1929 במדע
מראה
רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1929.
ארכאולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חפירות באגורה באתונה, מקום כינוס אספת העם של הפוליס, כיכר השוק, ומרכז החיים של העיר
- גילוי ספינות של קליגולה באגם נמי באיטליה (Nemi ships)
- גילוי השרידים של העיר קמירוס, אחת מערי המדינה של רודוס, כיום אחד מאיי יוון
- תחילת חפירות נרחבות במערת הנחל, אתר פרהיסטורי בנחל מערות שבמערב הכרמל על ידי הארכאולוגית הבריטית דורותי גארוד
אסטרונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 17 ביולי - שיגור ניסיוני של רקטה הנושאת מיכשור מדידה מדעי (ברומטר ומצלמה) על ידי רוברט גודרד
- אדווין האבל מפרסם את תוצאות מדידותיו המעידות על התפשטות היקום וקובע את היחס בין מרחקה של הגלקסיה לבין מהירות ההתרחקות שלה ממקום התצפית
- ג'ורג' גאמוב מציע שימוש בהיתוך גרעיני כמקור האנרגיה של כוכבים
- קונסטנטין ציולקובסקי מציע הנעה רקטית רב-שלבית, טכנולוגיה המאפשרת להגיע למהירויות גבוהות וגובה רב
ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בני הזוג גרטי וקרל קורי מפענחים את "מעגל קורי", המסלול המטבולי של גליקוליזה אנארובית. תהליך הפקת אנרגיה בתאים מגלוקוז במצבים של חסר בחמצן
- המצאת שיטת הידרופוניקה לגידול צמחים באוניברסיטת קליפורניה
- אדולף בוטנאנדט ואדוארד דוֹיְזי באופן בלתי תלוי מבודדים וקובעים מבנה של קבוצת הורמוני המין הנקביים אסטרוגן
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פעילות של משלחת בריטית-אוסטרלית-ניו זלנדית לחקר אנטארקטיקה. פעילות המשלחת נמשכה עד לשנת 1933. ההישג העיקרי היה חקר אזור הטריטוריה האנטארקטית האוסטרלית וחופיה כולל ביצוע צילומים ממטוס.
כימיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לארס אונסאגר (Lars Onsager) מפרסם עבודה בתחום התרמודינמיקה עבורה הוא מקבל פרס נובל בשנת 1968.
- לינוס פאולינג מנסח את חוקי פאולינג אשר מאפשרים לנבא ולהסביר מבנה גבישים של תרכובות יוניות בעזרת קריסטלוגרפיה בקרני X
- ג'ון לנארד ג'ונס (John Lennard-Jones) מציג שיטה לחישוב מקורב של אורביטלים מולקולריים בעזרת צירוף ליניארי של אורביטלים אטומיים
מתמטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורט גדל מוכיח את משפט השלמות שלו
פיזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט ואן-דה-גראף מפתח גנרטור הקרוי על שמו
- ארנסט לורנס ממציא את הציקלוטרון - מקבל בשנת 1939 פרס נובל על עבודה זו
- אוסקר קליין (Oskar Klein) מציג את פרדוקס קליין (Klein paradox)
- פול דיראק וורנר הייזנברג מפתחים את התאוריה הקוונטית של הפרומגנטיות
רפואה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלכסנדר פלמינג מפרסם מאמר על פניצילין. על עבודה זו הוא מקבל פרס נובל בשנת 1945
- פיתוח האלקטרואנצפלוגרם (EEG), מכשיר המאפשר רישום הפעילות החשמלית במוח, על ידי האנס ברגר והתאמתו לשימוש בבני אדם
- ורנר פורסמן החדיר תחת אלחוש מקומי צנתר לזרועו ותוך סיכון חייו העבירו דרך וריד עד לתוך ליבו וביצע צילום רנטגן של התוצאה. בכך נפתחה הדרך לשימוש קליני של צנתור לב
תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 8-29 באוגוסט - ספינת האוויר הגרמנית "גראף צפלין" מבצעת טיסה סביב העולם
- 24 בספטמבר – הטייס האמריקאי ג'יימס דוליטל טס בפעם הראשונה בטיסת מכשירים, כולל המראה ונחיתה
- 27-28 בנובמבר - טיסות של ריצ'רד בירד מעל הקוטב הדרומי
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פרס נובל:
- פרס נובל לפיזיקה - לואי דה ברויי, על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים
- פרס נובל לכימיה - ארתור הרדן, האנס פון אוילר-שלפין, על מחקריהם בנושא התססת סוכר ואנזימים מתסיסים
- פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה - כריסטיאן אייקמן וסר פרדריק גואולנד הופקינס, על גילוי ויטמינים שונים
נולדו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 בינואר – גורדון מור, כימאי בהשכלתו, יזם בתעשייה עתירת ידע, ממייסדי חברת אינטל
- 23 בינואר – ג'ון פולני, כימאי יהודי הונגרי-קנדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1986 על חלקו במחקר בעניין הדינמיקה של תהליכים כימיים אלמנטריים
- 30 בינואר – איסאמו אקאסאקי (נפטר ב-2021), פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לשנת 2014 יחד עם הירושי אמאנו ושוג'י נקמורה על "המצאת ה-LED כחולה יעילה, שאפשרה ייצור מקורות אור לבן בהירים וחוסכי אנרגיה".
