SNRI
SNRI (ראשי תיבות של: Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors) קבוצת תרופות המעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין, הוא שם המתאר משפחה של תרופות פסיכוטרופיות המשמשות לטיפול בדיכאון, הפרעות חרדה, פוסט טראומה וכאבים כרוניים הנובעים מסיבה עצבית.
השימוש העיקרי הוא כתרופות נוגדות דיכאון. משמשות לטיפול: בהפרעת דיכאון מג'ורי (MDD), הפרעות חרדה מוכללת (GAD), פוביה חברתית, כאב נוירופתי כרוני, תסמונת פיברומיאלגיה (FMS) ותסמיני גיל המעבר. שימושים מחוץ לתווית כוללים: טיפולים בהפרעת קשב וריכוז (ADHD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ומניעת מיגרנה.[1] SNRIs הם מעכבי ספיגה חוזרת
סרוטונין ונוראפינפרין. סרוטונין ונוראפינפרין הם נוירוטרנסמיטורים שיש להם תפקיד חשוב בוויסות מצב הרוח. SNRIs שונים מעכבי ספיגה סליקטיבית של סרוטונין (SSRI) ומעכבי ספיגה חוזרת של נוראפינפרין (NRI), הפועלים על סרוטונין בלבד ונוראפינפרין בלבד בהתאמה.
תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני כוללות את הקבוצות הבאות: SNRIs, יחד עם SSRIs ו-NRIs. מאז שאושרו לטיפול בסוף שנות ה-80, תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני החליפו במידה רבה את תרופות נוגדות דיכאון מהדור הראשון. הדור הראשון כולל תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות וטטרציקליות (TCA) ומעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI). פרופיל תופעות הלוואי והבטיחות של הדור השני הוא הרבה יותר נוח ולכן יש שיפור בסבילות שלהן ובפרופיל בטיחות. [2]
אופן הפעולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנגנון הפעולה העיקרי של התרופות מקבוצה זו הוא עיכוב הספיגה החוזרת של המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין שלא נוצלו בסינפסות.
פעולת תרופות אלה דומה לפעולת חלק מהתרופות נוגדות הדיכאון הקלאסיות הידועות כטריציקליים (בעלי שלוש טבעות) או טטרציקליים (בעלי ארבע טבעות). לתרופות מקבוצת ה-SNRI יש בדרך כלל פחות תופעות לוואי, למשל אין חסימה אנטי כולינרגית.
חומרים מהדור השני המעכבים ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין (SNRIs) נקראים לפעמים מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראפינפרין לא טריציקליים. יש מחקרים קליניים מהם עולה שהתרופות המעלות במרווח הסינפטי את ריכוז הנוראפינפרין והסרוטונין יעילות יותר לטיפול בדיכאון מתרופות העובודת על אחד הנוירוטרנסמיטורים בלבד. מדובר בנתונים שאינם חד משמעיים אם אכן ה-SNRIs יעילים יותר כטיפול בדיכאון על פני ה-SSRIs.[3] [4]
שימושים קליניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיכאון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ה-FDA אינו מכיר בשום קבוצה של נוגדי דיכאון כיעילה יותר מאחרות. אפשר שיש הבדל אבל עד כה אין מחקר שהמדגים עליונות בצורה מספקת של קבוצה אחת על פני האחרות. יש טענה שהשפעה משולבת על סרוטונין ונוראפינפרין אולי נותנת השפעה נוגדת דיכאון משמעותית יותר מהשפעה על סרוטונין בלבד. מקור היתרון הטיפול יכול להיות: האצה בהתאמה הפוסט-סינפטית לסיגנל העצבי, הפעלה מקבילה של שני מסלולים, השפעות מתווספות על גנים רלוונטיים, או פשוט כיסוי רחב יותר של סימפטומים דיכאוניים. מדובר על השוואה גם של טריציקלים מהדור הקודם וגם של תרופות מקבוצת ה-SNRI שתי הקבוצות מושוות לקבוצת ה-SSRI.[5]
