מרכז רפואי ברזילי
  | |
| בניין האשפוז | |
| מאפייני הארגון | |
|---|---|
| סוג | בית חולים כללי |
| אוניברסיטה | אוניברסיטת בן-גוריון |
| בעלים | ממשלתי |
| מנכ"ל | פרופ' חזי לוי |
| היסטוריה | |
| תאריך ייסוד | 1961 |
| שמות קודמים | יחידת בריאות אשקלון |
| שירותים | |
| מספר מחלקות | 34 |
| מיטות | 557 (מתוכן 60 מיטות אשפוז יום) |
| http://www.barzilaimc.org.il/ | |
| גאוגרפיה | |
| כתובת | ההסתדרות 2 |
| מיקום | אשקלון |
| קואורדינטות | 31°39′45″N 34°33′38″E / 31.66255°N 34.56052222°E |
|
(למפת השפלה רגילה)   מרכז רפואי ברזילי  | |
  | |
המרכז הרפואי האוניברסיטאי ברזילי אשקלון הוא בית חולים באשקלון. המרכז משרת את תושבי האזור הכולל את אשדוד מצפונו, שדרות מדרום לו, קריית גת וקריית מלאכי במזרח, אשקלון במערב ויישובים נוספים המתוחמים באזור המתואר. המרכז משמש גם כלשכת בריאות מחוזית, ומסונף לפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. נקרא על שם ישראל ברזילי שהיה שר הבריאות בתקופה בה הוקם. מ-2021 מכהן פרופסור חזי לוי כמנכ"ל בית החולים.
במרכז הרפואי ברזילי 557 מיטות אשפוז, 60 מיטות אשפוז יום ו-46 עריסות ילודים. המרכז מספק שירותים קליניים ושירותי דימות ומעבדה. בית החולים משרת כחצי מיליון נפש ומטפל במעל 100,000 פניות לשנה (נכון ל-2010), מקצתן מהרשות הפלסטינית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפדרציה הציונית של דרום אפריקה שהייתה קשורה להקמת שכונת אפרידר, פעלה לספק לתושבי המקום שירותי בריאות וכבר בשנת 1952 הוחל באיסוף תרומות להקמת בית חולים לילדים באשקלון[1]. בשנת 1954 הקימה חברת אפרידר עם משרד הבריאות, קופת חולים כללית ומועצת אשקלון מרכז לבריאות המשפחה ובמקביל הוקצה מגרש ונאספו תרומות להקמת בית חולים[2][3].
בית החולים הוקם כמענה לגידול האוכלוסין בחלק הדרומי של מדינת ישראל בתחילת שנות החמישים. קופת חולים כללית נטלה על עצמה בניית בית חולים מרכזי לנגב, (המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה) ומשרד הבריאות נטל על עצמו להקים בית חולים באשקלון[4].
בית החולים הוקם כיוזמה משולשת של משרד הבריאות, הפדרציה הציונית של דרום אפריקה ועיריית אשקלון. על פי ההסכם ביניהן, שנחתם ביולי 1957[5], אשקלון הקציבה את כל התקציב שקיבלה ממפעל הפיס להקמת בית החולים ומשרד הבריאות הבטיח להפעיל את בית החולים למשך לפחות חמש שנים, כאשר המטרה הייתה באותו זמן שבית החולים יעבור בהמשך לניהול עירית אשקלון[6]. אבן פינה לבית החולים הונחה באמצע שנת 1956 והוא תוכנן לכלול ארבע מחלקות: יולדות, כירורגית, ילדים ומחלות מידבקות[7]. מבני בית החולים שהוקם על מגרש של 120 דונם תוכננו על ידי האדריכל דוד אנטול ברוצקוס[8]. השטח הבנוי עמד על 8000 מ"ר.
הכשרת הקרקע במגרש החלה בפברואר 1958[9]. פתיחת בית החולים נועדה לאפריל 1961, עם פתיחת שנת התקציב החדשה, אולם פתיחתו נדחתה בהיעדר תקציב[10] ורק לאחר שעיריית אשקלון גייסה תקציב נוסף נפתח בית החולים ביולי 1961[11].
ב־20 ביולי 1961 נחנך בית החולים במעמד חגיגי בנוכחות נשיא המדינה. לקראת פתיחתו, אוחד בית החולים עם לשכת הבריאות הנפתית של אשקלון, תחת השם "יחידת בריאות אשקלון". בשלב הראשון הכיל בית החולים מחלקת ילדים, מחלקת יולדות, חדר ניתוחים קטן, מכון רנטגן[12] וחמש עשרה מיטות אשפוז לצורכי צה"ל. לצידם ניתנו על ידי יחידת הבריאות שירותי רפואה מונעת[13].
