קית' מיטשל (שחקן קולנוע)
 | |
| לידה |
1 בדצמבר 1926 אדלייד, אוסטרליה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 2015 (בגיל 88) המפסטד, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
אוסטרליה |
| תקופת הפעילות |
1951–2010 (כ־59 שנים) |
| בן או בת זוג |
ג'ינט סטרק |
| צאצאים |
הלנה מיטשל |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
קית' ג'וזף מיטשל (באנגלית: Keith Joseph Michell; 1 בדצמבר 1926 – 20 בנובמבר 2015) היה שחקן אוסטרלי המוכר בעיקר מגילום דמותו של הנרי השמיני, מלך אנגליה בקולנוע ובטלוויזיה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיטשל נולד באדלייד שבאוסטרליה הדרומית, וגדל בוורנרטאון, קרוב לפורט פירי. הוא למד בבית הספר התיכון בפורט פירי, בקולג' למורים באדלייד ובאוניברסיטת אדלייד. הופעתו הראשונה על הבמה הייתה בשנת 1947, בתקופה שלימד אמנות, והוא שיחק בקומדיה "Lover’s Leap" בתיאטרון פלייבוקס באדלייד.
ב-1949, אחרי שעבד ברדיו של רשת ABC בעיר, היגר מיטשל לבריטניה ונרשם לבית הספר למשחק של תיאטרון אולד ויק.
הופעת הבכורה של מיטשל בלונדון הייתה בשנת 1951. הוא כיכב במחזות זמר אחדים, בהם ההפקה הראשונה בלונדון של המחזמר "איש למנשה" בו גילם שתי דמויות, את מיגל דה סרוואנטס ואת יציר רוחו דון קישוט.[2] הקלטה של המחזמר בהשתתפותו יצאה גם על גבי אלבום מוזיקה.[3] ב-1964 כיכב בתפקיד המשורר רוברט בראונינג במחזמר "רוברט ואליזבת" לצדה של זמרת הסופרן האוסטרלית ג'ון ברונהיל.[4]
מיטשל שיחק עם להקת התיאטרון שייקספיר ממוריאל, וכמו כן הרבה להופיע בקולנוע ובטלוויזיה. בין הדמויות שגילם היו הנרי השמיני בסדרת הדרמה "שש נשותיו של הנרי השמיני" ב-1970, והיתקליף בעיבוד הטלוויזיוני משנת 1962 לרומן "אנקת גבהים" מאת אמילי ברונטה.[5] מ-1974 ועד 1977 היה מיטשל מנהל אמנותי בפסטיבל התיאטרון של צ'יצ'סטר.[6]
בטלוויזיה האמריקאית הופיע מיטשל בתפקיד קבוע בסדרת המתח "רצח במשיכת קולמוס". הוא גילם דמות של גנב תכשיטים לשעבר, שכעת הוא חוקר מטעם חברות ביטוח, ופותר את התעלומות בשיטות יוצאות דופן. את סיפור המעשה הוא שולח לידידתו ג'סיקה פלטשר.[6]
בנוסף למשחק היו למיטשל תחומי עניין נוספים. הוא כתב מחזמר "Pete McGynty and the Dreamtime" המבוסס על המחזה "פר גינט" מאת הנריק איבסן. בהצגה שימשו כתפאורה ציורים של מיטשל עצמו.[7] הוא גם אייר מהדורה מצומצמת של הסונטות של ויליאם שייקספיר שבה גם עיצב את הקליגרפיה. מיטשל היה חסיד של התזונה המקרוביוטית, והוא כתב ואייר כמה ספרי בישול בתחום המקרוביוטיקה.