הדיווח הראשון בנושא הגיע מאוניברסיטה דנית שבדקה קלומיפרמין בהשוואה לציטלופראם (ציפרמיל) ופרוקסיטין. דיווח נוסף השווה פציינטים שקבלו שילוב של דזיפרמין עם פרוזאק לכאלו שקבל דזיפראמין לבד חיזק את הטענה. מטה-אנאליזה של 25 מחקרים לגבי פציינטים מאושפזים שהשוו טיפול ב-TCA לטיפול ב-SSRI היווה את הטענה החזקה ביותר. למרות ש-TCA הראו עליונות קלה ההסבר האפשרי הוא שכמעט תמיד השתמשו ב: קלומיפראמין (אנאפראניל), אמיטריפטילין (אלטרול), ואימיפראמין (טופרניל). מטה-אנאליזה ראש בראש הציעה שאפקסור יש לו פוטנציאל גבוה יותר לרמיסיה לעומת SSRI. ההבדל הוא של 6%.[5]
כאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]מניסויים קליניים עולה שלSNRIs אפשר שיש תכונות משככות כאב. למרות שהתפיסה וההעברה של כאב במערכת העצבים המרכזית לא בהירה במלואה, יש נתונים המצביעים על תפקיד של סרוטונין ונוראפינפרין באפנון הכאב. בניסויים קליניים בבני אדם מצאו שתרופות נוגדות דיכאון מקבוצת ה-SNRI יכולות לסייע בהפחתת כאב ופגיעה תפקודית במצבי כאב מרכזי ונוירופתי. תכונה זו של SNRIs עשויה לשמש להפחתת מינונים של תרופות אחרות לשיכוך כאבים וכך לשפר את הבטיחות בטיפול, להעלות את היעילות והסבילות. [6]
חרדה מוכללת (Generalised anxiety disorder - GAD)
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתונים מחקריים קליניים הראו בחולים עם חרדה מוכללת כי הדולוקטין שהיא תרופה מקבוצת -SNRI משמעותית יותר יעלה מפלצבו להפחת כאבים הקשורים לחרדה מוכללת. מדובר גם על טיפולים קצרי טווח וגם ארוכי טווח. ההמלצה היא על טיפולים ארוכי טווח במטופלים הסובלים מתסמינים של כאבים על רקע חרדה מוכללת, וזה על רקע ממצאים שהצביעו על כך שתסמינים של כאב פיזי חוזרים על עצמם במצבי הישנות. [7]
ונלאפאקסין בטבליות של שחרור מושהה (extended rlease) אושרה לשימוש כטיפול בחרדה מוכללת (GAD). מניסיונות קליניים שנמשכו 6 חודשים מינונים של 75 מ"ג עד 225 מ"ג עלה שונלאפקסין יעילה לטיפול בסימפטומים שונים של חרדה מוכללת וביניהם: אינסומניה, ירידה בריכוז, חוסר שקט, עצבנות ומתח שרירים גבוה.[5]
התוויות נגד
[עריכת קוד מקור | עריכה]קיימת התווית נגד למתן של תרופה מקבוצת ה-SNRI לחולים המקבלים תרופה מקבוצת המעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI). יש לדאוג להפסקה של שבועיים בין התרופות.[8] מהחשש לסיכון המוגבר לתסמונת סרוטונין, שעלולה להיות מסכנת חיים. תרופות וחומרים אחרים שיש להימנע מהם עקב סיכון מוגבר לתסמונת סרוטונין בשילוב עם SNRI כוללים: נוגדי דיכאון אחרים, נוגדי פרכוסים, משככי כאבים, תרופות נוגדות הקאה, תרופות נגד מיגרנה, מתילן כחול, לינזוליד, ליתיום, St. ג'ון וורט, אקסטזי ו- LSD . סימנים ותסמינים של תסמונת סרוטונין כוללים: היפרתרמיה, נוקשות, מיוקלונוס, חוסר יציבות אוטונומית עם סימנים חיוניים משתנים ושינויים במצב נפשי הכוללים תסיסה קיצונית המתקדמת לדליריום ותרדמת.[9][10]
תרופות ממשפחת ה-SNRI
[עריכת קוד מקור | עריכה]תרופות נפוצות לשימוש במשפחה הזו הן:
- ונלפאקסין (venlafaxine) (אפקסור, ויאפקס, ונלה) – תרופה המשמשת בעיקר לטיפול בדיכאון קליני, הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת פאניקה וחרדה חברתית.
- דולוקסטין (duloxetine) (סימבלטה, דולוקס) תרופה נגד דיכאון ולטיפול בסוג מסוים של כאבים שמקורם נוירולוגי, כמו נוירופתיה סוכרתית. נמצאת בשימוש גם בדאבת.