בסוף שנת 1965 הסתיימה בניית שלב ב' של בית החולים, מספר מיטות האשפוז עלה ל־150, ונוספו מחלקה כירורגית, אורתופדית ופנימית[14]. בסוף 1967 הוקם במרכז בית ספר לסיעוד[15]. בשנת 1967 הוחלט על הרחבת בית החולים על ידי הקמת אגף חדש עם מאה מיטות נוספות. הבנייה התעכבה[16] והאגף נחנך במרץ 1971, בנוכחות שר האוצר ואשת השר ברזילי. האגף החדש נקרא על שם השר ישראל ברזילי, המרכז הרפואי ברזילי[17]. עוד קודם לכן, ביולי 1970, מיד לאחר פטירתו של השר ברזילי, נקרא בית החולים על שמו, בהיותו תושב האזור ושר הבריאות בעת הקמת בית החולים[18].
בשנת 1973 היו בבית החולים כשלוש מאות מיטות. בית החולים יצא במבצע לגיוס תרומות להקמת מכון דיאליזה, לאחר שהיה היחיד בישראל שלא היה לו מכון כזה[19]. בשנת 1974 הגיע מספר המיטות בבית החולים לכ-320[20]. בשנת 1977 אישר משרד האוצר הרחבה של בית החולים, אולם הבנייה לא החלה עד שנת 1980[21] ורק בשנת 1985 הושלמה בניית חדר מיון חדש, מרכז אנרגיה חדש ובניין מעבדות ומכונים בן 4 קומות. באותה עת היו עדיין בבית החולים 320 מיטות[22].
בשנות ה-2000 בית החולים זכה לפרסום בשל היותו המקום המרכזי לקליטה וטיפול בנפגעי הלחימה ביישובי עוטף עזה ורצועת עזה. אחרי תוכנית ההתנתקות הפך למקום בו נקלטו רוב נפגעי רקטות הקסאם.
ישנה מסורת שלפיה בגבעה בתחומי בית החולים נקבר ראשו של האימאם חוסיין בן עלי. ככל הנראה השלטון העבאסי ראה לנכון להרחיק את הרליק הקדוש מהמסגד של דמשק לעיר הפריפריה אשקלון, אך כאשר נסוגו הפטימים מאשקלון בעת הכיבוש הצלבני ב-1153 לקחו את הרליקט עימם למצרים. מדי שנה מגיעים למקום עשרות מאמינים שיעים, בעיקר מהודו ופקיסטן, ובסוף שנות ה-90 הוקמה על הגבעה רחבת תפילה משיש[23] מעל למקום בו נמצאו שרידי המסגד.
הרחבת בית החולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-90, כתוצאה ממצוקת אשפוז הנובעת מגידול במספר האוכלוסייה אותה משרת המרכז הרפואי, הזדקנותה וצרכיה הרפואיים, החליטה הממשלה להוסיף אגף לבית החולים. האגף החדש היה אמור לכלול מחלקת ילדים, 4 קומות אשפוז, חדר מיון ממוגן, מחלקת כירורגיה הכוללת 10 חדרי ניתוח ממוגנים ומתחם אשפוז תת-קרקעי בן 250 מיטות אשפוז.
ביוני 2007 התקבלה החלטה למגן מספר בתי חולים הסמוכים לאזורי עימות, ובהם את בית החולים ברזילי. הוחלט לאחד את תוכניות ההוספה והמיגון, ולבנות קומות ממוגנות שיוכלו לשמש כמחלקות אשפוז בעת לחימה.
בעת מבצע עופרת יצוקה נמנע מבית החולים ברזילי באשקלון להעניק טיפול רפואי, משום שאינו ממוגן נגד הרקטות הנורות מרצועת עזה. בעקבות כך פינה בית החולים 80% ממטופליו לבתי חולים אחרים עד סוף הלחימה.
בשנת 2018 הושק האגף החדש בבית החולים, ממוגן הטילים לאחר 7 שנות עבודה וכלול 280 מיטות לשעת חירום, חדר מיון, חדרי טראומה ומכון דימות חדש[24].
