מורטן אולסן

מורטן אולסן
Morten Olsen

אולסן במהלך יורו 2012
מידע אישי
לידה	14 באוגוסט 1949 (בן 75) וורדינגבורג שבדנמרק
שם מלא	מורטן פר אולסן
גובה	1.83 מטר
עמדה	קשר הגנתי, ליברו
מועדוני נוער
1957–1969 וורדינגבורג
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1970–1972 1972–1976 1976–1980 1980–1986 1986–1989 בולדקלאב 1901 סרקל ברוז' מולנביק אנדרלכט פ.צ. קלן 132 (8) 106 (4) 173 (2) 80 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1970–1989 דנמרק 102 (4)
קבוצות כמאמן
1990–1992 1993–1995 1997–1998 2000–2015 ברונדבי פ.צ. קלן אייאקס אמסטרדם נבחרת דנמרק
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

מורטן פר אולסן (בדנית: Morten Per Olsen; נולד ב-14 באוגוסט 1949) הוא כדורגלן עבר דני וכיום מאמן כדורגל. משנת 2000 ועד 2015 היה מאמנה של נבחרת דנמרק, ובשל הישגיו הוא נחשב לאחת מהדמויות הבולטות בתולדות הכדורגל הדני.

במהלך הקריירה שלו כשחקן תפקד אולסן בעמדות הקשר ההגנתי והליברו, ושיחק במועדונים בבלגיה ובגרמניה. בתקופתו כשחקן אנדרלכט הוא היה שותף לזכייה בגביע אופ"א ב-1983 ובשלוש אליפויות ליגת העל הבלגית. בנוסף, הוא שיחק בין בשנים 1970 ו-1989 בנבחרת דנמרק וערך במדיה 102 הופעות. במהלך שנות ה-80 הוא כיהן כקפטן הנבחרת, והשתתף עמה במונדיאל 1986 ובשלוש אליפויות אירופה.

כמאמן הוביל אולסן את קבוצת ברונדבי לזכייה בשתי אליפויות ליגת העל הדנית, ואת אייאקס אמסטרדם לזכייה בדאבל ב-1998. את נבחרת דנמרק הוביל להופעות במונדיאל 2002, ביורו 2004 ובמונדיאל 2010.

קריירה ככדורגלן

קריירת המועדונים

אולסן נולד בוורדינגבורג, והחל לשחק במחלקת הנוער של מועדון הכדורגל המקומי ב-1957. הוא החל את הקריירה שלו בעמדת הקיצוני הימני. ב-1970, בגיל 20, הוא צורף לקבוצת בולדקלאב 1901 ששיחקה בליגת העל הדנית, והחל במדיה את קריירת הבוגרים שלו. בקבוצה זו, שמאמנה היה קורט נילסן, הוסט אולסן לעמדת הקשר המרכזי על מנת לאפשר לקיצוני אחר בסגל לקבל דקות משחק.

אולסן שיחק במשך שלוש עונות בבולדקלאב 1901, אך עבר לשחק בקבוצה הבלגית סרקל ברוז' בשנת 1972. שנה קודם לכן העפילה הקבוצה לליגת העל הבלגית. בברוז' שיחק אולסן לצד חברו לנבחרת דנמרק, בני ניילסן, שהמליץ עליו למאמן הקבוצה אורביין בראמס. בעונתו הראשונה בקבוצה, 1972/1973, סיימה ברוז' במקום ה-11 בליגה, ובמהלך השנים הבאות ביססה את מעמדה כקבוצה במרכז הטבלה. בתקופתו בקבוצה שימש אולסן לתפקידים רבים ושיחק בכל העמדות על המגרש. ב-1976 עבר אולסן למולנביק, שהייתה אחת מהקבוצות החזקות בליגה. הוא הצטרף במולנביק לשני דנים אחרים: בני ניילסן, שעבר גם הוא מברוז, וקרסטן בייר. בתקופתו במולנביק הוא הגיע להישגים טובים יותר, כשהקבוצה סיימה בקביעות בין שלוש הראשונות בליגה.

