גאיאל
 גאיאל
| ||
|---|---|---|
גאיאל זכר בגן חיות
| ||
| מצב שימור | ||
| ||
| מיון מדעי | ||
| ממלכה: | בעלי חיים | |
| מערכה: | מיתרניים | |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים | |
| מחלקה: | יונקים | |
| סדרה: | מכפילי פרסה | |
| משפחה: | פריים | |
| תת־משפחה: | פרים | |
| שבט: | בקר | |
| סוג: | פר | |
| מין: | גאיאל | |
| שם מדעי | ||
 Bos frontalisלמברט, 1804 | ||
| ||
גאיאל (שם מדעי: Bos frontalis; מנוקד כגָיָל) אשר ידוע גם בשם מית'ון, הוא מין של פר אשר בוית במקור מהגאור לעיתים על ידי הכלאה עם בקר הבית, ונפוץ במשקים חקלאיים בדרום-מזרח אסיה כמו צפון מזרח הודו, בנגלדש, צפון בורמה ומחוז יונאן בסין העממית. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1804 על ידי הבוטנאי הבריטי אלמיר בורק למברט - באופן יוצא דופן, הרבה לפני התיאור המדעי של הגאור. הוא נבדל מהגאור במספר דברים בולטים. פירוש שמו המדעי הוא "חזיתי" או "ממוקם במצח", ומתייחס לצורה של הקרניים הנבדלת מהגאור.
טקסונומיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגאיאל תואר לראשונה בשנת 1804 על ידי אלמיר בורק למברט, שהעניק לו את השם המדעי Bos frontalis על בסיס פרט שראה בצ'יטגונג. הגאיאל משויך לסוג פר לצד מספר מינים אחרים כמו בקר הבית, הגאור, הקופראי, הבנטנג, יאק הבר, ועוד. הוא ממוקם לצידם בשבט בקר שבתת-משפחת הפרים הכלולה במשפחת הפריים. מבחינה גנטית הוא קרוב בעיקר לגאור. בשנת 2003, הוועדה הבינלאומית למינוחים זואולוגים קבעה שהשם המדעי הראשון שניתן על ידי למברט, תקף גם עבור גאיאלים החיים בבר. לגאיאל יש מעמד של טקסון נפרד, וניתוח פילוגנטי מאשש את ההערכות הטקסונומיות שהגאיאל מהווה זן עצמאי שמקורו בהכלאה לפי מאות שנים בין גאור, זבו ובקר אחר.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגאיאל מבנה גוף כבד ושרירי, והוא מוצק וחזק בהרבה מבקר רגיל. הגאיאל נבדל במספר פרטים חשובים מהגאור. הוא קטן יותר, עם גפיים קצרים יותר באופן יחסי, וגובהו בכתפיים נמוך בהרבה מהגאור. הרכס על הגב פחות מפותח, ויש לו דלדול עור גדול על הגרון. הראש של הגאיאל קצר ורחב, עם מצח שטוח לחלוטין וקו ישר בין בסיס הקרניים. נקבת הגאיאל קטנה בהרבה מהזכר, ואין לה שום דלדול עור על הגרון. צבע העור של הגאיאל הוא חום כהה או שחור-כחלחל בדומה לגאור, והחלק התחתון של הגפיים לבנבן. עם זאת, גאיאלים מסוימים עלולים להיות ססגוניים עם צבעי בקר, ויש כאלו שלבנים לחלוטין. הקרניים של הגאיאל עבות ומסיביות יותר משל הגאור, ומאידך הן הרבה פחות ארוכות ומעוקלות לעומת הגאור. הן צומחות ישירות לצידי הראש ואז מתעקלות מעט כלפי מעלה בקצוות, אך ללא שום נטייה פנימה. בסיס הקרן של הגאיאל עבה כל כך עד שהוא מזכיר במידה רבה את המגן שיש לתאו אפריקני בין הקרניים. מבנה אחר פחות נפוץ הוא שהקרניים מתעקלות בחדות כלפי מטה - עד שהן מסתירות לגאיאל את שדה הראייה בצדדים. צבע הקרניים הוא אפרפר או צהבהב אחיד מהבסיס לקצוות.
ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגאיאל מאכלס בעיקר גבעות ממיוערות. בהודו, גאיאלים מבויתים למחצה מגודלים על ידי מספר קבוצות אתניות בהרים של טריפורה, אסאם, מיזוראם, ארונצ'אל פראדש ונגלנד. בצפון מיאנמר, הגאיאלים מגודלים בעיקר במחוז קאצ'ין, ובסין העממית הם מגודלים בעיקר ביונאן באזור טרונג ואגן נהר סאלווין; כן הם מגודלים בצ'יטגונג שבבנגלדש.
במדינת נגלנד ההודית, הגאיאלים מגודלים במצב של חצי פראי: הם מגודלים בהיותם עגלים על ידי מטפלים מיוחדים שהוקצו על ידי הכפר או הבעלים של הגאיאלים, ולאחר מכן משוחררים ליערות שסביב לכפרים לשוטט בחופשיות בעדרים, כשהם מאומנים להגיב במהירות לשריקות של המטפל ולחזור חזרה לכפר. באופן כזה, הגאיאלים מגודלים מגיל צעיר עד מועד השחיטה בשוק. הגאיאלים חיים ביער בעדרים משפחתיים קטנים יחסית, והנקבות בדרך כלל אגרסיביות כאשר יש להן עגלים, וידוע על מקרים שאנשים שנפצעו קשה לאחר שננגחו על ידי הגאיאלית. הזכרים לעומת צייתנים יותר ורגועים. הגאיאל ניזון ביער מעלים, עשבים, ענפים, שיחים, וכדומה. הטורף היחיד שעשוי לאיים על הגאיאל הוא הטיגריס הבנגלי.
הגאיאל והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בעיקרי בגאיאל המבוית הוא עבור הבשר שלו, אך רבים משתמשים בו גם עבור חלב, חרישה, נשיאת משאות, קצירת דקלי סאגו ושלל דברים אחרים. הגאיאל תופס מקום מרכזי בחייהם של תושבי האזורים ההרריים בדרום אסיה. חוקר אירופאי אחד תיאר כך את הגאיאל:
אף על פי שבעלי החיים המבויתים האופייניים להימלאיה היו עד לאחרונה בעיקר יאקים וכבשים, הגאיאל או המית'ון, הוא החיה הבולטת שמנוצלת כיום על ידי התושבים במזרח ההימלאיה. המית'ון הוא מבויית למחצה, ונוהגים להכניס אותו לשטחים מגודרים בתוך היערות במקום להשאיר אותו כל הזמן בתחומי הכפר. מחוץ לצפון מזרח הודו, המית'ון מיובא בעיקר לצורך הכלאה עם בקר הבית כמו בבהוטן. בשפות של ילידי ההימלאיה, ניתן למצוא עדויות לכך שהמית'ון נחשב לחיה המספקת בשר, ונראה שמקורו הוא בגאורים שנתפסו בבר וגודלו בשבי, ולאחר מכן הוכלאו בהמשך עם הבקר.
הגאיאל נחשב כממד המסורתי של העושר המשפחתי, וכל משפחה מסמנת את הגאיאלים באמצעות חיתוך מסוים באוזן. הגאיאל הוא חיית המדינה של ארונצ'ל פראדש, ומשחק תפקיד חשוב בחיי החברה של נגלנד: הנישואים אינם קבועים עד שמשפחת החתן נותנת לפחות גאיאל אחד למשפחת הכלה.
המרכז הלאומי לחקר המית'ון הוקם בדיאמפור שבנגנלד על ידי המועצה ההודית למחקר חקלאי. תפקידו של המרכז לזהות ולאתר גאיאלים ברחבי הודו, להשביח את הגאיאל עבור בשרו וחלבו, וכן להפעיל מאגר מידע על הגאיאל שיסייע לחקלאים לטפל בו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גאיאל, באתר ITIS (באנגלית)
- גאיאל, באתר NCBI (באנגלית)
- גאיאל, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- גאיאל, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע על הגאיאל (1)
- מידע על הגאיאל (2)
סרטון של גאיאל