מיטשל אייר את קובץ השירים "Captain Beaky" מאת המשורר ג'רמי לויד.[2] דמותו של קפטן ביקי זכתה להצלחה בראשית שנות השמונים של המאה העשרים בבריטניה בקרב ילדים ומבוגרים גם יחד. השיר "Captain Beaky" בביצועו של מיטשל הגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי בשנת 1980.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיטשל היה נשוי לשחקנית ג'ינט סטרק (אנ') משנת 1957 ועד מותו. לבני הזוג היה בן, פול, ובת, הלנה, שחקנית שהשתתפה בסרטים "זקוף ת'אוזן" וב"מוריס".[8]
קית' מיטשל נפטר ב-20 בנובמבר 2015 בצ'יצ'סטר שבמערב סאסקס בגיל 88.[9][10]
פילמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | שם | שם באנגלית | תפקיד | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1996 | בן המלך והעני | The Prince and the Pauper | המלך הנרי השמיני | |
| 1988–1993 | רצח במשיכת קולמוס | Murder, She Wrote | דניס סטנטון | סדרת טלוויזיה |
| 1988 | מסתרי הודו | The Deceivers | קולונל וילסון | |
| 1986 | קפטן ג'יימס קוק | Captain James Cook | קפטן ג'יימס קוק | סדרת טלוויזיה |
| 1986 | My Brother Tom | אדוארד קווייל | סדרת טלוויזיה | |
| 1985 | The Miracle | סרט טלוויזיה | ||
| 1983 | Memorial Day | מארש | ||
| 1982 | רודיגור | Ruddigore | רובין אוקאפל / סר רות'ברן מורגטרויד | |
| 1982 | שייטי הגונדולות | The Gondoliers | דון אלהמברה דל בולרו | |
| 1982 | שודדי הים מפנזאנס | The Pirates of Penzance | מייג'ור ג'נרל סטנלי | |
| 1981 | גרנדל גרנדל גרנדל | Grendel Grendel Grendel | דיבוב | |
| 1980 | The Day Christ Died | פונטיוס פילאטוס | ||
| 1979 | The Tenth Month | מתיו פול | סרט טלוויזיה | |
| יוליוס קיסר | Julius Caesar | מרקוס אנטוניוס | סרט טלוויזיה | |
| 1976 | The Story of David | דוד הזקן | סרט טלוויזיה | |
| 1974 | סיפור יעקב ויוסף | The Story of Jacob and Joseph | יעקב | |
| 1974 | רגעים | Moments | פיטר סמואלסון | |
| 1972 | Keith Michell at Her Majesty's Show of the Week | בתפקיד עצמו | ||
| 1972 | שש נשותיו של הנרי השמיני | Henry VIII and His Six Wives | המלך הנרי השמיני | סרט קולנוע |
| 1971 | The Morecambe and Wise Show | קפטן טוני סנאג-פיטינג | תוכנית מערכונים | |
| 1970 | 'Wiltons' – The Handsomest Hall in Town | |||
| 1970 | התליין | The Executioner | אדם בות' | |
| 1970 | שש נשותיו של הנרי השמיני | The Six Wives of Henry VIII | המלך הנרי השמיני | סדרת טלוויזיה |
| 1968–1969 | Play of the Month | קאליבן | סדרת טלוויזיה | |
| 1968 | בית הקלפים | House of Cards | מורילון | |
| 1968 | Prudence and the Pill | ד"ר אלן יואיט | ||
| 1968 | Thirty-Minute Theatre | מרטין | ||
| 1967 | Hallmark Hall of Fame | ג'ון צ'רצ'יל | סדרת טלוויזיה | |
| 1967 | Soldier in Love | ג'ון צ'רצ'יל | ||
| 1963 | The Bergonzi Hand | גבריאל קורדייר | ||
| 1963 | The Spread of the Eagle | מארק אנטוני | סדרת טלוויזיה | |
| 1962 | Dominatore dei sette mari, Il | מלקולם מארש | ||
| 1962 | אנקת גבהים | Wuthering Heights | היתקליף | |
| 1962 | All Night Long | קאס | ||
| 1961 | התאוות[1] | The Hellfire Club | ג'ייסון | |
| 1960 | Dow Hour of Great Mysteries | בארון פון רגסטיין | סדרת טלוויזיה | |
| 1958 | האציל והצועניה | The Gypsy and the Gentleman | סר פול דווריל | |
| 1957 | True as a Turtle | הארי בל | ||
| 1957 | Dangerous Exile | קולונל סנט ג'ררד |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קית' מיטשל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
קית' מיטשל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קית' מיטשל, באתר Discogs (באנגלית)- קית' מיטשל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- טלילה בן זכאי, פעם הנרי ה-8, פעם יעקב אבינו, מעריב, 19 ביולי 1974
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Guardian: Obituary: Keith Michell".
