סטרקוליים
 סטרקוליים
| |
|---|---|
פרח עץ הקקאו
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי הפרחים |
| מחלקה: | דו־פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | חלמיתיים |
| שם מדעי | |
 Sterculiaceaeונטנה, 1807 | |
סְטֶרְקוּלִיִּים (שם מדעי: Sterculiaceae) הייתה משפחה שבוטלה של צמחים בעלי פרחים המבוססת על הסוג סטרקוליה (אנ'). סוגים שנכללו בעבר במשפחת הסטרקוליים נמצאים כיום במשפחת החלמיתיים, בתת-המשפחות: Byttnerioideae (אנ'), Dombeyoideae (אנ'), Helicteroideae (אנ') ו-Sterculioideae (אנ').
מסורתית תחמו משפחות הסטרקוליים, החלמיתיים, הבומביקיים (אנ') והטילייתיים (אנ') את ה"ליבה של החלמיתאים" במערכת המיון של קרונקויסט (אנ') והקשר הקרוב בין משפחות אלו מוכר בדרך כלל. הסטרקוליים עשויים להיות מופרדים מהחלמיתיים במובן הצר על ידי פני השטח החלקים של גרגרי האבקה והמַאֲבָק עם שתי הלשכות.
מחקרים פילוגנטיים רבים גילו כי הסטרקוליים, הבומביקיים והטילייתיים כפי שהוגדרו באופן מסורתי הם פוליפילטיים בשיטת הקלדיסטיקה. מערכות ה-APG וה-APG II מאחדות את המשפחות החלמיתיים (במובן הצר),הסטרקוליים, הבומביקיים והטילייתיים לחלמיתיים במובן הרחב יותר. בגישה זו זו הטקסונים שסווגו בעבר בסטרקוליים משויכים לתת-המשפחות Byttnerioideae (אנ'), Dombeyoideae (אנ'), Helicteroideae (אנ') ו-Sterculioideae (אנ') של החלמיתיים במובן הרחב. מערכת המיון של ת'ורן (אנ') נוקטת בגישת ביניים בשילוב עיקר הסטרקוליים המסורתיים (אך לא כולל הסוג סטרקוליה עצמו) עם אלמנטים של הטילתיים המסורתיים כדי ליצור את משפחת ה-Byttneriaceae.
סטרקוליים סווגו בעבר כמשפחה על ידי רוב המסווגים; במובן המסורתי המשפחה כללה כ-70 סוגים, הכוללים כ-1,500 מינים של עצים ושיחים טרופיים. המוצרים המפורסמים ביותר של המשפחה לשעבר הם שוקולד וקקאו מעץ הקקאו (Theobroma cacao), ואחריהם אגוזי קולה. מינים רבים הם מקור לעץ (חומר גלם).
מחקר מולקולרי משנת 2006 הצביע על כך שתת-המשפחה Sterculioideae היא בעלת הסיכוי הגבוה ביותר להיות קבוצה מונופילטית, וכי יש לה ארבעה קליידים עיקריים בתוכה. עם זאת, היחסים בין הקליידים לא נחקרו.[1]
מינים וסוגים של הסטרקוליים המשמשים כצמחי תרבות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בְּרָכִיכִיטוֹן (.Brachychiton Schott & Endl) - סוג של עצי נוי בעל פרחים צהובים אדמדמים שהובא מאוסטרליה.[2]
- גּוּאַזּוּמָה - גּוּאַזּוּמָּה בּוּקִיצִית (Guazuma ulmifolia Lam.) עץ ירוק-עד גבוה. מין יחיד בסוגו בישראל, שמוצאו מאיי הודו המערבית.
- דּוֹמְבֵּיאָה - בסוג זה 3 מינים שהובאו לארץ.
- דּוֹמְבֵּיאַת בּוּרְגֶס (Dombeya burgessiae) - מוצאו מקניה ועד אפריקה הדרומית. הוא הובא לישראל בשנת 1990. דומביאת בורגס הוא שיח גדול ירוק-עד שמסתעף בקרבת בסיסו. העלים גדולים, דמויי לב, על פי רוב בעלי 3 אונות בחציים העליון. הטרף קטיפתי ומכוסה בשערות עדינות וצבעו ירוק כהה בחלק העליון, וירוק בהיר בחלק התחתון. התפרחות עגולות, גדולות, ושמוטות כלפי מטה. הפריחה הריחנית חלה בחורף ונמשכת באביב. התפרחות מתייבשות על השיח, הם משנות את הצבע לחום. צבען של עלי הכותרת מלבן עד ורוד חזק (בישראל) ובעלי עורקים ורודים-אדמדמים. הגביע משתייר ובעל אונות המופשלות לאחור. הפרי הלקט, שקוטרו כ-1 ס"מ, נפתח ב-5 קשוות.[3]
- דומביאת וליך (Dombeya wallichii) - שיח גדול ירוק-עד בעל תפרחת ורודה וריחנית, גדולה וצפופה, ושמוטה כלפי מטה.
- דומביאה עגולת-עלים (Dombeya rotundifolia) - עץ נשיר קטן בעל גזע יחיד. פריחתו לבנה וריחנית.
- כְּנוּף זֶרַע (Pterospermum Schreb.) - המין כְּנוּף זֶרַע אֶדְרִי (Pterospermum acerifolium (L.) Willd) הוא עץ גבוה מאוד שמוצאו מהודו. העלים גדולים דמויי לב והפרחים הלבנים גדולים. הפרי הלקט ארוך ואורך הזרעים לרבות הכנף 1.8 עד 6.2 ס"מ.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סטרקוליים, באתר ITIS (באנגלית)
- סטרקוליים, באתר Tropicos (באנגלית)
- סטרקוליים, באתר GBIF (באנגלית)
- סטרקוליים, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wilkie, Peter; Clark, Alexandra; Pennington, R. Toby; Cheek, Martin; Bayer, Clemens; Wilcock, Chris C. (2006). "Phylogenetic Relationships within the Subfamily Sterculioideae (Malvaceae/Sterculiaceae-Sterculieae) Using the Chloroplast Gene ndhF". Systematic Botany. 31 (1): 160–70. doi:10.1600/036364406775971714.
- ^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998
- ^ Dombeya burgessiae Gerrard ex Harv., World Flora Online
