[go: up one dir, main page]
לדלג לתוכן

עמוס גלבוע

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוס גלבוע
לידה 14 במרץ 1939
קריית חיים, פלשתינה (א"י)
פטירה 29 בדצמבר 2020 (בגיל 81)
גני תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1957–1984 (כ־27 שנים)
דרגה תת-אלוף  תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע ליטני
מלחמת לבנון  מלחמת לבנון
האינתיפאדה הראשונה
המערכה ברצועת הביטחון  המערכה ברצועת הביטחון
עיטורים
פרסים: פרס מולדובן לספרות צבאית מקורית
פרס צ'צ'יק למחקרי ביטחון
תפקידים אזרחיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמוס גלבוע (14 במרץ 1939 – 29 בדצמבר 2020) היה איש צבא והיסטוריון ישראלי. בצה"ל הגיע לדרגת תת-אלוף וכיהן כראש חטיבת המחקר של אמ"ן בשנים 1982–1984. כהיסטוריון וחוקר היסטוריה צבאית ישראלי, תחום התמחותו העיקרי היה מחקר צבאי של צבאות ערב, צה"ל ומלחמות ישראל, ובעיקר מלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלבוע גדל בקריית חיים. הוא החל את שירותו בצה"ל כלוחם בחטיבת גולני[1], השלים קורס קציני חי"ר ושימש כמפקד מחלקת סיור בגדוד 12 (ברק)[2] ומפקד פלוגה וקצין מבצעים בחטיבת שריון. בשנת 1963 השתחרר מצה"ל ולמד לימודי מזרח תיכון וערבית באוניברסיטה העברית[3]. בהמשך התגייס שוב לצה"ל לחיל המודיעין ומילא בו תפקידים רבים[4].

שירת כקצין המבצעים של גדוד 12 של גולני[דרושה הבהרה]. מראשית 1970 שירת כראש המדור הצבאי בענף 5 (אחראי על צבא סוריה, עיראק ולבנון). לאחר מכן למד בפו"ם.

ממחצית 1973 היה בהמתנה להחליף את ראש ענף 5 (סוריה), סא"ל אביעזר יערי, ושירת במחלקה בסיסית. ב-2 באוקטובר, כמה ימים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים, בישיבת מחלקת המחקר, עדכן יערי כי חטיבה משוריינת 47 שמוצבת בצפון סוריה בעיר חמה עברה למערכים בדרום רמת הגולן הסורי, וכי יש סימנים שגדוד גישור סורי שמוצב בצפון סוריה ירד לחזית רמת הגולן. גלבוע טען כי ירידת החטיבה לחזית הסורית היא סימן מעיד למלחמה, אך למרות ויכוח סוער לא הצליח לשכנע בכך את אריה שלו, ראש מחלקת המחקר, שסבר כי ההיערכות הסורית היא הגנתית[5][6][7][8]. במהלך המלחמה שירת גלבוע בענף 5 כסגנו של יערי.

לאחר המלחמה מונה לעוזר של עוזי יאירי, ששירת כעוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים, ולאחר כמה חודשים מונה לראש ענף 5 (סוריה, עיראק ולבנון) במחלקת המחקר. בשנת 1974 השתתף בשיחות על הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה[3]. לאחר מכן שירת כראש הזירה המזרחית, עוזר ראש אמ"ן להערכה (כולל בתקופת המהפכה האיראנית), וראש חטיבת המחקר[9] בשנים 1982–1984. כמו כן שימש סגן הנספח הצבאי בשגרירות ישראל בארצות הברית[דרושה הבהרה]. בסוף 1982 השתתף במשא ומתן שהוביל להסכם ישראל-לבנון 1983[10] ובשנת 1984 עמד בראש המשלחת הישראלית לשיחות א-נאקורה שהתקיימו בין נציגי ישראל ללבנון במפקדת יוניפי"ל[11].

לאחר שחרורו מצה"ל הצטרף גלבוע ב-1 בדצמבר 1985 לסגל העיתון "מעריב" כפרשן לענייני ביטחון, מודיעין, מדיניות והמזרח התיכון[12]. שימש יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים ויועץ לשר הביטחון משה ארנס. בסוף 1991 מונה למפקד גלי צה"ל אך בעקבות ריאיון מעורר סערה (בו בין השאר סיווג לפי נטיות פוליטיות את עובדי התחנה ודירג אותם מבחינת איכות) שנתן לרונאל פישר מהעיתון "חדשות" ימים ספורים לפני כניסתו לתפקיד, התפטר גלבוע לאחר שבוע בלבד בתפקיד[13].

