[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

שבעת החטאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
היירונימוס בוש (1450-1516): "שבעת החטאים" מלמעלה בכיוון השעון: גרגרנות, עצלות, תאוות בשרים, גאווה, זעם, קנאה וחמדנות

בנצרות, שבעת החטאיםאנגלית: Seven deadly sins) הם החטאים החמורים ביותר שאדם יכול לעשות, ושהעונש עליהם הוא מות הנפש. צורתם המודרנית נקבעה על ידי תומאס אקווינס במאה ה-13[1].

שבעת החטאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החטאים המקובלים כיום הם:

  1. גאווה (ביוונית: Ὺπερηφανία, בלטינית: Superbia, באנגלית: Pride)
  2. חמדנות (ביוונית: Φιλαργυρία, בלטינית: Avaritia, באנגלית: Greed)
  3. תשוקה (בלטינית: Luxuria, באנגלית: Lust)
  4. קנאה (בלטינית: Invidia, באנגלית: Envy)
  5. גרגרנות (ביוונית: Γαστριμαργία, בלטינית: Gula, באנגלית: Gluttony)
  6. כעס (ביוונית: Ὁργῆ, בלטינית: Ira, באנגלית: Wrath)
  7. עצלנות (ביוונית: Ἀκηδία, בלטינית: Acedia, באנגלית: Sloth)

על מנת שיהיה קל לזכור את החטאים, הכנסייה הקתולית איגדה את האות הראשונה של כל אחד מהחטאים שדינם מיתה למילה SALIGIA.

רשימה זו גובשה לאחר הסרת יהירות ויאוש.

שבעת החטאים התפתחו במהלך ההגות הנוצרית. היו תקופות שציינו בהן שמונה חטאים, אולם ברוב התקופות היו רק שבעה. אווגריוס פונטיקוס (Evagrius Ponticus), בספרו "Praktikos"[2], מנה שמונה חטאים. בנוסף על שבעת החטאים המקובלים היום, הוא דיבר על

  • ייאוש, ביוונית: Λύπη, ליפ, בלטינית: Tristitia
  • יהירות, ביוונית Κενοδοξία, קנודוקסיה, בלטינית: Vanagloria

היו כאלו שהוסיפו גם את החטא פזרנות.

ישנה סברה כי מקור שבעת החטאים הוא מתוך ספר משלי, פרק ו', פסוקים ט"זי"ט. אך מכיוון שאין עוד אזכורים לשבעת החטאים בתנ"ך, התפתחו התיאורים וההגדרות לכל אחד משבעת החטאים במהלך ההיסטוריה. האפוס "הקומדיה האלוהית", מאת דנטה אליגיירי, נחשבת למקור הטוב ביותר לתיאור והגדרת שבעת החטאים מאז הרנסאנס.

בשנת 1589, "חוקר השדים" פיטר בינספלד קישר את כל אחד מהחטאים עם שד, שלדעתו מפתה אנשים לבצע את החטא הזה.

שבע המידות הטובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שבע המידות הטובות

בנצרות הקתולית יש שבע מעלות טובות, כל אחת מהן מקבילה לכל אחד משבעת החטאים:

  1. טהרהבתוליות), מול חטא תאוות הבשרים.
  2. איפוק (וסגפנות), מול חטא הגרגרנות.
  3. צדקה (ונתינה), מול חטא החמדנות.
  4. חריצות (ושקידה), מול חטא העצלות.
  5. סלחנות (ושלווה), מול חטא הקנאה.
  6. אדיבות (והערצה), מול חטא הכעס.
  7. ענווה (וכניעות), מול חטא הגאווה.

שבעת החטאים ביהדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי הפסוקים ט"זי"ט שבספר משלי פרק ו' הם המקור לשבעת החטאים. בפסוקים אלה מופיע רק חטא הגאווה ("עיניים רמות") במפורש. "ידים, שפכות דם-נקי" עשוי להתקשר לחטא הזעם, אך קיימת אפשרות כי רצח של אדם חף מפשע הוא אחד מ"שבע תועבות" מעצם היותו ולא בהכרח דוגמה לחטא הזעם.

  • טז שֶׁשׁ-הֵנָּה, שָׂנֵא ה'; וְשֶׁבַע, תועבות (תּוֹעֲבַת) נַפְשׁוֹ.
  • יז עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר; וְיָדַיִם, שֹׁפְכוֹת דָּם-נָקִי.
  • יח לֵב--חֹרֵשׁ, מַחְשְׁבוֹת אָוֶן; רַגְלַיִם מְמַהֲרוֹת, לָרוּץ לָרָעָה.
  • יט יָפִיחַ כְּזָבִים, עֵד שָׁקֶר; וּמְשַׁלֵּחַ מְדָנִים, בֵּין אַחִים.

הגר"א בביאוריו מתייחס ל'שבעה ראשי עבירות': "התאוה, והקנאה, והגאוה שהוא הכבוד, והכילות שהוא עין הרע, והזנות שהוא יצר הרע, ושנאת הבריות, והבטלה"[3]. באופן בולט הגר"א לא מתייחס לחטא הכעס, ולעומת זאת, 'שנאת הבריות' איננה נספרת ברשימה הנוצרית.

שבעת החטאים בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • בסרט "שאזאם" הגיבור נלחם כנגד נבל שמביא לכדור הארץ שבע מפלצות, כנגד שבעת החטאים, ההורגות כל מי שחטא בחטא.
  • בסרט "שבעה חטאים", חוקרים בלשי משטרה סדרה של מעשי רצח של אנשים שחטאו באותם חטאים.
  • בסדרת האנימה "שבעת חטאי המוות", שבעת חטאי המוות הם קבוצה, הבנויה ממפלצות, שדים ובני אדם. שבעת חטאי המוות הם הדמויות הראשיות בסדרה אשר מצילות את בריטניה מאיומים חדשים בכל פעם.
  • בסדרת האנימה "אלכימאי המתכת" שבעת חטאי המוות הם קבוצה של מפלצות עם אישיות וכוחות המתאימים לכל אחד מהחטאים.
  • בסדרת האנימה Re:Zero יש שבע מכשפות שכל אחת מהן מייצגות חטא אחר. לאחר מות המכשפות יש אנשים שיכולים להשתמש בכוח שלהן.
  • בסדרה "מכושפות" מוזכרים החטאים באחד הפרקים, כחטאים קטלניים הנמצאים בתוך קופסה, שברגע שפוגעים בך הם הורגים אותך לאט. ואף אדם אינו חסין מפניהם.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שבעת החטאים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ (Summa Theologiae Ia.IIae. Q.84, art.4)
  2. ^ Logismoi, באתר Orthodox Wiki
  3. ^ ביאורים לאגדות חז"ל, מסכת ברכות ד,ב