- 31 בינואר – רודולף מֶסְבּאוּאֶר (נפטר ב-2011), פיזיקאי גרמני, חתן פרס נובל לפיזיקה על עבודתו בחקר קרינת גמא הנוצרת בתגובות גרעיניות ובפרט גילוי אפקט מסבאואר
- 27 במרץ – פול לוטרבור (נפטר ב-2007), כימאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה בשנת 2003 על חלקו בפיתוח "דימות תהודה מגנטית" (MRI)
- 5 באפריל – איוואר גיאוור (Ivar Giaever), פיזיקאי נורווגי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1973 על חלקו במחקר תופעת המנהור הקוונטי במוצקים
- 22 באפריל – מייקל עטיה, מתמטיקאי בריטי ממוצא לבנוני, זכה במדליית פילדס ובפרס אבל
- 29 במאי – פיטר היגס, פיזיקאי בריטי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2013 על התאוריה הקרויה על שמו "מנגנון היגס", שמסבירה את מקור המסה של חלקיקי היסוד וחזתה את קיומו של חלקיק חדש, בוזון היגס
- 1 ביולי – ג'רלד אדלמן ביולוג אמריקאי יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1972 על מחקריו בתחום מערכת החיסון
- 3 ביוני – ורנר ארבר, במיקרוביולוג וגנטיקאי שווייצרי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1978 על חלקו בגילויים של אנזימי הגבלה, אנזימים המסוגלים לחתוך קטעי DNA באזורים מסוימים, תגלית שהובילה לחקר DNA רקומביננטי
- 5 בספטמבר – אנדרייאן ניקולאייב (נפטר ב-2004) קוסמונאוט סובייטי, בן לעם הצ'ובאשי
- 15 בספטמבר – מארי גל-מאן פיזיקאי אמריקאי ממוצא יהודי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1969, על עבודתו בתאוריית החלקיקים האלמנטריים (נפטר ב-2019)
- 2 בנובמבר – ריצ'רד טיילור, פיזיקאי קנדי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1990 על הוכחות ניסיוניות בנוגע למבנה הפנימי של הפרוטון ובפרט קיומו של הקווארק
- 7 בנובמבר – אריק קנדל, נוירוביולוג יהודי אמריקאי, חתן פרס נובל לשנת 2000 על עבודתו בחקר הפיזיולוגיה של הזיכרון והדרך בה הוא נשמר בתאי עצב
נפטרו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 3 בפברואר – אגנר קרארוף ארלנג (נולד ב-1878), מתמטיקאי, סטטיסטיקאי ומהנדס דני ממציא תורת התורים והנדסת תחבורה
- 20 בפברואר – אדוארד ל. אטקינסון (נולד ב-1881), רופא וחוקר אנטארקטיקה בריטי בצי המלכותי, חבר בצוות המדעי של משלחת טרה נובה של רוברט פלקון סקוט
- 4 באפריל – קרל בנץ (נולד ב-1844) מגלה ארצות ומהנדס מנועים גרמני
- 23 בספטמבר – ריכרד אדולף ז'יגמונדי (נולד ב-1865), כימאי אוסטרו-גרמני ממוצא הונגרי, עסק בחקר קולואידים, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1925 "על הדגמת האופי ההטרוגני של תרכובות קולואידיות והשיטות בהן השתמש"
- 17 בנובמבר – הרמן הולרית' (נולד ב-1860), סטטיסטיקאי אמריקני ממוצא גרמני, פיתח מכונת טבולציה (Tabulating machine) מבוססת כרטיס ניקוב להכנסת נתונים לתוך טבלאות וסכימתם
שנים במדע - המאה ה-20 | |
---|---|
|