בשנת 1997 הוציא באמ"ן את ספרו "תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק") שמהווה ספר יסוד על אודות תורת המחקר הלאומית של חטיבת המחקר באמ"ן[14]. מאותה שנה ובמשך 10 שנים יזם וניהל בחטיבת המחקר באמ"ן הוצאה של סדרה פנימית סודית על הצלחות וכשלונות מהותיים בתולדות המודיעין הישראלי בשם עיונים מתודולוגיים, אשר נועדה להביא לעיונם של אנשי חטיבת המחקר באמ"ן עבודות של אנשי מקצוע מתוך קהילת המודיעין, המערכת הביטחונית, והאקדמיה בארץ ובעולם, שעוסקות בתחקור המחקר המודיעיני הרמה הלאומית.

בשנים 2004–2010 כיהן כדירקטור בחברת "מעריב החזקות". שימש מרצה מן החוץ בנושאי מודיעין בבית-ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

באוקטובר 2003 פנה יחד עם אל"ם (במיל') יוסי לנגוצקי לשר הביטחון דאז שאול מופז, בדרישה לפתוח בחקירה נגד אלי זעירא, ראש אמ"ן במלחמת יום הכיפורים, על שחשף את זהותו של המקור הבכיר ביותר של ישראל במצרים באותה עת, אשרף מרואן, ובכך גרם נזק חמור ליכולתה של ישראל לגייס סוכנים. מופז דחה את פנייתם והציע להם, כאזרחים מן השורה, להתלונן בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז. ב-2004 הם הגישו יחד עם ראש "המוסד" בתקופת מלחמת יום הכיפורים, צבי זמיר, תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, על מנת שיפתח בחקירה בעניין זה. הם ביקשו לקיים את החקירה "לצורך הפקת לקחים ומסקנות למניעת גילויים מעין אלה בעתיד". מזוז לא טיפל בתלונה. גלבוע, לנגוצקי וזמיר המשיכו ללחוץ על הפרקליטות לנקוט הליכים פליליים נגד זעירא, וכשנה אחרי מותו של אשרף מרואן, באוגוסט 2008, הורה פרקליט המדינה למשטרה לפתוח בחקירה נגד ראש אמ"ן לשעבר. בתום חקירה קצרה הומלץ להעמיד את זעירא לדין בגין עבירות ביטחון וחשיפת סודות מדינה. ביולי 2012, כשמונה שנים לאחר הגשת התלונה וארבע שנים אחרי פתיחת חקירת המשטרה, הודיע היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין (שהחליף את מזוז בתפקיד) כי לא יגיש כתב אישום נגד זעירא וגנז את התיק. ויינשטיין כתב שלמרות חומרת המעשים, הוא החליט להתחשב בגילו של זעירא, ובכך שמדובר באדם "עתיר עשיה במאבק על הקמת המדינה ובשמירת ביטחונה"[15].

גלבוע היה בעל תואר ראשון בלימודי המזרח התיכון וערבית, ותואר שני בלימודי המזרח התיכון מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

לאחר הבחירות לכנסת העשרים ואחת פרסם במעריב מאמר בו כתב: "כמפא"יניק בן מפא"יניק בעברי, אני גאה להיות אחד מעדר מצביעי הליכוד"[16].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלווייתו של תא"ל גלבוע. בתמונה: ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער מספיד את גלבוע, 30 בדצמבר 2020

התגורר בגני תקווה, נפטר ב-29 בדצמבר 2020, הותיר אחריו אשה, שתי בנות וחמישה נכדים[17].

תמונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים וספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא כפילות עם הפרקים הבאים.
כריכת הספר מר מודיעין, 2013

בשנת 2008 הוציא ביחד עם אפרים לפיד את הספר מלאכת מחשבת: 60 שנה למודיעין הישראלי: מבט מבפנים, ספר מביא 37 מאמרים שכתבו נושאי תפקידים בכירים במודיעין הישראלי ובהם מפקד יחידת היומינט (המודיעין האנושי), מפקדת יחידת ההאזנה המרכזית של חיל המודיעין וראשי אגפים ויחידות ב"מוסד" ובשב"כ[18]. בשנת 2013 כתב ביוגרפיה על אהרון יריב בשם מר מודיעין - ביוגרפיה אודות האלוף אהרן יריב[19],, עליה זכה בפרס מולדובן לספרות צבאית מקורית, וכן בפרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק של מרכז יפה באוניברסיטת תל אביב בשנת 2015[20].

