פארק (חברה)
 | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| מייסדים |
Jack Goldman  |
| תקופת הפעילות |
1970–הווה (כ־54 שנים) |
| חברת אם |
מכון המחקר סטנפורד הבינלאומי |
| מיקום המטה |
פאלו אלטו |
| ענפי תעשייה |
מחקר ופיתוח |
|
www | |
  | |
פארק (באנגלית: PARC - Palo Alto Research Center) היא חברה העוסקת במחקר ופיתוח. מקורה בחברת "זירוקס פארק" שנוסדה בשנת 1970 כמרכז המחקר של חברת זירוקס בפאלו אלטו, קליפורניה. החל מינואר 2002, היא פועלת כחברה עצמאית (Incorporated) בשם "PARC".
המרכז עוסק במחקר בסיסי ובמחקר שימושי והוא המקור של אחדות מההמצאות החשובות של סוף המאה העשרים, ובהן:
- פיתוח של ממשק משתמש גרפי (GUI). ממשק המשתמש הגרפי החל להתפתח לפני כן, ועשה צעדים גדולים בפרויקט NLS (אנ'), שהיה חלק ממוסד SRI (אנ') באוניברסיטת סטנפורד, תחת דאגלס אנגלברט. עם סגירת NLS, עברו חלק מהחוקרים לפארק, שם המשיכו בפיתוח. המחשב הראשון שנבנה עם GUI כממשק המשתמש העיקרי, בשם אלטו (אנ') נבנה בפארק.
- WYSIWYG (ויזיוויג) להדפסה, ראשי תיבות באנגלית של "מה שרואים הוא מה שמקבלים"
- מדפסת לייזר
- שפת התכנות Smalltalk (מהשפות הראשונות לתכנות מונחה עצמים)
- רשת תקשורת מחשבים Ethernet (בשיתוף עם חברות אינטל ו-DEC - הפרוטוקול כונה בשלביו הראשונים DIX, ראשי התיבות של שמות החברות דיגיטל, אינטל וזירוס)
במעבדה עבדו מספר אנשים נודעים כמו חתני פרס טיורינג אלן קיי, בטלר למפסון וצ'ארלס ת'אקר.
לקראת אמצע שנות ה-1980, עזבו רבים מהחוקרים בפארק את זירוקס, וחלקם מצא מקומו בחברות כמו אפל ומיקרוסופט, והשפעתם על המשך התפתחות התעשייה ניכרת.
מפיתוחים למוצרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פארק הוקמה הרחק מהנהלת זירוקס ששכנה בעיר רוצ'סטר שבניו יורק. המרחק אפשר לאנשי המעבדה חופש פעולה אך גם ניתק אותם מההנהלה שלא השכילה להפוך את ההמצאות האלה להצלחה מסחרית. חלק מהפיתוחים מעולם לא הבשילו בזירוקס לכלל "מוצר", והמוצרים שכן ייצרה זירוקס על סמך הפיתוח, לא נחלו הצלחה רבה, בייחוד בהשוואה להצלחה של הפיתוחים הללו מחוץ לזירוקס.
חברות רבות אחרות נהנו מפירות הפיתוח בפארק, ונהוג לחשוב שזירוקס יכלה להפיק מהפיתוחים וההמצאות במרכז הפיתוח יותר משהפיקה, מבחינה מסחרית. זירוקס יצאה לשוק עם אחד המחשבים הראשונים שהציגו ממשק משתמש גרפי, בשם "סטאר", אך מחשב זה לא זכה להצלחה בשוק וזירוקס לא המשיכה להשקיע בקו הזה. ממשק המשתמש הגרפי הצליח יותר בתחנות עבודה של אפולו, סאן מיקרוסיסטמס, ואחרות, זכה לתפוצה נרחבת עם מחשב המקינטוש. מאז העשור האחרון של המאה ה-20, נדיר לפגוש מחשב חדש, או מערכת הפעלה חדשה, שלא כוללים ממשק משתמש גרפי.
בתחום מדפסות הלייזר הצליחה זירוקס יותר, עם מדפסות גדולות יחסית, אך גם כאן, מרב ההצלחה נפל בחלקן של חברות אחרות, שיצאו עם מדפסות לייזר שולחניות, שהדפיסו בקצב של מספר דפים לדקה (לעומת המדפסות הגדולות של זירוקס שהדפיסו מאות דפים בדקה), ובמחיר שהיה שבריר ממחיר המדפסת של זירוקס, כמו קנון שייצרה את מנוע ההדפסה שרוב המדפסות השתמשו בו, ולקוחותיה, כמו חברת HP עם סדרת מדפסות LaserJet, ואפל עם LaserWriter, המדפסת הראשונה שתמכה בשפת פוסטסקריפט החדשה (שפותחה על ידי חוקרים שעזבו את פארק, ובמידה מסוימת מהווה המשך לעבודה שעשו בפארק).
סביב רשת ה-Ethernet שפותחה בפארק קמה תעשייה שלמה, וחלקה של זירוקס בתעשייה זו לא היה ניכר.
מרכז המחקר עבר מספר גלגולים, וב-2002 חברת זירוקס הפכה אותו לחברה נפרדת, בבעלות זירוקס. בעשור השלישי של המאה ה-21, המרכז מתרכז במספר תחומי מחקר, הממומנים בעיקר על ידי גופים שמעוניינים במחקרים ובתוצאותיהם, ומתרכז במספר תחומים, ביניהם בינה מלאכותית והאינטרנט של הדברים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פארק (באנגלית)- דבי קאופמן, בחזרה לעתיד עם זירוקס פארק, במקור, באתר ynet, 30 באוקטובר 2000; כעת, מתוך ארכיון האינטרנט "archive.is"
- פארק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
