זרת (יחידת מידה)

זרת היא מידת אורך מקראית, ומוזכרת בתורה בפרשת ויקהל, לשער בה את מידות החושן: ”זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ” (ספר שמות, פרק ל"ט, פסוק ט').

שמה של מידת הזרת בארמית הוא 'זרתא' וכן הוא בתרגום אונקלוס, וכך מכונה מידת הזרת לעיתים בתלמוד.

שיעור המידה

לפי חלק מן הפרשנים, שיעור הזרת הוא כחצי משיעור האמה, ומאחר ואמה שיעורה הוא 6 טפחים, נמצא שיעור הזרת 3 טפחים. פרשנים אחרים כתבו שזרת היא חצי מאמה בת חמישה טפחים, ולכך שיעורה הוא טפחיים ומחצה..

לפי בעלי התוספות, בשם רבי אלעזר הקליר הזרת היא שליש האמה, שהוא 2 טפחים. ויש שכתבו שאף דעת התלמוד ירושלמי כן.

אופן המדידה

באופן מדידת שיעור הזרת ישנן שתי אפשרויות:

• יש שכתבו שהוא המרחק בין האגודל לזרת במתיחת היד והפרדת האצבעות (כמכונה בסלנג של ימינו: שיבר).
• אחרים כתבו שמאחר והאמה היא הארוכה באצבעות, ממילא נקבעה הזרת שהיא הקצרה באצבעות לשער בה חצי ממידת האמה.
• בספר שיטה מקובצת הביא פירוש מחודש שזרת הוא האצבע הסמוכה לאצבע הקטנה (שנקראת היום קמיצה),

שימוש הלכתי

• נדה הטובלת לטהרתה, צריכה לטבול במקווה מים שעומקם יגיע לפחות לגובה זרת מעל טבורה.
• אין מערבין עירובי חצרות בבצלים שלא גדלו זרת, מאחר שהם קשים לאכילה, מחמת הארס שבתוכם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא זרת בוויקישיתוף