[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

קאזה באליו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קאזה באליו
Casa Batlló
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 1, 2, 4
שטח האתר 0.46 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך יצירותיו של אנטוני גאודי
מידע כללי
סוג מבנה מגורים רב-משפחתי עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם ז'וזפ באליו אי קאסנובס עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת פסץ' דה גראסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום Dreta de l'Eixample עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
חומרי בנייה לבנה, אבן מונז'ואיק, גלזורה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי מודרניזם קטלאני עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 0.46 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מעל פני הים 33 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 6 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°23′30″N 2°09′54″E / 41.39158°N 2.16492°E / 41.39158; 2.16492
www.casabatllo.es/ca/
(למפת ברצלונה רגילה)
 
קאזה באליו
קאזה באליו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאזה באליוקטלאנית: Casa Batlló - "בית באליו") הוא בית מגורים ברובע אישמפלה בברצלונה, בירת קטלוניה שבספרד. המבנה ממוקם בשדרת גרסיה (Passeig de Gràcia) מס' 43, ומהווה חלק מגוש הבניינים המכונה "תפוח המריבה" (L'Illa de la Discòrdia), שזכה לשמו בשל העובדה ששוכנים בו בתים של מספר אדריכלים מודרניסטים. בשנת 2005 הוכרז המבנה, יחד עם מספר מבנים נוספים של גאודי ברחבי ברצלונה, כאתר מורשת עולמית.

המבנה הוקם בין השנים 1875-1877 ומאוחר יותר נרכש על ידי ז'וזפ באליו אי קאסנובס (Josep Batlló i Casanovas) שעל שמו הוא קרוי. בעל הבית החדש שקל בתחילה להרוס את הבניין ולהקים מבנה אחר תחתיו, אך הוא שינה את דעתו, ופנה אל האדריכל הקטלוני אנטוני גאודי על מנת שיעצבו מחדש. העבודות התקיימו בין השנים 19041906. המבנה עוצב בסגנון המודרניסטה, ונותר ברשותה של משפחת באליו עד שנמכר ב-1954. הוא החליף מספר ידיים ושופץ בשנים 1970 ו-1999. ב-1984 הותקנה בחזיתו של הבניין תאורה חשמלית המאירה אותו בשעות הערב, וב-1995 נפתח חלק ממנו לציבור הרחב.

תיאור המבנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תקריב החזית על מרפסותיה וחלונותיה

גאודי התמקד בחזית, בגג ובחצר הפנימית של המבנה והוסיף לו קומה חמישית אשר נועדה עבור צוות המשרתים. מאפייניו המקוריים של המבנה הושפעו מרצונו של גאודי להאיר בתאורה טבעית את הקומה הראשונה בה התגוררו בעלי הבית. לשם כך בנה בחזיתו מרפסות נרחבות מאבן חול אשר הובאה ממונז'ואיק, ואשר עמודיהן הדקים עוצבו אגב שימוש במוטיבים מעולם הצומח. צורתן של המרפסות וקוויהם המעוגלים העניקו למבנה את אחד מכינויו - "בית העצמות" (Casa dels ossos). חלונות המרפסות עשויים בחלקם מזכוכית שעליה דוגמאות של עיגולים צבעוניים, ובין החלונות והמרפסות, קבע גאודי פיסות קרמיקה מזוגגת בצבעים שונים.

גג המבנה מעוטר בסגנון המודרניסטה, ומקושט באריחי מוזאיקה בצבעי צהוב, ירוק וכחול. עליית הגג של המבנה הייתה בזמנו חידוש כאשר נבנתה חלולה ומעוקמת ורצופה בקשתות לבנות. צורת בנייה זו העניקה לקומה העליונה צורת דרקון, עובדה שהעניקה לו גם את הכינוי "בית הדרקון". לפי אחת הסברות המבנה מסמל את מאבקו של סאנט ז'ורדי (Sant Jordi - "גאורגיוס הקדוש"), הקדוש המגן של קטלוניה, בדרקון, והצלב בראשו של המבנה מסמל את חרבו של ז'ורדי הקדוש הנעוצה בדרקון[1]. ארובות המבנה מעוקמות ומצופות באבני פסיפס צבעוניות ושקופות בחלקן המרכזי. חלקן העליון מצופה בקרמיקה והן מסתיימות בצורת חרוטים. גאודי עיצב גם את החצר הפנימית, וקירה אותה בתקרת זכוכית הנתמכת בעמודים וקשתות ברזל. גם קירותיה של החצר הפנימית כוסו באריחים בגווני לבן וכחול.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קאזה באליו בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]