תמי טרל
 | |
| לידה |
29 באפריל 1945 פילדלפיה, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1970 (בגיל 24) פילדלפיה, ארצות הברית |
| שם לידה |
Thomasina Winifred Montgomery |
| שם במה |
Tammi Terrell |
| מקום קבורה |
Mount Lawn Cemetery |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
מ-1959 |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת פנסילבניה, תיכון ג'רמנטאון |
| סוגה |
מוזיקת נשמה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| חברת תקליטים |
Scepter Records |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
תומסינה ויניפרד מונטגומרי (באנגלית: Tammy Montgomery; 29 באפריל 1945 – 16 במרץ 1970), הידועה בשם הבמה תמי טרל, הייתה זמרת-יוצרת אמריקאית, שהתפרסמה בעיקר ככוכבת של חברת מוטאון בשנות ה-60, ובמיוחד בשל סדרת דואטים עם הזמר מרווין גיי.
טרל החלה את הקריירה שלה כנערה, כשהקליטה לראשונה בחברת התקליטים Scepter/Wand Records, ולאחר מכן בילתה כ-9 חודשים כחלק מלהקת המופעים של ג'יימס בראון, שם הקליטה עבור חברת Try Me שלו. לאחר לימודים בקולג', הקליטה טרל זמן קצר עבור Checker Records לפני שחתמה עם מוטאון ב-1965. יחד עם מרווין גיי, היא הגיעה לשבעה סינגלים בעשירייה הפותחת של הבילבורד הוט 100, ביניהם "Ain't No Mountain High Enough", שנכנס להיכל התהילה של פרסי הגראמי ב-1999[1], "Ain't Nothing Like the Real Thing" ו-"You're All I Need to Get By".
ראשית חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תומסינה ויניפרד מונטגומרי נולדה בפילדלפיה להורים ג'ני, לבית גרהאם, ותומס מונטגומרי. ג'ני הייתה שחקנית ותומס היה בעל מספרה ופוליטיקאי מקומי.[2] היא למדה בבית הספר התיכון גרמנטאון בפילדלפיה.[3]
טרל הייתה הבכורה מבין שני אחים. לאחר לידתה, בחרו ההורים בשם תומסינה, וקראו לה בכינוי "טומי".[4] מאוחר יותר שינתה טרל את שמה ל"תמי" לאחר שצפתה בסרט "תמי והרווק" ושמעה את שיר הנושא שלו, "תמי", כשהייתה בת 12.
לפי ספרה של לודי "My Sister Tommie – The Real Tammi Terrell", בגיל 11 נאנסה טרל על ידי שלושה נערים.[5] באותה תקופה החלה לסבול ממיגרנות.[4] על אף שבאותו זמן לא ייחסו לכך חשיבות, בני המשפחה העריכו מאוחר יותר שכאבים אלו היו קשורים לאבחנתה המאוחרת של סרטן המוח.[4]
בשנת 1960, חתמה טרל תחת חברת הבת Wand של חברת התקליטים Scepter Records לאחר שהתגלתה על ידי לות'ר דיקסון. היא הקליטה את הבלדה "If You See Bill" תחת השם תמי מונטגומרי, וביצעה הקלטות דמו עבור הלהקה The Shirelles. לאחר סינגל נוסף, עזבה טרל את החברה. לאחר שהוצגה בפני ג'יימס בראון, חתמה על חוזה איתו והחלה לשיר שירת רקע בהופעותיו במסגרת סיבוב ההופעות שלו. בשנת 1961, ייסדה טרל את הלהקה The Sherrys. בסוף 1962, נזרקה מהלהקה עקב סכסוכים חוזרים, והקבוצה התפרקה, כאשר הלהקה המשיכה בלעדיה. בשנת 1963, הקליטה את השיר "I Cried". השיר שיצא תחת חברת Try Me Records של בראון הפך לסינגל הראשון שלה שהגיע למצעדים, כאשר הגיע למקום ה-99 בבילבורד הוט 100.
