תעתיק
תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב גם מבלי לדעת לקרוא את השפה שבה המילה מדוברת.
סוג אחד של תעתיק הוא תעתיק אותיות, או טרנסליטרציה, שבו כל אות או סימן בכתב של שפת המקור מוחלפים באות או סימן תואמים קבועים בכתב היעד. ניתן לראות סוג זה של תעתיק כהתאמת שיטת כתיבה אחת לאחרת.
סוג שני של תעתיק הוא תעתיק הגאים, או טרנסקריפטציה, שבו המילה נכתבת בשפת היעד בהתאם לאופן ההגייה. תעתיק מסוג זה שואף לכך שקורא התעתיק יוכל לבטא את המילה המתועתקת בצורה שתהיה ככל האפשר דומה לצורת המקור.
בדרך כלל מועדף תעתיק הגאים, משום שתעתיק אותיות גורם להגייה הרחוקה לעיתים מהביטוי המקורי. בתרגומים הראשונים לעברית לספריו של הסופר מייקל קרייטון (Michael Crichton), תועתק שמו בטעות כ"מייקל קריצ'טון", וזו תוקנה בתרגומים מאוחרים יותר. הוא הדין באשר לסופר סטיבן קינג (Stephen King), ששמו תועתק בחלק מהספרים "סטפן קינג". פחות שפר גורלו של הסופר האיטלקי איטלו זבבו (Italo Svevo), שבתרגום הראשון לספרו, שנעשה מאנגלית (ולא משפת המקור, איטלקית), נכתב שמו "סבבו", וכך נכתב השם גם בכל תרגומיו הבאים.
לעיתים תעתיק האותיות הופך לדומיננטי. את שם משפחתו של נשיא ארצות הברית אברהם לינקולן (Abraham Lincoln) מבטאים דוברי אנגלית "לינקן", אך דוברי עברית מבטאים זאת בהתאם לתעתיק האותיות, "לינקולֶן".
כיוון שלשיטות כתב שונות ולשפות שונות יש מאפיינים פונולוגיים שונים, במקרים רבים לא ניתן לבצע תעתיק "מושלם", דהיינו, כזה שיאפשר לקורא בשפת היעד לבטא את המילה המתועתקת כמו בשפת המקור. לכן, העוסקים בתיעתוק נאלצים "להתפשר" מדי פעם ולוותר על הדיוק הלשוני, במקרים שבהם דיוק זה גורם להגייה פחות קרובה למקור על ידי קורא בשפת היעד.
הפעלים גזורי השם תִּעְתֵּק וכן תֻּעְתַּק הם חידושיו של המילונאי ראובן אלקלעי, לפי הכתוב במילונו.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "כללי התעתיק", העברית, מחזור ס, חוברת א-ב, תשע"ב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כללי התעתיק, באתר האקדמיה ללשון העברית
- עוזי אורנן, מבנה המילה והשתקפותו בניקוד ובתעתיק
- על התעתיק מעברית לכתב לטיני, העברית ס, חוברות א–ב (תשע"ב), עמ' 62–69, באתר האקדמיה ללשון העברית
- רונית גדיש, בין טרנסקריפצייה לטרנסליטרציה: התעתיק מעברית לאותיות לטיניות, העברית ס, א–ב (תשע"ב), עמ' 43–60
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראובן אלקלעי, מלון עברי שלם, כרך 3, הוצאת גליל, 1994