’s philosophy, emphasizing the integration of personality motivated by erotic desire. R. Kook described the individual’s impulse as being derived from the great flow of the river of life that streams at the heart of humanity. By adopting psychological insights into culture and sexuality, R. Kook changes the religious status of Eros from a force to be reined in to one that can fuel spiritual renovation.

"

    This course will focus on three exception figures of the twentieth century, each one expressing a unique relationship to the place of religion in modern life. We will analyze central texts of each figure and evaluate the complex connection and relations of one to other regarding the place of heresy in religion.

"

הרמב״ם במורה נבוכים בחלק א׳ בפרקים הראשונים מפרש כמה וכמה מושגים.  חוקרים רבים רואים פרקים אלו מילון, סדרה של מילים.  בראיה חדשה (הבנויה על שפת הרב א״י הכהן קוק) המוצגת פה, אני קורא את הפרקים כמאמר סמיוטי, שמגדיר מהות ׳לשון׳, היכולת לתקשורת, וכיצד ניתן על אף הניתוק בין הגשמי לאין סופי לתקשר בין הקב״ה לאדם

This course will focus on the exception figure of Hillel Zeitlin, as part of the Renaissance of the Jewish Mysticism in Poland at the beginnig of the twentieth Century. We will analyze central texts of Zeitlin, Shmuel Aba Horodezky, Haim Bunin, The Rabbi of Gur, The Zaddik from Piaseczna, Bratslav Hasidim and others.

עבודתו הספרותית והמחקרית של פרופ' יונה פרנקל ז"ל לימדה אותנו – בין היתר – את אומנות המעבר מהטקסט הקאנוני אל ה"כאן" וה"עכשיו" האנושיים. הוא השכיל להעניק לנו את דרכי הקריאה הקשובה והזהירה, המבקשת לחדור ללבו של הכותב, ואת המיומנות של הפרשנות המאפשרת "ללוש" את הכתוב ולמצוא בו יותר ממה שנראה לעין במבט ראשוני. כל אלה אפשרו את הפרשנות הספרותית והקיומית שאפיינה את כתיבתו. לזכרו הברוך מוקדש מאמר זה.
להלן אבקש להתחקות על שאלה עיונית העוסקת ביחסו של הראי"ה קוק למלחמה ושלום בכלל, וביחסו ליושבי כנען, לכיבוש ארץ ישראל וכן על חזונו הפוליטי בפרט. מטבע הדברים, נוכח הפער בין החזון האוטופי והמציאות הריאלית, סוגיות אלו "טעונות" הן. בד בבד אצביע על דרכי התמודדותם של חלק מתלמידיו מול הווה שהרב קוק לא הכיר. בדבריי אנסה להצביע על המצוקה שאליה נקלעו התלמידים, ועל טיבו של הפתרון שמצאו, על יתרונותיו ובעיותיו. אצביע על התרומה של "תורת אחדות ההפכים" להבהרת הגיונו של הרב קוק ולהבנת תגובת תלמידיו, ו"אשוחח" עם ספרו של אלי הולצר שעסק בסוגיות אלו.
בכתבי הרב קוק אפשר לאתר שתי תגובות לסוגיית מוסריותה של המלחמה וכיבוש ארץ ישראל. התייחסותו של הרב קוק לשאלה זו ביחס לתקופת המקרא נראית כמהופכת לחלוטין מגישתו הנעדרת כל אלמנט של אלימות בעידן המודרני. הפער בין התגובות השונות ניכר, ועלול להיתפס כסותר אהדדי. מאמרי יעקוב אפוא אחר הגיונו הדיאלקטי של הרב קוק ויתחקה על הצלחתם החלקית בלבד של כמה מתלמידיו ביישום הגיגיו.

"הקורס עוסק בפלמוסים ובסוגיות מרכזיות הנובעות וקשורות לצמיחתה של הלאומית היהודית במאה העשרים תוך שימת דגש על פולמוסים פנימיים ומפעלי כינוס. נקרא טקסטים הגותיים מרכזיים סביב לסוגיות הבאות: פולמוס אחד העם ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי; יוסף חיים ברנר, יוסף קלוזנר ו'מאורע ברנר'; חיים נחמן ביאליק ותוכניות הכינוס; גרשם שלום, שמואל הוגו ברגמן ופולמוסי ברית שלום; אברהם יצחק הכהן קוק ועליית הציונות הדתית; ריב הלשונות והקמת האוניברסיטה העברית; ברל כצנלסון והוצאת עם עובד.
"