מאוחר יותר חתמה טרל עם חברת Checker Records והוציאה את הדואט "If I Would Marry You", שהופק על ידי ברט ברנס, אותו הקליטה עם ג'ימי רדקליף, ושאותו גם כתבה. בעקבות הכישלון היחסי של השיר, הודיעה טרל על פרישה חלקית מעסקי המוזיקה. טרל נרשמה לאוניברסיטת פנסילבניה, שם למדה קדם-רפואה במשך שנתיים. במהלך תקופה זו, הזמין אותה ג'רי באטלר להופיע עמו בסדרת הופעות במועדוני לילה. לאחר שבאטלר דאג לכך שטרל תוכל להמשיך את לימודיה, היא החלה להופיע עמו בסיבובי הופעות. באפריל 1965, במהלך הופעה במועדון ה-Twenty Grand בדטרויט, הבחין בה מנכ"ל מוטאון, ברי גורדי, שהבטיח להחתים אותה על חוזה עם מוטאון. [6]
טרל הסכימה וחתמה עם מוטאון ב-29 באפריל 1965, ביום הולדתה ה-20. השיר "I Can't Believe You Love Me" הפך לסינגל הראשון שלה שנכנס לעשירייה הפותחת של מצעד ה-R&B, ולאחריו הגיע השיר "Come On and See Me". בשנת 1966, הקליטה טרל שני שירים קלאסיים עתידיים, "All I Do (Is Think About You)" של סטיבי וונדר ו-"This Old Heart of Mine (Is Weak for You)" של ה-Isley Brothers. לאחר יציאת הסינגל הראשון שלה תחת מוטאון, הצטרפה טרל לסיבוב ההופעות Motortown Revue, שבו הופיעה כמופע הפתיחה של The Temptations.
הצלחה עם מרווין גיי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1967, שכרה מוטאון את טרל לשיר דואטים עם מרווין גיי, שכבר זכה להצלחה עם דואטים עם מרי וולס וקים וסטון, והקליט דואטים עם אומה הארד. במהלך הסשנים להקלטות, גיי זכר מאוחר יותר שהוא לא ידע עד כמה טרל מוכשרת עד שהחלו לשיר יחד. הדואטים הוקלטו תחילה בנפרד. עבור סשנים של הקלטת השיר הראשון שלהם, "Ain't No Mountain High Enough" שהולחן על ידי אשפורד וסימפסון, גיי וטרל הקליטו גרסאות נפרדות.[7] מוטאון ערכו מחדש את הקולות והוציאו את קולות הרקע, ובכך נתנו לגיי וטרל שליטה ווקאלית.
השיר הפך ללהיט פופ גדול באביב 1967, והגיע למקום ה-19 בבילבורד הוט 100 ולמקום ה-3 במצעד ה-R&B, והפך את טרל לכוכבת. הסינגל הבא שלהם, "Your Precious Love", הפך ללהיט גדול אף יותר, והגיע למקום ה-5 במצעד הפופ ולמקום ה-2 במצעד ה-R&B. בסוף 1967, השניים זכו ללהיט נוסף בעשירייה הפותחת עם השיר "If I Could Build My Whole World Around You", שהגיע למקום ה-10 במצעד הפופ ולמקום ה-2 במצעד ה-R&B. בצד השני של הסינגל, השיר "If This World Were Mine" שהולחן על ידי מרווין גיי, הפך ללהיט צנוע בשני המצעדים, כשהגיע למקום ה-68 במצעד הפופ ולמקום ה-27 במצעד ה-R&B.
גיי ציין מאוחר יותר שהשיר היה אחד האהובים על טרל. כל ארבעת השירים נכללו באלבום הדואטים הראשון של גיי וטרל, United, שיצא בקיץ 1967. במהלך 1967, גיי וטרל החלו להופיע יחדיו, וטרל הפכה להשראה ווקאלית וביצועית עבור גיי הביישן והמרוחק, ששנא להופיע בהופעות חיות. השניים הופיעו גם בתוכניות טלוויזיה עם להיטיהם, ונבחרו לצמד ה-R&B מספר 1 בסקר השנתי של קאש בוקס ב-1970. [8]בשנת 1967, להקת הפאנק ברדרס ליוותה את גיי וטרל בהופעותיהם.
אבחון במחלת הסרטן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזמן שטרל הייתה בדרך להפוך לכוכבת, כאבי הראש והמיגרנות שסבלה מהם מאז ילדותה הפכו לעקביים יותר. על אף שטרל התלוננה על כאב, היא התעקשה בפני הסובבים אותה שהיא מרגישה מספיק טוב כדי להופיע. עם זאת, ב-14 באוקטובר 1967, במהלך הופעתם של גיי וטרל בקולג' המפדן-סידני,[9] מחוץ לעיר פארמוויל שבווירג'יניה, התמוטטה טרל בזרועותיו של גיי על הבמה. זמן קצר לאחר שחזרה מווירג'יניה, אבחנו הרופאים גידול ממאיר בצד הימני של מוחה של טרל. היא עברה ניתוח מוח בבית החולים גרדואייט בפילדלפיה ב-13 בינואר 1968.[10]
לאחר שהחלימה מהניתוח הראשון שלה, חזרה טרל לאולפני Hitsville בדטרויט והקליטה את השיר "You're All I Need to Get By". גם שיר זה וגם השיר "Ain't Nothing Like the Real Thing" הגיעו למקום הראשון במצעד ה-R&B. למרות האופטימיות של טרל, הגידול שלה החמיר, והיא נזקקה לניתוחים נוספים. עד 1969, פרשה טרל מהופעות חיות לאחר שהרופאים הורו לה להפסיק להופיע בשל מצבה הבריאותי. מוטאון הוציאה את אלבום הסולו הראשון והיחיד של טרל, Irresistible, בתחילת 1969. טרל הייתה חולה מכדי לקדם את ההקלטות. האלבום לא כלל חומרים חדשים, וכל הרצועות שבו הוקלטו מוקדם יותר והונחו על המדף לזמן מה.