בשנת 1980 עבר אולסן לקבוצת אנדרלכט, ושיחק בה לצידם של בני ניילסן וקנת' ברייל. בעונתו הראשונה באנדרלכט, 1979/1980, הוא סייע לקבוצה לזכות באליפות הליגה הבלגית, והיה חלק מהגנה חזקה של הקבוצה שספגה 24 שערים בלבד. אליפות זו היה התואר הראשון בו זכה בקריירה שלו. אולסן המשיך ושיחק שש עונות במדי אנדרלכט במהלכן סייע לה לזכות בשלוש אליפויות בלגיה, ובעקבות חשיבותו הרבה לקבוצה מונה לקפטן שלה לקראת סיום תקופתו במדיה. במשך מרבית עונת 1981/1982 סבל אולסן מפציעה קשה בשוק, ולאחר שובו מהפציעה הוסט על ידי המאמן טומיסלאב איביץ' מחוליית הקישור לתפקיד הליברו. בתפקידו כליברו הוא הנהיג את חוליית ההגנה של הקבוצה והיה אחראי על יצירת מלכודת נבדל לשחקני ההתקפה היריבים.

בעונת 1982/1983 סייע אולסן לאנדרלכט לגבור על פורטו ועל ולנסיה הספרדית, בין השאר, ולהעפיל למשחק הגמר של גביע אופ"א. אנדרלכט פגשה בגמר את בנפיקה ליסבון, וזכתה בגביע לאחר שניצחה 1-2 בסיכום שני המפגשים. באותה עונה זכה אולסן בתואר האישי של כדורגלן השנה בדנמרק. גם בעונה הבאה, 1983/1984, העפילה הקבוצה לגמר גביע אופ"א שם פגשה את טוטנהאם הוטספר האנגלית. במפגש הראשון מבין שניים הבקיע אולסן שער, אך החמיץ אחד מהפנדלים בדו-קרב בעיטות העונשין שהכריע את הגמר לזכות טוטנהאם.

בגיל 36, עזב אולסן את אנדרלכט לאחר טורניר מונדיאל 1986. הוא עבר לגרמניה, ושיחק בקבוצת פ.צ. קלן מהבונדסליגה. בתקופתו בקלן הוחזר לתפקידו הקודם בעמדת הקשר ההגנתי. הוא סייע לקלן לסיים במקום השלישי בבונדסליגה בעונת 1987/1988 ובמקום השני בעונה שלאחר מכן. הוא שיחק ב-80 משחקים והבקיע שני שערים במסגרת הליגה במדי קלן, וביוני 1989 הודיע על פרישתו מכדורגל, בגיל 39.

נבחרת לאומית

אולסן ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת דנמרק עד גיל 21 במשחק מול הנבחרת המקבילה של פולין, והבקיע שער בתיקו 2-2. שלושה שבועות מאוחר יותר הוא זומן לראשונה לסגל הנבחרת הבוגרת של דנמרק על ידי המאמן רודי סטריטיך, וערך את הופעת הבכורה שלו במשחק מול נבחרת נורווגיה. בתחילת דרכו בנבחרת הוא שיחק כקיצוני ימני, אך בהמשך התקבע בעמדת הקשר ההגנתי. הוא סייע לדנמרק להעפיל לטורניר הכדורגל של אולימפיאדת מינכן 1972, אך לא היה יכול להשתתף בטורניר מאחר שחתם על חוזה מקצועני קודם לכן בסרקל ברוז'.

ביוני 1981 הפך אולסן לשחקן השביעי בתולדות נבחרת דנמרק שמגיע ל-50 הופעות במדיה. באפריל 1983, במשחקו ה-53 במדי הנבחרת, הוא קיבל מהמאמן ספ פיונטק את סרט הקפטן של הנבחרת. הוא החליף בתפקיד את פר רונטווד, ושיחק במקומו גם בעמדת הליברו. יחד עם סיורן באסק היה אולסן חלק מחוליית הגנה שהרכיבה מלכודת נבדל חזקה במיוחד, בדומה למה שעשה באנדרלכט.

