פיתאס
 | |
| פסלו של פיתאס מחוץ לבורסת מרסיי | |
| לידה |
380 לפנה"ס (משוער) מאסאליה, צרפת  |
|---|---|
| פטירה | 310 לפנה"ס (משוער) |
| לאום | יווני |
| תקופת הפעילות |
? – 289 לפני הספירה |
| מספר מסעות | 1 |
| גילויים בולטים | הים הצפוני, בריטניה הגדולה, הים הבלטי (?), נורווגיה (?) איסלנד (?) |
| אזורים שחקר | מערב אירופה |
  | |
פִּיתֶאַס (ביוונית: Πυθέας; חי כמשוער בין השנים 380 – 310 לפני הספירה) היה גאוגרף ומגלה ארצות יווני. פיתאס, יליד מסליה (כיום מרסיי), שהייתה עיר יוונית בתקופה זו, עסק לפרנסתו במסחר. במסגרת מסעותיו הוא הקיף את בריטניה, וייתכן שהגיע אף צפונה יותר. פיתאס היה הראשון, הידוע לנו, שקישר בין תופעת הגאות והשפל ובין הירח, והראשון שהבחין בכך שכוכב הצפון (פולאריס) לא מצביע בדיוק לכיוון צפון. מדריך המסע הימי שכתב "אודות האוקיינוס" (Περί του Ωκεανού) לא השתמר, וידיעותינו עליו מגיעות ממקורות מאוחרים יותר.
המסע לבריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השנה המדויקת בה יצא פיתאס למסע סביב האי הבריטי אינה ידועה. כיום משערים שהיה זה לאחר שנת 330 לפנה"ס. לא ברור אם הוא הפליג ממרסיי דרך הים התיכון ומצר גיברלטר, משום שבאותה תקופה, השליטה במצר גיברלטר הייתה בידי קרתגו. אנשי קרתגו לא אפשרו לספינות זרות לעבור דרך המצר, ובכך קנו לעצמם שליטה במסחר הימי עם תושבי האי הבריטי. ייתכן שפיתאס חצה את גאליה (כיום צרפת) דרך היבשה ודרך נהרות, ויצא למסע הימי מהחוף המערבי של גאליה.
תחנתו הראשונה של פיתאס באי הבריטי, הייתה באזור הקרוי כיום קורנוול, אשר נמצא בקצה חצי האי הדרום מערבי של בריטניה. הוא עצר שם לצורך לימוד תהליך הפקת הבדיל ועיבודו. ההשערה הרווחת היא שמטרתו המוצהרת של פיתאס בצאתו למסע הייתה מסחר בבדיל, מתכת שהיוונים היו זקוקים לה לצורך יצירת ארד. פתיחת אפיק מסחר זה הייתה יכולה לתרום לעצמאות כלכלית של היוונים, ולא מן הנמנע שפיתאס יצא בשליחות רשמית למסע.
פיתאס המשיך צפונה דרך הים האירי, שמפריד בין האי הבריטי לאי האירי, ועצר במספר איים הפזורים לאורכו. פיתאס מכנה את תושבי האיים בשם פרטנים, כלומר "צבועים" או "מקועקעים" ביוונית. קרוב לוודאי, שזה המקור לשם הלטיני פיקטים, שבו כונו תושבי סקוטלנד על ידי הרומאים.
המשך המסע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתאס המשיך מבריטניה צפונה, ולאחר שישה ימי הפלגה הוא הגיע למקום המתואר על ידו כאי. אין ודאות לגבי זיהוי המקום, שנקרא בפי פיתאס תולה (Θούλη), וההצעות המודרניות מזכירות את איי שטלנד, איי פארו, חופי נורווגיה, או אפילו איסלנד הרחוקה יותר. מסלולו של פיתאס בחלק זה של המסע אינו ודאי.
פיתאס, שנהג לערוך רישום מדויק של אורך היום בקווי רוחב שונים, חזה שייתכן מקום בו השמש לא שוקעת בקיץ. בעת ביקורו בתולה הוא מצא שאורך הלילה הקיצי היה שעתיים עד שלוש שעות בלבד. על תושבי תולה הוא מספר, שהם אוגרים את התבואה באסמים, אוכלים פירות, שותים חלב ומכינים משקה העשוי מדגנים ומדבש.
פיתאס מספר שבמרחק של יום הפלגה צפונה מחופי תולה הוא הגיע לים קפוא. ייתכן שהיה זה אוקיינוס הקרח הצפוני, ואם נכון הדבר, אז פיתאס היה היווני הראשון שחצה את החוג הארקטי. פיתאס מתאר ים זה כתערובת של מים, קרח, אוויר וערפל, שאי אפשר להמשיך דרכה לא ברגל ולא בספינה.
בדרכו חזרה, הוא השלים את הקפת האי הבריטי, כאשר הפליג לאורך חופי גרמניה. בגרמניה הוא מתאר שני שבטים: גוטונים (ייתכן שהכוונה לגותים) וטווטונים. במרחק של יום הפלגה מחופי גרמניה הגיע פיתאס לאי, הנקרא בפיו אבלוס, שעל חופיו ניתן למצוא כמויות גדולות של ענבר. הוא מספר, שתושבי האי משתמשים בענבר הדרוש להם לבעירה, ואת היתר הם מוכרים לשכניהם הטווטונים. אין בידינו זיהוי מוחלט של האי, וגם המסלול המדויק שבו חזר פיתאס למסליה לא נהיר.
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הידע שלנו על פיתאס מגיע ממקורות עקיפים, משום שספרו "אודות האוקיינוס" לא השתמר. ספר זה, שהיווה לאחר מותו של פיתאס, מקור יחיד לתיאור מסעותיו, היה כנראה מונח מול עיניהם של מספר סופרים יוונים ורומאים. את מרב ידיעותינו על מסעות פיתאס אנו שואבים כיום מספריהם של סטראבון, פליניוס הזקן, דיודורוס מסיציליה ופוליביוס, שטרחו וציטטו קטעים מספרו של פיתאס. סופרים נוספים, כמו גמינוס מרודוס, מזכירים את קיומו של הספר, אך ממעטים במסירת פרטים על תוכנו.
כאז כן היום, החוקרים נחלקים בדעותיהם לגבי אמינות הסיפורים. סטראבון, למשל, מכנה את פיתאס שקרן, ואילו פליניוס הזקן לא מטיל ספק בקיומו של מקום בשם תולה. יש הנוקטים דרך ביניים, וטוענים שפיתאס בדה מליבו פרטים מסוימים, בעוד שרוב התיאורים אמינים.
מטבע לשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי הלטיני אולטימה תולה (Ultima Thule), שמשמעותו הגבול האחרון, מקורו בשם הארץ הצפונית, שאליה הגיע פיתאס במסעו צפונה. הביטוי משמש הן במובן ישיר של הנקודה הרחוקה ביותר לאורך המסלול והן במשמעות מושאלת של גבול או קצה, למשל לצורך ציון גבול היכולת, נקודת השיא או לחלופין נקודת השפל. בראשית המאה העשרים הייתה תנועה גרמנית-לאומנית בשם אולמה-תולה שהושפעה מהסיפורים על אותה ארץ צפונית מיתולוגית ששימשה להשקפתם המקור של הגזע הגרמני-נורדי.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פיתאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)