- דסונלפאקסין (Desvenlafaxine succinate)
- מילנציפרן (milnacipran) (איקסל) – תרופה המשמשת לטיפול בדיכאון ופיברומילגיה.
- לבומילנציפרן (levomilnacipran)
- סיבוטראמין (sibutramine) (רדוקטיל) – תרופה נגד השמנה ולהפחתת משקל אך השימוש בה הופסק עקב חשד לתופעות לוואי וסקולריות
- דסונלאפאקסין (desvenlafaxine)
ונלפאקסין, דולוקסטין, לבומילנציפרן ודסונלפאקסין – אושרו לטיפול כנגד דיכאון בארצות הברית.[11]
מילנציפרן אושרה לשימוש בארצות הברית כנגד פיברומילגיה ובארצות אחרות אושרה לשימוש כנגד דיכאון.[11]
משפחות תרופות דומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אימיפראמין (imipramine) (טופרניל, פרימוניל)
- קלומיפראמין (clomipramine) (אנאפרניל, מרוניל)
- אמיטריפטילין (amitriptyline) (אלרטרול, אלטרולט)
- דסיפראמין (desipramine) (דפרקסן) – יותר נוראדרנרגי
- דוקספין (doxepine) (גילקס, סינאקוואן) יותר נורדרנרגי והיסטמינרגי
- טרימיפראמין (trimipramine) (סורמונטיל) – יותר נוראדרנרגי והיסטמינרגי
טטראציקליות:
- מפרוטילין (לודיומיל, מלודיל) – השפעה יותר נוראדרנרגית
- Noradrenergic and Specific Serotonergic Antidepressant) NaSSAs) (תכשירים אנטידיכאוניים נואדרנרגיים וספציפית סרוטונרגיים)
- מירטאזאפין (Mirtazapine) (מירו) – גורמת לשחרור נוראדרנלין וסרוטונין וחוסמת קולטנים מסוימים של סרוטונין.
- מיאנסרין (mianserine) (בונסרין) – יותר נוראדרנרגית
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- SSRI – מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין
- NRI – מעכבי קליטה חוזרת של נוראדרנלין
- מעכב מונואמין אוקסידאז – (MAOI)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cleveland Clinic medical professional (2023-03-05). "SNRIs". Cleveland Clinic. נבדק ב-2024-01-09.
- ^ Spina E, Santoro V, D'Arrigo C (ביולי 2008). "Clinically relevant pharmacokinetic drug interactions with second-generation antidepressants: an update". Clinical Therapeutics. 30 (7): 1206–1227. doi:10.1016/S0149-2918(08)80047-1. PMID 18691982.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Santarsieri D, Schwartz TL (2015). "Antidepressant efficacy and side-effect burden: a quick guide for clinicians". Drugs in Context. 4: 212290. doi:10.7573/dic.212290. PMC 4630974. PMID 26576188.
- ^ Clevenger SS, Malhotra D, Dang J, Vanle B, IsHak WW (בינואר 2018). "The role of selective serotonin reuptake inhibitors in preventing relapse of major depressive disorder". Therapeutic Advances in Psychopharmacology. 8 (1): 49–58. doi:10.1177/2045125317737264. PMC 5761909. PMID 29344343.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ 1 2 3 R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 633
- ^ Marks DM, Shah MJ, Patkar AA, Masand PS, Park GY, Pae CU (בדצמבר 2009). "Serotonin-norepinephrine reuptake inhibitors for pain control: premise and promise". Current Neuropharmacology. 7 (4): 331–336. doi:10.2174/157015909790031201. PMC 2811866. PMID 20514212.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Beesdo K, Hartford J, Russell J, Spann M, Ball S, Wittchen HU (בדצמבר 2009). "The short- and long-term effect of duloxetine on painful physical symptoms in patients with generalized anxiety disorder: results from three clinical trials". Journal of Anxiety Disorders. 23 (8): 1064–1071. doi:10.1016/j.janxdis.2009.07.008. PMID 19643572.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ R. Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 634
- ^ "Cymbalta- duloxetine hydrochloride capsule, delayed release". DailyMed. 20 בספטמבר 2021. נבדק ב-12 בפברואר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Serotonin syndrome-Serotonin syndrome - Symptoms & causes, Mayo Clinic (באנגלית)
- ^ 1 2 Boland ,Verduin ,Dr. Pedro Ruiz, Kaplan & Sadock's Synopsis of Psychiatry, 2021, עמ' 632-633
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.