סאדקין
 | |
| לידה |
30 ביוני 1923 אמרוהה, הודו הבריטית |
|---|---|
| פטירה |
10 בפברואר 1987 (בגיל 63) קראצ'י, פקיסטן |
| תחום יצירה | ציור, קליגרפיה |
| יצירות ידועות | אוצר הזמן, האבולוציה של האנושות, שמיים וארץ |
| פרסים והוקרה |
|
| www.sadequain.foundation.com | |
  | |
סאדקין היה כינויו של סיד סאדִקַיְן אחמד נקווי (באורדו: سیّد صادِقَین احمد نقوی; 30 ביוני 1923–10 בפברואר 1987), אמן פקיסטני שנודע בזכות כישורי הקליגרפיה והציור שלו. הוא נחשב לאחד מטובי הציירים והקליגרפים בפקיסטן. הוא גם חיבר שירה, בעיקר מרובעים, בדומה לעומר ח'יאם וסרמד כאשאני.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סאדקין נולד באמרוהה למשפחת אמני קליגרפיה. בסוף שנות הארבעים של המאה ה-20 הוא הצטרף לתנועת הסופרים והאמנים הפרוגרסיביים. חוסיין שהיד סוהרוורדי, ראש הממשלה, שימש כפטרונו. סאדקין בילה זמן מה בפריז, שם הרחיב את אופקיו וידיעותיו.
סאדקין השתייך לזרם אמנותי באסלאם שהתפתח בצפון אפריקה ובאסיה בשנות החמישים של המאה ה-20 - זרם החורופיה.[2] בזרם אמנותי זה ניסו האמנים לשלב צורות אמנותיות מסורתיות, בעיקר קליגרפיה, עם אלמנטים צורניים מודרניים. אמני החורופיה דחו את התפיסות המערביות את האמנות וניסו ליצור שפה אמנותית חדשה שתשקף את התרבות והמורשת המיוחדת להם. אמני החורופיה הצליחו להשתמש בקליגרפיה ככלי אסתטי מודרני וייחודי.[3]
סאדקין צייר בקליגרפיה מיצירותיהם של ע'אלב, אקבאל ופאיז, כמו גם אייר את ספריו של אלבר קאמי.[4]
ציורי קיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ניכר מעבודתו נעשה כציורי קיר גדולים במבנים ציבוריים או בשטחים הפתוחים לקהל; הוא נמנע במודע מלצייר ציורים שיישארו ספונים בחדריהם הפרטיים של אנשים עשירים, ואף תרם רבות מיצירותיו לטובת הציבור. חלק מציורי הקיר שלו נמצאים במקומות הבאים:
- המשרד הראשי של הבנק הלאומי של פקיסטן - "אוצר הזמן" (1961)
- תחנת הכוח בסכר מנגלא - "הסאגה של העבודה"
- אולם הכניסה במוזיאון לאהור - "אבולוציה של האנושות"[5]
- האוניברסיטה המוסלמית בעליגר
- האוניברסיטה ההינדית בואראנסי
- המכון הגאולוגי של הודו
- אולם פרר בקראצ'י - "שמיים וארץ"; סאדקין נפטר לפני שהספיק להשלים את היצירה
- תחנת כוח באבו דאבי
- ספריית אוניברסיטת פנג'אב
קרן סאדקין
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארגון שלא למטרות רווח שמטרתו להפיץ את אמנותו של סאדקין בציבור.[דרושה הבהרה] הקרן פרסמה ספרים וקטלוגים רבים העוסקים ביצירותיו של סאדקין, והיא מארגנת תערוכות אמנות בהן מוצגות יצירותיו השונות.[6]
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1960 - עיטור הצטיינות מטעם ממשלת פקיסטן
- 1961 - פרס הביאנלה של פריז
- 1962 - פרס הביצוע מטעם נשיא פקיסטן
- 1975 - פרס תרבות מטעם ממשלת אוסטרליה
- 1980 - כוכב ההצטיינות מטעם ממשלת פקיסטן
- 2000 - הקמת מכון סאדקין לאמנות וטכנולוגית מידע
- 2003 - פורסם הקטלוג The Holy Sinner: Sadequain, כרך בן 700 עמ' השוקל יותר מ-10 ק"ג, בהוצאת מוזיאון ארמון מוהאטה[7]
- 2006 - דואר פקיסטן הנפיק דף בולים לכבוד עשרה אמנים פקיסטניים נודעים, ביניהם גם סאדקין[8]
- 2007 - דודל לכבוד יום הולדתו ה-87[9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סאדקין
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Iftikhar Dadi, Modernism and the Art of Muslim South Asia, Uni. of North Carolina Press, 2010, 170-171.
- ^ Nadia Mavrakis, "The Hurufiyah Art Movement in Middle Eastern Art", McGill Journal of Middle Eastern Studies Blog.
- ^ I. Dadi, Modernism and the Art of Muslim South Asia, 134-135.
- ^ I. Dadi, Modernism and the Art of Muslim South Asia, 158.
- ^ Sonia Malik, "Sadequain mural: Long process of restoration begins", The Express Tribune (10 September 2012).
- ^ עמוד הבית של קרן סאדקין.
- ^ אודות הספר באתר artsandculture.google.com.
- ^ "דואר פקיסטן מנציח אמנים".
- ^ הסבר על הדודל.