המרכז הרפואי צפוי להתרחב בכדי לתת מענה לאוכלוסייה העתידית שתקיף אותו. במסגרת זו, צפויה בנייה של שטח בנוי בהיקף כ-500 אלף מ"ר.[25]
עיכוב הבנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהשטח בו תוכנן לבנות את האגף החדש היה שטח עתיקות מוכרז, לפיכך ביצעה רשות העתיקות בינואר 2008 סקר מקדים באתר הבנייה. בסקר נתגלו קברים, שלפי השערת הארכאולוגים הם קברי גויים מהתקופה הרומית והביזנטית. "אתרא קדישא" ו"האגודה למניעת חילול קברים" טענו שמדובר בקברי יהודים, ופעלו למניעת המשך העבודות. גם גורמים משפטיים במשרד ראש הממשלה הודו כי "אף שכנראה מדובר בקברים פגאניים, לא היה ניתן לשלול את האפשרות כי מדובר בקברי יהודים או כי באתר נמצאים קברי יהודים". המשרד הורה לרשות העתיקות להפסיק את העבודות בשטח הקברים עד למציאת פתרון לבעיה.
הממשלה החליטה למנות את שר הדתות, יצחק כהן, למצוא פתרון הנדסי או הלכתי לבעיית הקברים. השר פנה לרבנות הראשית לישראל, ונענה על ידי הרב הראשי יונה מצגר כי
"לאור העובדה שכל שינוי במקומו של הבניין יעכב את הקמתו בכמה שנים ומכיוון שבפיקוח נפש עתידי וצורכי רבים עסקינן, ומכיוון שהקברים אשר נמצאו הם ספק קברי יהודים... יש להתיר את פינוי הקברים אשר נמצאו באתר למקום מכובד וראוי".
מספר רבנים חרדים חלקו על היתרו של הרב מצגר, וטענו כי "הזכרת היתר פיקוח נפש לדברים עתידיים כאלה הוא סילוף שיש בו עקירת התורה... ולפי מה ששמענו שישנה אפשרות לבנות את בית החולים מצד אחד שבו לא תהיה פגיעה בקברים, הרי כל הדיון הוא ללא צורך". כך כתבו הרב ניסים קרליץ והרב שמואל הלוי ואזנר. הוסיף על כך הרב יוסף שלום אלישיב: "על פי הבירורים והנתונים שהוצגו לפניי, אין מקום להתיר לפנות המתים במתחם בית החולים באשקלון, ויש להקים את האגף החדש בצורה שלא יפגעו בבית הקברות".[26]
בפברואר 2009 עתרה קבוצת תושבים מאשקלון לבג"ץ נגד המדינה, בבקשה לחדש את עבודות בניית האגף הממוגן, בהסתמך על ההיתר ההלכתי של הרבנות הראשית. לטענתם, עיכוב הבנייה גרם נזק לאיכות הטיפול הרפואי שמוענק בבית החולים.[27] פרקליטות המדינה טענה בתשובתה כי הממשלה החליטה למצוא חלופות הנדסיות שאינן כרוכות בפגיעה בקברים.[28]
תוך כדי כך מונה לתפקיד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהחליט לאמץ אחת החלופות שנהגו על ידי צוות בראשות רענן דינור, ולהקים את האגף החדש של בית החולים לצד צפון של המבנה הקיים. בכך היה אפשר למנוע פגיעה בקברים שנמצאו,[29] על מנת להימנע מפגיעה בקברים אפשריים במיקום החדש ולהימנע מטומאת מת, הוצע לבטל את בניית המחלקות התת-קרקעיות ולבנות את המבנה כולו על משטח המאפשר טהרה. בתשובה לשאלת בג"ץ באשר לעמדת הממשלה בנידון, השיב ראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא תומך בהחלטתו של ליצמן.[30] פסק הדין בעתירה טרם ניתן.
העתקת האגף הייתה גורמת להרחקת חדר המיון ב-300 מטר מבית החולים, קישור בין המבנים על ידי גשרים עליים לא ממוגנים, ביטול חלק גדול מהמיגון המתוכנן, ייקור כל הפרויקט בכ-135 מיליון שקל.[31]
ליצמן הביא שאלה זאת לדיון בישיבת הממשלה ודרש כי תוואי הבנייה ישונה. ב-21 במרץ 2010 אישרה הממשלה ברוב של 11 שרים מול 10 את העתקת האגף החדש של בית החולים ומיגונו במגבלות מסוימות. העברת הבנייה למיקום החדש הייתה צפויה לייקר את הבנייה בכ-135 מיליון ש"ח ולגרום לעיכובים משמעותיים. בנוסף, תוספת עלות זו פוגעת במיגונם של בתי חולים אחרים.[32] על פי הצעת השר בני בגין הוחלט כי במשך חודש ימים ייבחן הנושא ולאחר מכן, אם יעלו דברים שיצדיקו את שינוי ההחלטה, תהיה הממשלה רשאית לבחון מחדש את הדברים.
