עיר קיסרית חופשית
עיר קיסרית חופשית (בגרמנית: Freie Reichsstadt או Freie und Reichsstädte; בלטינית: urbs imperialis libera) הייתה עיר במעמד מיוחד בקיסרות הרומית הקדושה, שפירושו כפיפות ישירה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה (ולא למעמד-ביניים שלטוני במסגרת פיאודלית כגון נסיכות), אוטונומיה ונציגות בדיאט (האספה הפרלמנטרית) של הקיסרות.
התפתחות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערים קיסריות או ערים אימפריאליות (Reichsstädte; Urbes imperiales) הן ערים שנוסדו על ידי קיסרי האימפריה בין המאה ה-10 עד המאה ה-13 בשל סיבות כלכליות ופוליטיות והוכפפו, במנותק ממיקומן הגאוגרפי, ישירות לשלטון המרכזי, תוך מתן פריווילגיות ושלטון עצמי. המעמד הוסדר במהלך המאה ה-14. דוגמאות לערים כאלו הן ערי הדקאפול של אלזס (אגנו, קולמר, קייזרסברג, מונסטר, אוברנה, רוֹסַיְם, סֵלֵסְטַה, טורקהיים, ויסמבור, מילוז, סלץ ולנדאו).
ערים חופשיות (Freie Städte; Urbes liberae) היו ערים שהיו כפופות לנסיכות-בישופות וצברו כוח ומעמד שאיפשר להן לזכות בזכויות יתר של שלטון עצמי ולזכות בהגנת הכתר תוך ניצול מאזני כוחות פנימיים. דוגמאות לערים אלה הן בזל, שטרסבורג, אאוגסבורג וקלן וכן ערי הברית השוואבית.
במהלך המאה ה-15 הטשטש מקור ה"חופשיות" של העיר וההבדל בין "עיר קיסרית" ל"עיר חופשית", תוך יצירת המונח "עיר קיסרית וחופשית" (Freie und Reichsstädte). במהלך ימי הקיסרות זכו ערים במעמד זה ולעיתים איבדו אותו לטובת הכללת העיר בנסיכות. בשנת 1489 הותר לערים החופשיות לשלוח נציגות לדיאט, אך הצבעתן נחשבה למייעצת בלבד (votum consultativum). לאחר שלום וסטפאליה (1648) זכו נציגי הערים במעמד מלא בדיאט (votum decisivum), אף שלא פעלו בעצה אחת, אלא בקואליציות עם נציגים אחרים של מעמדות האצולה בעלת האדמות והכמורה.