חייה האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1962, בגיל 17, נכנסה טרל למערכת יחסים מתעללת עם ג'יימס בראון, שהיה מבוגר ממנה ב-12 שנים. לילה אחד במהלך סיבוב הופעות ב-1963, עזבה טרל את בראון לאחר שתקף אותה על כך שלא צפתה בכל המופע שלו. בובי בנט, חבר לשעבר בלהקת ה-Famous Flames, היה עד לאירוע ואמר שבראון הכה את טרל בצורה קשה, וגרם לה לדמם. "טרל עזבה אותו כי לא רצתה שיכו אותה", אמר בנט.
במהלך סיבוב ההופעות של Motortown Revue ב-1966, החלה טרל רומן עם סולן The Temptations, דייוויד ראפין. באותה שנה, הסכימה טרל להצעת הנישואין של ראפין. לאחר שהכריזה על אירוסיהם על הבמה במהלך הופעה משותפת, גילתה שהוא כבר היה נשוי בעבר. לראפין הייתה אישה, שלושה ילדים וחברה נוספת בדטרויט. גילוי זה, יחד עם התמכרותו של ראפין לסמים, הובילו למריבות אלימות. טרל אמרה למגזין Ebony ב-1969 שהיא מאמינה שמצבה הרגשי במהלך מערכת יחסים זו תרם לכאבי הראש שלה, שהופיעו לאחר מריבות ביניהם.[3]
בשנת 1967, סיימה טרל את מערכת היחסים שלהם לאחר שראפין הכה אותה בראשה עם קסדת האופנוע שלו. בזמן מותה של טרל, הייתה מאורסת לארנסט "ארני" גארט. הוא היה רופא בבית החולים בו טופלה טרל.[11]
עקב סיבוכים מתמשכים כתוצאה מגידול במוח, עד תחילת 1970, הייתה טרל מרותקת לכיסא גלגלים, סבלה מעיוורון ונשירת שיער, ושקלה רק 42 קילוגרם. לאחר ניתוחה השמיני והאחרון ב-21 בינואר 1970, נכנסה טרל לתרדמת. היא נפטרה ב-16 במרץ בגיל 24. הלווייתה של טרל נערכה בכנסיית Janes Methodist בפילדלפיה.[12]
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]טרל ומרווין גיי היו מועמדים לפרס גראמי בקטגוריית "ביצוע קבוצת הרית'ם & בלוז, ווקאלי או כלי" על שירם "Ain't No Mountain High Enough" בטקס פרסי הגראמי העשירי בשנת 1968. השיר הוכנס לאחר מכן להיכל התהילה של פרסי הגראמי בשנת 1999.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמי טרל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 "Grammy Hall of Fame". Recording Academy Grammy Award.
- ^ "Tammi Terrell". NNDB.com. נבדק ב-30 ביולי 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 Johnson Publishing Company, Ebony, Johnson Publishing Company, 1969-11. (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Tammi Terrell: Unsung, TV One, 2011
- ^ Montgomery, Ludie (2005). My Sister Tommie – The Real Tammi Terrell. Wright, Vickie. New Romney [England]: Bank House Books. ISBN 1904408168. OCLC 61347691.
- ^ Washington 2004, p. 125.
- ^ Ain't No Mountain High Enough - Marvin Gaye, Tammi Terrell all music Retrieved 20 March 2024
- ^ "Best R&B Artist of 1970" (PDF). Cash Box: 76. 26 בדצמבר 1970.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Maxine Brown Pinch Hits With Gaye For Ailing Tammi". Jet: 53. 9 בנובמבר 1967.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Tammi Terrell Recovering From Brain Surgery". Jet: 56. 8 בפברואר 1968.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Betts, Graham (2014). Motown Encyclopedia. AC Publishing. ISBN 9781500471699. OCLC 907947717.
- ^ "Thousands Attend Last Rites For Tammi Terrell". Jet: 60. 9 באפריל 1970. נבדק ב-14 בנובמבר 2012.
{{cite journal}}: (עזרה)