[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

M103

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
M103
מידע כללי
סוג טנק כבד
מדינה מייצרת ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
יצרן קרייזלר עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת ייצור 1954-1953
תקופת השימוש 1957–1974 (כ־17 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
יחידות שיוצרו 300 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע טכני
אורך 11.33 מטרים
רוחב 3.7 מטרים
גובה 3.2 מטרים
משקל 57 טון (מוכן לקרב)
מהירות 34 קמ"ש
טווח פעולה 130 ק"מ
מנוע בנזין, 690 כ"ס
שריון 137-25 מילימטר
צוות 5 (מפקד, תותחן, נהג, שני טענים)
מערכות נשק
חימוש עיקרי תותח 120 מ"מ M58
חימוש משני

מקלע כבד 12.7 מ"מ M2 בראונינג בצריחון המפקד

שני מקלעים 7.62 מ"מ M1919 בראונינג מקבילים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

M103 היה טנק כבד מתוצרת ארצות הברית שפותח בתחילת שנות ה-50. ה-M103 היה הטנק הכבד המבצעי הראשון שהיה בשימוש בצבא ארצות הברית, ועד להופעת טנק המערכה M1 אברהמס בשנות ה-70 היה לטנק הכבד ביותר בשירות הצבא האמריקאי. אחרון הטנקים יצא משירות בשנת 1974.

במהלך מלחמת העולם השנייה ניסה הצבא האמריקאי ללא הצלחה לפתח טנק כבד בעל שריון עבה ותותח עוצמתי. בתום המלחמה, גברה התעניינותו בפיתוח של טנק שכזה עם חשיפתם של טנקים גרמנים כבדים ניסיונים כדוגמת הפנצר 8 'מאוס' וה-E100, ועם הופעתו של הטנק הסובייטי החדש IS-3 ב-1945. ה-IS3 אשר היה חמוש בתותח בקוטר 122 מ"מ ושריון עבה השפיע רבות על פיתוח הטנקים בארצות הברית בשנים שלאחר המלחמה [1].

ב-1948, עם התגברות החשש לפרוץ מלחמה כנגד ברית המועצות, פרסמה ועדת החימוש האמריקאית (OTCM) מפרט לטנק כבד חדש במשקל 58 טון החמוש בתותח 120 מ"מ, תחת השם T43. עם פרוץ מלחמת קוריאה בחודש יוני 1950, העבודה על ה-T43 לא התקדמה מעבר לבניית דגם עץ של הטנק. באותו זמן נראה היה כי המלחמה תוביל לעימות כלל עולמי ולמלחמת עולם שלישית. מאחר שלצבא ארצות הברית לא היה אף טנק בארסנל שלה אשר השתווה ל-IS3 הסובייטי, הזמין הצבא כ-80 טנקי T43 (כשמאוחר יותר גדלה ההזמנה לכ-300 יחידות).

דגם האבטיפוס הראשון של ה-T43 הושלם ביוני 1951 ונשלח למתחם הניסויים באברדין. הדגם הסופי, ה-T43E1, שכלל מספר שינויים מדגם האבטיפוס נכנס לייצור בין השנים 1953–1954 במפעל של קרייזלר בדלאוור, ממנו הושלמו כ-300 יחידות. במבחנים שנערכו לכלי נמצא כי הוא לא מתאים לסטנדרטים של הצבא והטנקים הושמו באחסון. בנובמבר 1955 המליצה ועדת ביקורת להכניס 98 שינויים לטנקים כדי שאלה יתאימו לדרישות הצבא; אלה אושרו ובאפריל 1956 הטנק המתוקנן קיבל את השם M103[1].

החימוש העיקרי של ה-M103 היה תותח בקוטר 120 מ"מ M58, בעל זווית הגבהה והנמכה של 15°+ עד 8°-. שני מקלעי 7.62 מ"מ M1919 בראונינג הותקנו במקביל לתותח משני צדדיו. בנוסף, מקלע כבד בקוטר 12.7 מ"מ M2 בראונינג הנשלט בשלט רחוק הותקן בצריחון המפקד. צריח הטנק היה גדול ממדים כדי להכיל את התותח יחד עם ארבעת אנשי צוות: המפקד, התותחן ושני טענים. איש הצוות החמישי, הנהג, ישב בקדמת התובה.

פירוט השריון של ה-M013‏[2]:
שלדה (חזית) חלק עליון 130 מ"מ חלק תחתון 110 מ"מ
שלדה (צד) חלק עליון 51 מ"מ חלק תחתון 44 מ"מ
שלדה (עורף) 38 מ"מ
שלדה (גג) 25 מ"מ
בסיס התותח 250 - 100 מ"מ
צריח (חזית) 130 מ"מ
צריח (צד) 130 -70 מ"מ
צריח (עורף) 51 מ"מ
צריח (גג) 38 מ"מ

שירות מבצעי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏M103 במוזיאון באוקלהומה.

טנקי M103 הראשונים נפרסו באירופה בינואר 1958, כחלק מגדוד השריון 899, שכונה מאוחר יותר גדוד השריון הכבד השני. יחידה זו, שאורגנה בצורה שונה מגדודי השריון בצבא האמריקאי שכללו טנקים בינוניים, הורכבה מארבע פלוגות בנות שש מחלקות כל אחת, כשבכל מחלקה שלושה טנקי M103 (סך הכל 18 טנקים בפלוגה). בשנים 1958–1959 נכנס הטנק גם לשירות בחיל הנחתים האמריקאי.

עם כניסת טנק המערכה M60 פטון לשירות ב-1963, ביטל הצבא האמריקאי את גדודי השריון הכבדים שלו וטנקי M103 הוחלפו על ידי ה-M60. בחיל הנחתים שירתו טנקי M103 עד 1973.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא M103 Heavy tank בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 Hunnicutt, R.P. Firepower: A History of the American Heavy Tank. 1988; Presidio, pp. 112-134
  2. ^ Armor fighting vehicles data base