- ^ 1 2 AllMusic - Keith Michell biography
- ^ Man of La Mancha sound recording - Trove entry
- ^ Australian Dictionary of Biography - Ronald Erle Grainer
- ^ Wake, Oliver. "Wuthering Heights (1962)". Screenonline. נבדק ב-2007-02-25.
- ^ 1 2 IMDb - Keith Michell
- ^ Pete McGynty and the Dreamtime by Keith Michell - Trove entry
- ^ IMDb - Helena Michell
- ^ Barker, Dennis (20 בנובמבר 2015). "Keith Michell obituary". The Guardian. נבדק ב-20 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Barnes, Mike. "Keith Michell, Star of 'Six Wives of Henry VIII,' Dies at 89". The Hollywood Reporter. נבדק ב-21 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה)
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי הטוב ביותר במיני-סדרה או בסרט | ||
|---|---|---|
| 1953–1975 | תומאס מיטשל (1953) • רוברט קאמינגס (1955) • לויד נולאן (1956) • ג'ק פאלאנס (1957) • פיטר יוסטינוב (1958) • פרד אסטר (1959) • לורנס אוליבייה (1960) • מוריס אוואנס (1961) • פיטר פאלק (1962) • טרוור הווארד (1963) • ג'ק קלוגמן (1964) • אלפרד לנט (1965) • קליף רוברטסון (1966) • פיטר יוסטינוב (1967) • מלווין דאגלס (1968) • פול סקופילד (1969) • פיטר יוסטינוב (1970) • ג'ורג' סי. סקוט (1971) • קית' מיטשל (1972) • לורנס אוליבייה (1973) • אנתוני מרפי (1973) • האל הולברוק (1974) • ויליאם הולדן (1974) • לורנס אוליבייה (1975) • פיטר פאלק (1975) | |
| 1976–2000 | אנתוני הופקינס (1976) • האל הולברוק (1976) • אד פלאנדרס (1977) • כריסטופר פלאמר (1977) • פרד אסטר (1978) • מייקל מוריארטי (1978) • פיטר שטראוס (1979) • פאוורס בות' (1980) • אנתוני הופקינס (1981) • מיקי רוני (1982) • טומי לי ג'ונס (1983) • לורנס אוליבייה (1984) • ריצ'רד קרנה (1985) • דסטין הופמן (1986) • ג'יימס וודס (1987) • ג'ייסון רוברדס (1988) • ג'יימס וודס (1989) • יום קרונין (1990) • ג'ון גילגוד (1991) • בו ברידג'ס (1992) • רוברט מורס (1993) • יום קרונין (1994) • ראול ג'וליה (1995) • אלן ריקמן (1996) • ארמנד אסנטה (1997) • גארי סיניז (1998) • סטנלי טוצ'י (1999) • ג'ק למון (2000) | |
| 2001–הווה | קנת בראנה (2001) • אלברט פיני (2002) • ויליאם ה. מייסי (2003) • אל פצ'ינו (2004) • ג'פרי ראש (2005) • אנדרה בראואר (2006) • רוברט דובאל (2007) • פול ג'יאמטי (2008) • ברנדן גליסון (2009) • אל פצ'ינו (2010) • ברי פפר (2011) • קווין קוסטנר (2012) • מייקל דאגלס (2013) • בנדיקט קמברבאץ' (2014) • ריצ'רד ג'נקינס (2015) • קורטני ב. ואנס (2016) • ריז אחמד (2017) • דארן כריס (2018) • ג'ארל ג'רום (2019) • מארק ראפלו (2020) • יואן מקגרגור (2021) • מייקל קיטון (2022) • סטיבן יאון (2023) • ריצ'רד גאד (2024) | |