בעקבות החלטת ממשלה זו התפטר מתפקידו מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם, באומרו: ”לא יעלה על הדעת לסכן חיי חולים בישראל. בנוסף, לא יכולתי להשלים עם כך שהולכים להוציא מתקציב משרד הבריאות 150 מיליון שקלים שאין לי מושג מהיכן ייקחו אותם, כאשר אפילו תקציבים לבתי החולים הפסיכיאטריים הנמצאים במצב נואש - אין לנו”.[33]
באפריל 2010, לאחר שהוקמה ועדה מקצועית בראשותו של מנכ"ל משר"ד ראש הממשלה, אייל גבאי, שבחנה את הנושא,[34] ולאחר שקיבל משרי הממשלה את המנדט להכרעה בנושא,[35] החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל את החלטת הממשלה מחודש מרץ - לבנות את האגף הממוגן במיקום המקורי ולהעתיק את הקברים שנמצאו בשטח הבנייה. נתניהו הסביר כי החלטתו נבעה בעיקר משיקולים מקצועיים - קרבתו של האגף הממוגן לבית החולים, חיסכון בעלויות ועוד.[36] במאי 2010 החל פינוי הקברים חרף הפגנות של החרדים באשקלון ומחוץ לה. במהלך החפירות נמצא זכר למקדש פגאני אשר חיזק את ההערכה כי הקברים אינם של יהודים.
לאחר פינוי הקברים התעכבו העבודות עקב בעיה בהעתקת עץ שקמה עתיק שהיה בחצר בית החולים.[37] דובר בית החולים טען שמדובר בהליך של מספר שבועות בלבד. חברי הכנסת החרדים טענו שאם מדובר בפיקוח נפש כמו שטענו מנהלי בית החולים והרשויות המקומיות, אין מקום לשום עיכוב.
באוגוסט 2011 עדיין לא החלו לעבוד במקום עקב בעיות תקציב. בוועדה לביקורת המדינה התברר שהבנייה תושלם רק בסוף שנת 2014. יושב ראש הוועדה לביקורת המדינה רוני בר-און ציין שעל מבקר המדינה לבדוק איך עולה החלטה זו יחד עם החלטת הממשלה להשלים את הבנייה במהירות האפשרית.[38] חבר הכנסת משה גפני טען שזו ראיה שהקריאות בעד פינוי הקברים לא היו למטרת בניית האגף אלא למטרת ניגוח החרדים.[39]
מנהל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהקמתו ועד שנת 1981 ניהל את בית החולים ד"ר מיכאל לביא[40]. לאחר פרישתו, כיהן בבית החולים מנהל זמני[41] עד שבספטמבר 1985 מונה למנהל בית החולים ד"ר שמעון שרף, שכיהן קודם לכן כממלא מקום המנהל[42]. עם פרישתו בשנת 2012, מונה פרופסור חזי לוי למנהל בית החולים, וכיהן בתפקיד זה עד שנת 2020, עם מינויו לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות. לאחר מכן, כיהן יניב שרר כמנהל בית החולים בפועל עד לחזרתו של לוי לאחר התפטרותו מתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות בשנת 2021.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מרכז רפואי ברזילי
מרכז רפואי ברזילי (אשקלון), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אוזה תרחיב מפעליה בישראל, שערים, 8 באוגוסט 1952
אזע תקים מוסדות רפואיים חדשים, שערים, 12 בינואר 1953 - ^ פרופ פן מדרום אפריקה משבח רמת הרפואה הפלאסטית בישראל, הצופה, 26 באוקטובר 1954
- ^ מרכז לבריאות המשפחה נחנך אתמול באשקלון, דבר, 16 במרץ 1955
- ^ משרד הבריאות לעזרת הספר, דבר, 20 בינואר 1956
- ^ הסכם על הקמת ביח"ו באשקלון, הצופה, 12 ביוני 1957
- ^ יחידת הבריאות באשקלון, על המשמר, 20 ביולי 1961; המשך
- ^ בי"ח יוקם באשקלון, חרות, 20 ביולי 1956