אולסן כיהן כקפטן נבחרת דנמרק שהעפילה ליורו 1984, הטורניר הבינלאומי הראשון בו השתתפה מאז אולימפיאדת מינכן. הוא סייע לנבחרתו להעפיל לחצי גמר הטורניר, שם הפסידה לנבחרת ספרד בדו-קרב בעיטות עונשין. באוקטובר 1985 הפך אולסן לשחקן הדני השני שמגיע ל-75 הופעות במדי הנבחרת. הוא כיהן כקפטן הנבחרת גם במונדיאל 1986 – ההשתתפות הראשונה שלה בתולדות גביע העולם – וסייע לה להעפיל לשמינית הגמר, שם הפסידה פעם נוספת לספרד. המהלך הזכור ביותר של אולסן מאותו טורניר הגיע בניצחון 0-2 על נבחרת גרמניה המערבית בשלב הבתים. הוא כדרר ממחצית המגרש של נבחרתו עד לרחבת העונשין של הנבחרת היריבה, וסחט פנדל אותו הבקיע יספר אולסן. בעקבות יכולתו באותו מונדיאל נחשב אולסן לאחד מהשחקנים הבולטים בטורניר, וזכה בתואר כדורגלן השנה בדנמרק לשנת 1986, בפעם השנייה בקריירה.

בעוד שהוסט בחזרה לעמדת הקשר ההגנתי במדי קלן, המשיך אולסן לתפקד כליברו במדי הנבחרת. הוא השתתף עם הנבחרת כקפטן ביורו 1988, בו הודחה דנמרק כבר בשלב הבתים. במהלך הטורניר הוא הפגין יכולת חלשה כליברו ועל כן הוחזר לעמדת הקשר ההגנתי. לאחר אותו טורניר הוא הודיע על סיום דרכו בנבחרת הלאומית לאחר שערך במדיה 99 הופעות, אך זומן אליה מחדש כעבור עשרה חודשים. בסך הכול שיחק אולסן 102 פעמים במדי נבחרת דנמרק, וקבע שיא של 50 משחקים בתור קפטן הנבחרת. במהלך הקריירה שלו בנבחרת הוא הפגין משחק הוגן במיוחד וקיבל כרטיס צהוב אחד בלבד.

קריירה כמאמן

אולסן, 2012

אולסן החל את קריירת האימון שלו בינואר 1990, כמאמנה של ברונדבי הדנית. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה הוא הצעיד אותה לזכייה באליפות דנמרק, וחזר על ההישג גם בעונה העוקבת. בעת אימוניו הוא שם דגש על אימונים חזקים, ולשיטה זו, על אף שלא הייתה לשביעות רצונם של מספר שחקנים, היה חלק חשוב בהובלת הקבוצה לצמרת הגבוהה של מועדוני הכדורגל באירופה. אולסן הצעיד את ברונדבי להעפלה לחצי גמר גביע אופ"א בעונת 1990/1991. עם זאת, ולמרות החתמתו המוצלחת של הבלם הניגרי אוצ'ה אוקצ'קוו, מרבית פעולותיו בשוק העברות השחקנים התבררו כשגויות. הדבר גרם לכעס בקרב מחלקת הנוער של המועדון, שחשה כי אולסן מתעלם ממנה. כאשר המועדון נקלע לקשיים כלכליים והחל מעונת 1992 הדבר התבטא גם ביכולתה המקצועית של הקבוצה, פוטר אולסן ממשרתו באמצע העונה.

באפריל 1993 מונה אולסן למאמנה של פ.צ. קלן, קבוצתו לשעבר כשחקן. בששת המשחקים האחרונים של עונת 1992/1993 של הבונדסליגה הוא הצליח למנוע מהקבוצה לרדת לליגת המשנה הגרמנית. בתקופתו בגרמניה הוא הפך למאמן מוסמך, וקיבל תעודת מאמן מטעם התאחדות הכדורגל הגרמנית ב-1993. גם בשתי העונות שלאחר מכן הצליחה הקבוצה להישאר בבונדסליגה, על אף ששחקניה לא נחשבו לטובים במיוחד. עם זאת, בפתיחת עונת 1995/1996 היא הודחה מטורניר הגביע הגרמני על ידי קבוצת חובבים מבקום, ואולסן פוטר מתפקיד המאמן.

