ואני
מדינה | גאורגיה |
---|---|
מחוז | אימרתי |
נפה | נפת ואני |
שפה רשמית | גאורגית |
תאריך ייסוד | 1981 |
גובה | 60 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיירה | 3,374 (2023) |
קואורדינטות | 42°05′2.18″N 42°30′43.01″E / 42.0839389°N 42.5119472°E |
אזור זמן | UTC +4 |
vani.org.ge | |
ואני (בגאורגית: ვანი) היא עיירה במחוז אימרתי שבמערב גאורגיה; העיירה מהווה מרכז מנהלתי של נפת ואני שבדרום-מערב המחוז.
ואני ממוקמת במישור קולכתי, על גדות הנהר סולורי (אחד מיובליו של ריוני), בגובה 60 מ' מעל פני הים. בזמן המפקד שנערך בשנת 2014, אוכלוסיית ואני מנתה 3,744 נפש.
ואני מרוחקת ב-41 קילומטרים מהעיר כותאיסי שמצפון-מזרחהּ; תחנת הרכבת הקרובה ביותר לעיירה נמצאת בעיר סמטרדיה שבמרחק 19 קילומטרים מצפון-מערבהּ.
בשנת 2007, חורבת העיר שהתקיימה בשטחה של ואני בעת העתיקה, הוכנסה לרשימה הניסיונית של אתרי מורשת עולמית.
דת, תרבות וספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]ואני היא מקום מושב הבישוף של הדיוקסיה ואני-בר'דתי. בשנת 2010 במרכז ואני נחנכה קתדרלת זַבּוּלוֹן וְסוֹסַנַה (על שם הוריה של נינו הקדושה - מטבילת הגאורגים לנצרות לפי המסורת הנוצרית-אורתודוקסית).
בואני פעלה קהילה יהודית תוססת, שעלתה לארץ.
בְּואני פועל תיאטרון, שאולם ההצגות שלו יכול להכיל 600 צופים; בבניין התיאטרון ישנם גם ארבעה חדרי חזרות ושני חדרי איפור.
בְּואני פועלים שני מוזיאונים: מוזיאון לאמנות יפה ומוזיאון ארכאולוגי.
המוזיאון הארכאולוגי של ואני נוסד בשנת 1985 ואוצר את ממצאי החפירות בחורבת העיר הקולכית העתיקה בתל שסמוך לעיירה; הממצאים מתוארכים למאות ה-7 -1 לפני הספירה וכוללים עבודות צורפות מזהב, יצירות אמנות מזהב, כסף וברונזה (כולל פסלי ברונזה), מטבעות ועוד.
בְּואני פועל מועדון הכדורגל "סוּלוֹרי". קבוצת "סולורי" ואני משחקת בליגה הראשונה של גאורגיה (הליגה השנייה בחשיבותה, אחרי ליגת העל); אצטדיון הקבוצה יכול להכיל 2,000 צופים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העת העתיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החפירה הארכאולוגית הראשונה בחורבת ואני העתיקה (בתל שסמוך לעיירה) נערכה בשנת 1896 על ידי ההיסטוריון והארכאולוג אכוותימה תקאישווילי. החפירות השיטתיות במקום החלו רק בשנת 1947.
בשכבות התחתונות של חורבת ואני העתיקה נמצאו שברי חרס מהמאות ה-8 -6 לפני הספירה, שמעידים על כך שהמקום היה מיושב לפני שצמחה בו עיר. על פי הממצאים החומריים, ההיסטוריה של העיר הקולכית ואני מחולקת לשתי תקופות עיקריות: המאות ה-6 -4 לפני הספירה והמאות ה-3 -1 לפני הספירה.
המאות ה-6 -4 לפני הספירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה חומרית, התקופה הראשונה התאפיינה במבני פולחן ומגורים עשויים מעץ, מזבחות שחצובים בקרקע המסולעת, כלי חרס וברונזה, פסלי ברונזה, תכשיטי זהב וכסף וכן קברים עם תכשיטים וכלים יקרים (נזרים, קישוטי צדעים, עגילים, שרשראות, צמידים עם תבליטי בעלי חיים, גביעים ועוד).
בקברים ובשכבות מגורים מאותה תקופה נמצאו, בין השאר, כלי חרס ומתכת מיובאים, שמעידים על קשרי מסחר ענפים עם ערי מדינה יווניות.
במאות ה-6 -4 לפני הספירה ואני שימשה כמרכז של אחת היחידות הפוליטיות-מנהליות של קולכיס ובעיר התגוררה שכבת ההנהגה של אותה יחידה.
המאות ה-3 -1 לפני הספירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מראשית המאה ה-3 לפני הספירה ואני התפתחה למרכז פולחן דתי. מממצאי התקופה השנייה בולטים שרידי החומה שהקיפה את העיר, שער העיר, מקדש מעוגל, מזבח בעל שבע מדרגות וכן מבני פולחן וציבור נוספים.
בזמן החפירות באתרים שצוינו לעיל נמצאו, בין השאר, פסלים גדולים של ראשי אריות, כותרת עמוד מקושטת בתבליטי אֵלוֹת, פסלים קטנים ומסכות פולחן עשויים מברונזה וטרה קוטה וכן כלי חרס מקומיים ויווניים.
העיר הקולכית ואני נחרבה באמצע המאה הראשונה לפני הספירה.
ימי הביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטחה של ואני השתמרו ההריסות של מבצר סַצ'ינוֹ מימי הביניים המאוחרים; השרידים נמצאים על גבעת משווידוֹבַּה (השלום). שרידי מבצר נוסף, סֵבֵּקַה, השתמרו על תל שסמוך לבית החולים של ואני; על אותו תל נמצאות הריסות כנסיית החצר הקטנה של משפחת האצולה המקומית - צ'יגַ'ווַדזֵה.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פאלון, נבדה, ארצות הברית
- אשקלון, ישראל (מ־1990)[1]
- פרוסר, וושינגטון, ארצות הברית (מ־2010)
- אמוורוסיווקה, אוקראינה (מ־2011)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ואני (גאורגיה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Wayback Machine, web.archive.org, 2013-08-20