בשנת 2015 הוציא מחקר על ידיעת יחמור, "ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת חמישה באוקטובר 1973, ידיעה ודאית ממקור שכונה "יחמור" (ועל כן נקראה הידיעה "ידיעת יחמור"), על פיה הסובייטים עזבו לאחר שקיבלו הודעה רשמית ממצרים וסוריה על כוונתן לתקוף את ישראל, בימים שלפני מלחמת יום הכיפורים. הידיעה לא הופצה, בהוראת ראש אמ"ן. הרמטכ"ל, דוד אלעזר, טען לאחר המלחמה כי אם הידיעה הייתה מגיעה אליו עוד באותו הערב, הוא יכול היה להורות על גיוס מילואים ועל הזזת כוחות סדירים, וכך היה ניתן למנוע את הבקעת הקו ברמת הגולן ולצמצם מאוד את ההישג המצרי[21]. באותה השנה הוציא ספר על היציאה מלבנון, "דמדומי בוקר" - הסיפור האמיתי על היציאה מלבנון. הספר נכתב על יסוד ראיונות עומק עם כל בעלי התפקידים החיוניים להבנת הפעולה, ומסמכים שאינם עדיין ברשות הציבור[22].

בשנת 2016, הוציא מחקר בשם "ידיעות זהב" שלא הוחמצו, על ידיעות זהב שלא הוחמצו במודיעין, אחת על מבצע ארגז - שביית קצינים סורים שהביאה לשחרור טייסים ישראלים מהשבי הסורי, והשנייה על האוניה קארין A, "ידיעות זהב" שהביאו לזיהוי האנייה קארין A, ולכידתה לבסוף[23]. בשנת 2017 הוציא את ספרו דרמה בים האדום - תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002, על האוניה קארין A, תפיסת אוניית נשק פלסטיני בים האדום ב-2002[24], לספר יצאה גרסה באנגלית בשנת 2021[25]

ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תא"ל עמוס גלבוע בהשקת ספרו "דמדומי בוקר" במרכז למורשת המודיעין, 2016

ספרים באנגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Prof. Sergio Dellapergolla, Brig. Gen. Amos Gilboa, The Jewish People Policy Planning Institute Planning Assessment, 2004-2005: The Jewish People Between Thriving and Decline, Gefen Publishing House Ltd, 2005
  • Amos Gilboa, Efrayim Lapid, Israel's silent defender: An inside look at sixty years of Israeli Intelligence, Gefen Publishing House Ltd, 2012
  • Brig. Gen. Amos Gilboa, A Raid on the Red Sea: The Israeli Capture of the Karine A, Yonah Jeremy Bob (Editor, Translator), Potomac Books, 2021

ספרים באמ"ן

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק"), מהדורה שנייה, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1997
  • "המאפייה לא פתוחה בשבילכם" - ענף 5 ופרשת חטיבה משוריינת 47 הסורית ערב מלחמת יום הכיפורים, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 18 באוקטובר 1998, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
  • לשגר בבינארי - פרשת ה-רש"קים הכימיים ל-טק"ק העיראקי במלחמת המפרץ בשנת 1991, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1998
  • אביר רועים - פרשת התרעה מודיעינית בגזרה הסורית לבנונית בשנת 1983, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1999
  • שעת לילה - פרשת חיסול מזכ"ל חזבאללה עבאס מוסוי בפברואר 1992, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1999
  • חורף גשום - פרשת התרעה בגזרה הסורית- לבנונית בקיץ 1996, ומשהו על יהודה גיל, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2000
  • בין הסדר למשבר -ההתמודדות המודיעינית בסוגיה הפלסטינית ספטמבר 1999- אוקטובר 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2002
  • תיבת נוח - פרשת ההשתלטות על האוניה קארין-איי בליל 2–3 ינואר 2002, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2003
  • דמדומי בוקר - נסיגת צה"ל מלבנון מאי 2000, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2005
  • הפתעה מודיעינית רבתי - חדירת מזל"ט של חזבאללה לצפון המדינה, 7 נובמבר 2004, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 2005

מחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסומים בעיתונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצאות מוסרטות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת ספרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמוס גלבוע בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ עמוס גלבוע, "מר מודיעין", ידיעות ספרים, 2013, עמוד 18.
  2. ^ עמוס גלבוע, "מר מודיעין", ידיעות ספרים, 2013, עמודים 91–92.
  3. ^ 1 2 תא"ל עמוס גלבוע: מנוסה במו"מ, מעריב, 8 בנובמבר 1984; המשך
  4. ^ אתר למנויים בלבד אורי בר-יוסף, להיות זבוב על הקיר הכי סודי במדינה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013.
  5. ^ עמוס גלבוע, סיפור אישי על התרעה במלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 7 באוקטובר 2014
  6. ^ יוסי זעירא (סאל- ראש ענף בינה רשתית ביחידה 848), ישיבה קד מתאריך 14.03.1974 בפני ועדת אגרנט
  7. ^ אריה שליו (תאל), ישיבה קו מתאריך 24.03.1974 בפני ועדת אגרנט
  8. ^ עמוס גלבוע, "המאפייה לא פתוחה בשבילכם" - ענף 5 ופרשת חטיבה משוריינת 47 הסורית ערב מלחמת יום הכיפורים, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגים", 18 באוקטובר 1998, באתר המרכז למלחמת יום הכיפורים
  9. ^ פליקס פריש, סופשבוע, הטייסים שהעלו לשלטון את נסראללה, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2008
  10. ^ ככל שקרבה שעת המו"מ - גבר בביירות הדיבור בשני קולות, מעריב, 28 בדצמבר 1982
  11. ^ ראש ממשלת לבנון, מעריב, 4 בנובמבר 1984
  12. ^ תא"ל (מיל) עמוס גלבוע מצטרף מהיום לצוות הפרשנים ב"מעריב", מעריב, 1 בדצמבר 1985; המשך
  13. ^ רפאל מן, ציפי גון-גרוס, גלי צה"ל: מדברים מהשטח, הוצאת ידיעות אחרונות, 2002, עמ' 77
  14. ^ תורת המחקר הלאומית" ("הספר הירוק"), מהדורה שנייה, אמ"ן מחקר - "עיונים מתודולוגיים", 1997
  15. ^ יוסי מלמן, מסע ההכפשה של אלי זעירא נגד אשרף מרואן, באתר הארץ, 19 בינואר 2020
  16. ^ עמוס גלבוע, ‏אני סולד מהתנהלות נתניהו, אבל אי אפשר להתעלם מהישגי תקופתו, באתר מעריב אונליין, 11 באפריל 2019
  17. ^ תא"ל במיל' עמוס גלבוע, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, הלך לעולמו בגיל 81, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2020
  18. ^ עמוס גלבוע, אפרים לפיד, מלאכת מחשבת: 60 שנה למודיעין הישראלי: מבט מבפנים, הוצאת המרכז למורשת המודיעין וידיעות ספרים, 2008
  19. ^ עמוס גלבוע, מר מודיעין - ביוגרפיה אודות האלוף אהרן יריב, הוצאת ידיעות ספרים, 2013
  20. ^ פרס למחקרים בביטחון ישראל ע"ש סא"ל מאיר ורחל צ'צ'יק ז"ל באתר INSS
  21. ^ עמוס גלבוע, עמוס גלבוע, ‏"ידיעת הזהב" - סיפור פרשייה מודיעינית נשכחת חמישה באוקטובר 1973, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 10 ביולי 2015
  22. ^ עמוס גלבוע, "דמדומי בוקר" - הסיפור האמיתי על היציאה מלבנון, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, 2015
  23. ^ עמוס גלבוע, "ידיעות זהב" שלא הוחמצו, הוצאת המרכז למורשת המודיעין, ספטמבר 2016
  24. ^ עמוס גלבוע, דרמה בים האדום - תפיסת קארין A אוניית הנשק הפלסטינית 3 בינואר 2002, הוצאת המרכז למורשת המודיעין ואפי מלצר, 2017
  25. ^ Brig. Gen. Amos Gilboa, A Raid on the Red Sea: The Israeli Capture of the Karine A, Yonah Jeremy Bob (Editor, Translator), Potomac Books, 2021


מפקדי גלי צה"ל
צבי ברוש (1950–1952) • בנו צור (1952–1965) • דן בוהם (1965–1967) • יצחק לבני (1967–1974) • מרדכי נאור (1974–1978) • צבי שפירא (1978–1983) • רון בן ישי (1983–1985) • נחמן שי (1985–1989) • אפרים לפיד (1989–1991) • עמוס גלבוע (1991) • משה שלונסקי (1991–1997) • זאב דרורי (1997–2000) • אבי בניהו (2001–2007) • יצחק טוניק (2007–2011) • אלי שרמייסטר (2011–2012) בפועל • ירון דקל (2012–2017) • שמעון אלקבץ (2017–2021) • גלית אלטשטיין (2021–2023) מ"מ • דני זקן (2023–הווה) מ"מ
ראשי חטיבת המחקר באגף המודיעין
אריה סימון • מרדכי גיחון • יהודה בן-דוד • דוד כרמון • שלמה גזית • אריה שלו • יהושע שגיא • אביעזר יערי • עמוס גלבוע • אלקנה הרנוף • דני רוטשילד • קותי מור • יעקב עמידרור • עמוס גלעד • יוסי קופרווסר • יוסי בידץ • איתי ברון • אלי בן-מאיר • דרור שלום • עמית סער • איתי ברון • אופיר מזרחי-רוזן
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עמוס_גלבוע&oldid=39849878"