אולסן נותר מחוץ לכדורגל מקצועני למשך קרוב לשנתיים, עד שחתם על חוזה כמאמן אייאקס אמסטרדם ביולי 1997. הוא הצליח לשכנע את אחד מבולטי השחקנים הדנים באותו זמן, מיכאל לאודרופ, להצטרף לאייאקס. בעונת 1997/1998 הוא הצעיד את הקבוצה לזכייה ב"דאבל" של אליפות ליגת העל ההולנדית והגביע ההולנדי. בפתיחת העונה שלאחר מכן שררה אווירה קלוקלת בקבוצה, כאשר השחקנים רונלד דה בור ופרנק דה בור החרימו את האימונים על מנת שיוכלו לעבור לברצלונה. הקבוצה החלה להציג יכולת חלשה, ואולסן פוטר מאייאקס בדצמבר 1998.

בסתיו 1999 חתם אולסן על חוזה עם התאחדות הכדורגל הדנית כמאמנה של נבחרת דנמרק, שנכנס לתוקף לאחר השתתפות הנבחרת ביורו 2000. אולסן החליף בתפקיד מאמן הנבחרת את בו יוהנסון, ובחר במיכאל לאודרופ לעוזרו. השניים הובילו את הנבחרת להעפלה לטורניר מונדיאל 2002, בו הודחה בשמינית הגמר לאחר הפסד לנבחרת אנגליה. לאחר שלאודרופ עבר לאמן את ברונדבי, בחר אולסן בקלד בורדינחארד לתפקיד עוזר המאמן. עם בורדינחארד הוביל אולסן את דנמרק להעפלה ליורו 2004, בו הודחה פעם נוספת בסיבוב השני. אולסן לא הצליח להעפיל עם הנבחרת לטורניר מונדיאל 2006, אך חתם על חוזה חדש עם ההתאחדות הדנית בנובמבר 2005. בעסקה נקבע כי הוא יאמן את הנבחרת עד ל-2010. בעקבות ניסיונו כמאמן הנבחרת הדנית ועבודתו היעילה גם עם הנבחרות הצעירות, נחשב אולסן למי שאחראי על עתיד הכדורגל בדנמרק .

אולסן לא הצליח להעפיל עם דנמרק גם ליורו 2008, ובחודש אוגוסט של אותה שנה הודיע כי לא יחדש את חוזהו בנבחרת עם תומו, מאחר שברצונו לחזור לאמן מועדונים. ב-10 באוקטובר 2009 רשם אולסן את משחקו ה-100 על הקויים כמאמן נבחרת דנמרק. דנמרק ניצחה במשחק 0-1 את נבחרת שוודיה, והבטיחה את העפלתה למונדיאל 2010. על אף שהצהיר שנה וחצי קודם לכן כי לא יחדש את חוזהו בנבחרת, בינואר 2010 הוא חתם על הארכת החוזה עד לשנת 2012‏.

אולסן לא הצליח להעפיל עם הנבחרת למונדיאל 2014, ולאחר שהנבחרת כשלה גם בניסיון להעפיל ליורו 2016, בנובמבר 2015 סיים אולסן את תפקידו כמאמן הנבחרת.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מורטן אולסן בוויקישיתוף

• מורטן אולסן, באתר Transfermarkt
• מורטן אולסן, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• מורטן אולסן, באתר WorldFootball.net
• מורטן אולסן, באתר National Football Teams
• מורטן אולסן, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פרופיל באתר נבחרת דנמרק
• פרופיל באתר אייאקס אמסטרדם
• מיכאל יוכין‏, 268 משחקים – סיום הקריירה המגוונת והמיוחדת של מורטן אולסן, באתר וואלה, 18 בנובמבר 2015

הערות שוליים

הקודם: מיכאל לאודרופ

כדורגלן השנה בדנמרק 1983

הבא: פרבן אלקייאר

הקודם: מיכאל לאודרופ

כדורגלן השנה בדנמרק 1986

הבא: יון ינסן