תאונים

תאונים (מיוונית: תיאוס (Θεός), "אל" , אונומה (όνομα), "שם") הוא שמה התקין של אלוהות.

תיאונימיה, חקר שמות אלוהיים, הוא ענף של אונומסטיקה; הוא עוזר בפיתוח הבנה של התפקוד וההשקפות החברתיות של אלים מסוימים ועשוי לעזור בהבנת מקורותיה של שפת החברה.^[1]

ניתוח תיאונים היה שימושי בהבנת הקשרים של שפות הודו-אירופיות, ואולי גם הדת שלהן. בכל השפות, ניתוח המקור האטימולוגי האפשרי של תיאונים יכול לשמש בסיס לתיאוריות על מקורו ההיסטורי. משמעויות מטאפיזיות ומיסטיות מובחנות גם בתיאונים, כמו בקבלה. מילים תיאוניות יכולות להופיע גם כשם או חלק משם עבור אדם, בעל חיים, דבר או מקום.^[^{דרוש מקור]}