המליץ
המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי. העיתון נכתב בשנתו הראשונה בעברית ובגרמנית באותיות עבריות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילה יצא העיתון באודסה ב- כ"ה בתשרי תרכ"א (29 בספטמבר 1860). ב-1871 עבר לבירה פטרבורג, שבה הופיע, באופן לא רציף, עד 1904[1]. עד 1886 הופיע כשבועון, אולם הוצאת "היום" כעיתון יומי יצרה תחרות בעקבותיה החל גם "המליץ" לצאת כעיתון יומי.
רבים ממשכילי רוסיה, רדיקליים כמו מתונים, כתבו בעיתון. עם הכותבים המפורסמים בו נמנים יהודה לייב גורדון, שערך אותו בפועל בשנות ה-80 של המאה ה-19, אחד העם, משה לייב ליליינבלום, צבי כשדאי ויהודה ליב לוין (יהל"ל). אחד העם פרסם מעל דפי המליץ בשנת 1889 את בכור מאמריו: "לא זה הדרך".
בשנותיו הראשונות היה העיתון הביטאון המרכזי של תנועת ההשכלה ברוסיה. עם קום תנועת ביל"ו בשנת 1882, החל לבטא בתוכנו את השקפתה של תנועת חובבי ציון. אהרן הלוי איזגור היה כתב העיתון לענייני מדע ופרסם בה תרגומים בנושאים אקטואליים. "המליץ" נסגר בשנת 1904.
מ-1862 התפרסם ל"המליץ" מוסף בשם "קול מבשר". זה נפתח בהפצרתו של יהושע מרדכי ליפשיץ, הלקסיקוגרף היידי הראשון, שדגל בהשקפה לפיה הניב היודיאו-גרמני הוא שפת העם האותנטית. "קול מבשר" הפך לבמה מרכזית ליצירת יידיש תקנית; הוא נותר כמוסף במשך שבע שנים, ומ-1869 ועד 1872 שרד כעיתון עצמאי[2].
עורכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוציא לאור הראשון היה אלכסנדר צֶדֶרבוים (אר"ז), שהיה עורכו של העיתון עד יום מותו בשנת 1893. אחרי פטירתו ערך את כתב העת חתנו אהרן יצחק (ארנולד) גולדנבלום (1913-1828)[3], והחל מגיליון 265 (13 בדצמבר 1899) ערך אותו, לאון רבינוביץ ("איש יהודי").
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון קוץ, חדשות וקורות הימים, מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית, הוצאת הספרייה הציונית ואוניברסיטת תל- אביב, 2013 (ראו במפתח)
- גדעון קוץ, "העיתונים העבריים הראשונים באירופה", קשר 29 (2001), אוניברסיטת תל אביב, עמ' 18–25
- גדעון קוץ, "חדש מלא ישן", קשר 32 (2002), אוניברסיטת תל אביב, עמ' 97–99
- גדעון קוץ, "המיזוג שנכשל: המליץ והצפירה בכפיפה אחת", קשר 44 (2013), אוניברסיטת תל אביב, עמ' 39- 44
- גדעון קוץ, "המליץ השחור", קשר 60 (2023), אוניברסיטת תל- אביב, עמ' 9 - 19
- ארנה גולן, "יל"ג כעורך 'המליץ', ביקורת ופרשנות (יוני 1979), עמ' 73–92
- קרסל, גצל, "מאה שנה לעיתונות העברית ברוסיה", מאזניים (תש"א-תש"ב), חוברת י"ג, עמ' 159–196
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המליץ, באתר "עיתונות יהודית היסטורית" של הספרייה הלאומית
- הערך "המליץ" מתוך לקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה, מוסד ביאליק ואוניברסיטת תל אביב
- המליץ, באתר עמלנט
- ג. קרסל, אר"ז – ו"המליץ" שלו: העתון שסלל דרך ל"ליטעראטור חיה"..., מעריב, 28 באוקטובר 1960
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ י. קלוזנר היסטוריה ד' עמ' 120-123
- ^ Emanuel S. Goldsmith, Modern Yiddish Culture: The Story of the Yiddish Language Movement, Fordham University Press. עמ' 45.
- ^ לסופרי המליץ ולקוראיו הנאמנים (הודעת מערכת ודבר העורך), המליץ, 14 בספטמבר 1893