- ^ בית חולים יוקם באשקלון, על המשמר, 5 בינואר 1956
- ^ באשקלון מוקם בית־חולים בשלב ראשון יושקעו כמיליון ל"י, דבר, 21 בפברואר 1958
- ^ חוסר כסף מונע פתיחת בית־חולים, קול העם, 31 בינואר 1961
- ^ הכנות לפתיחת בית חולים באשקלון, הצופה, 22 ביוני 1961
- ^ בית חולים באשקלון נחנך במעמד חגיגי, על המשמר, 21 ביולי 1961
- ^ עם פתיחת בית החולים החדש של משרד הבריאות באשקלון, על המשמר, 20 ביולי 1961
- ^ בית־חולים באשקלון, קול העם, 17 באוגוסט 1965
- ^ בי"ס לאחיות נחנך באשקלון בנוכחות שר הבריאות, על המשמר, 4 בינואר 1968
- ^ עזרא ינוב, אשקלון נסתמת בצפיפות אשפוז, מעריב, 9 בפברואר 1970
- ^ אגף חדש על שמו של השר ישראל ברזילי (תמונה), דבר, 31 במרץ 1971
- ^ ביה"ח באשקלון ייקרא ע"ש ברזילי, מעריב, 14 ביולי 1970
- ^ מנצע התרמה לציוד בבית־החולים באשקלון, דבר, 16 במאי 1973
- ^ דני צדקוני, בית־החולים באשקלון מקבל כל פונה, דבר, 8 בספטמבר 1974
- ^ דני צדקוני, ביה"ח ברזילי אינו בריא, דבר, 24 באפריל 1980
- ^ עזרא ינוב, בניית בי"ח חדש באשדוד תפגע בביה"ח באשקלון, מעריב, 5 בנובמבר 1985
- ^ ראשו של נכד הנביא מוחמד קבור באשקלון, באתר וואלה, 12 במאי 2008
- ^ רותם אליזרע, חדר מיון חדש בבית החולים ברזילי באשקלון, באתר ynet, 13 בפברואר 2018
- ^ עופר פטרסבורג, "ברזילי" בדרך להפוך למרכז-על רפואי: אושרה תוכנית ההרחבה, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2024
- ^ קובי נחשוני, מיגון ברזילי: החרדים לחצו - הרבנות מתקפלת?, באתר ynet, 22 בינואר 2009
- ^ שמואל מיטלמן, תושבי אשקלון לבג"ץ: הורו על מיגון ביה"ח, nrg.
- ^ מרדכי גילת, כבודם פוגעים בכבודם, ישראל היום
- ^ "המבשר": ליצמן עצר פינוי קברים באשקלון, באתר "חרדים"
- ^ שמואל מיטלמן, המדינה לבג"ץ: חדר המיון בברזילי – בחניון, באתר nrg, nrg.
- ^ מזל מועלם, הממשלה אישרה את דרישת יעקב ליצמן: האגף הממוגן בברזילי יועבר ממקומו, באתר הארץ, 21 במרץ 2010
- ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: חדר המיון בברזילי יועתק, באתר ynet, 21 במרץ 2010
- ^ תומר ולמר ודליה מזורי, חדר המיון בברזילי יועבר - מנכ"ל משרד הבריאות התפטר, nrg, 21.3.10.
- ^ רוני סופר, בדרך לעוד התקפלות? רה"מ בוחן שוב את ברזילי, באתר ynet, 22 במרץ 2010
- ^ רוני סופר, השרים החליטו: נתניהו יכריע על הקברים בברזילי, באתר ynet, 11 באפריל 2010
- ^ רוני סופר ומיטל יסעור בית אור, נתניהו הכריע: המיון בברזילי ייבנה במקום המקורי, באתר ynet, 12 באפריל 2010
- ^ יואב אבן, פרשת הקברים: ליצמן עצבני בגלל עץ, באתר מאקו, 29 ביוני 2010
- ^ רוני לינדר, מבקר המדינה בודק ההחלטה להעניק לאסותא כחצי מיליארד שקל עבור הקמת בית חולים באשדוד, באתר TheMarker, 2 באוגוסט 2011
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, גפני: הזיזו קברים - אז למה לא בונים? באתר ערוץ 7, 15 ביוני 2011
- ^ עזרא ינוב, ועד העובדים: הבאישו שם ביה"ח באשקלון, מעריב, 25 בנובמבר 1980
- ^ דליה מזורי, רופאים "בורחים" מתפקיד ניהול בתי־חולים, מעריב, 26 באוקטובר 1982
- ^ בדיקות תברואה בכפר־־הנופש אשקלון, דבר, 5 באוגוסט 1983
בקרת זהויות  |
|
|---|