ארכנגלסק
 סמל ארכנגלסק | |
 | |
| מראה העיר בלילה | |
| מדינה |
 רוסיה |
|---|---|
| אובלסט |
 ארכנגלסק |
| ראש העיר | ויקטור פבלנקו |
| תאריך ייסוד | 1584 |
| על שם |
מיכאל  |
| שטח | 294.42 קמ"ר |
| גובה | 3.0 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 351,488 (2017) |
| ‑ צפיפות | 1,192 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 64°32′35″N 40°32′15″E / 64.543055555556°N 40.5375°E |
| אזור זמן | UTC +3 |
| www.arhcity.ru | |
  | |
ארכנגלסק (ברוסית: Арха́нгельск) היא עיר מחוז בצפון מערב רוסיה ובירת מחוז ארכנגלסק. העיר נמצאת קרוב לחוג הקוטב הצפוני והיא שוכנת על נהר דווינה הצפונית, ליד יציאתו לים הלבן. ארכנגלסק הייתה עיר נמל חשובה ברוסיה בימי הביניים. אוכלוסייתה מנתה כ-350,000 איש על פי המפקד של 2015. ארכנגלסק סובלת מהגירה שלילית ב-20 השנים האחרונות – על פי המפקד של 1989 חיו בעיר כ-416,000 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור היה ידוע בתקופת הוויקינגים כביירמלנד (Bjarmaland). במאה ה-12 ייסד ארכיבישוף נובגורוד את "המנזר על שם המלאך מיכאיל" (Михаило-Архангельский монастырь, שנתן מאוחר יותר את שמו לעיר ארכנגלסק שהוקמה בקרבתו) בשפך הנהר דווינה הצפונית וב-1478 האזור עבר לשליטת נסיכות מוסקבה יחד עם שאר האדמות של רפובליקת נובגורוד. המרכז המסחר העיקרי של האזור היה חולמוגורי, מעט במעלה הנהר.
בשנת 1555 העניק איוון האיום זכויות מסחר לסוחרים אנגלים שייסדו את חברת הסחר המוסקבאית (Muscovy Trading Company) והחלו לשלוח ספינות מדי שנה לנהר דווינה הצפונית. סוחרים הולנדיים החלו גם הם משיטים את ספינותיהם לתוך הים הלבן. ב-1584 הורה איוון האיום על הקמת "חולמוגורי החדשה" (Новые Холмогоры) שתאמץ במרוצת השנים את השם "ארכנגלסק" על שם המנזר לעיל.
באותה תקופה נשלטה הגישה לים הבלטי על ידי השוודים, כך שכאשר ארכנגלסק הייתה קפואה בקרח בחורף, נחסם המוצא היחיד של מוסקבה אל הים. התושבים המקומיים, הקרויים פומורים, היו הראשונים שחקרו את נתיבי המסחר לצפון סיביר והגיעו עד לעיר מנגזייה (Mangazeya) שבהרי אורל ומעבר לה.
בשנת 1683, הומלך פיוטר הראשון בגיל עשר ובשנת 1693 הוא הורה לייסד מעגן ספינות בארכנגלסק. שנה אחר כך, הספינות "סווטויה פרורוצ'סטבו" ("Светое Пророчество", "svyatoye prorochestvo", בתרגום: הנבואה הקדושה), "אפוסטול פוואל" והיאכטה "סוואטוי פיוטר" (פיוטר הקדוש) הפליגו לים הלבן. הוא הבין שארכנגלסק תהיה תמיד נמל ימי בלתי מהימן בשל חמשת החודשים שהים מכוסה בקרח ואחרי המלחמה הצפונית הגדולה נגד שוודיה בים הבלטי, הוא ייסד את סנקט פטרבורג בשנת 1704.
העיר ארכנגלסק סבלה מירידה בחשיבותה במאה ה-18 כשחשיבות המסחר דרך הים הבלטי עלתה, אבל חשיבותה הכלכלית עלתה מחדש בסוף המאה ה-19 כשהושלמה מסילת הברזל למוסקבה וכשהמסחר בגזעי עץ הפך לענף יצוא חשוב. לאחר שמוצא רוסיה אל מיצרי הדרדנלים נחסם במלחמת העולם הראשונה עקב מצב הלוחמה עם האימפריה העות'מאנית, היה נמל ארכנגלסק הנמל הגדול היחיד ברוסיה (פרט לנמל ולדיווסטוק שבקצה המזרחי של סיביר) והיה הנמל היחיד שדרכו התקיימו סחר חוץ וקליטת אספקה עד לבניית נמל מורמנסק. העיר נלחמה בבולשביקים מ-1918 עד ל-1920 והייתה מרכז של הצבא הלבן. בקיץ 1918 נחתו בארכנגלסק כוחות של מדינות "ההסכמה": אמריקנים, בריטים, קנדים וצרפתים, שסייעו למלחמה בבולשביקים באזורים הסמוכים לעיר. התערבות זו, שנדונה לכישלון, נמשכה עד אמצע 1919, כלומר לאחר שביתת הנשק שסיימה את מלחמת העולם הראשונה.
בין שתי מלחמות העולם, ארכנגלסק הייתה נמל חשוב. בזמן מלחמת העולם השנייה, העיר נודעה במערב כיעד של השיירות הארקטיות שהובילו אספקה לעזרת ברית המועצות. יחד עם זאת לאור קיום נמל במורמנסק חשיבות הנמל של ארכנגלסק הלכה ופחתה. מפעלים רבים שהיו קשורים עם פעילות הנמל עברו למורמנסק. כמו כן, העיר הייתה חלק מהיעד הסופי של מבצע ברברוסה, על פי התכנון, המבצע היה אמור להסתיים עם כיבוש העיר וכיבושה של ברית המועצות לאורך קו A-A שיסתיים באסטרחן.
העיר המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיכאיל לומונוסוב הגיע לעיר מכפר פומורי באזור. אנדרטה לזכרו הוצבה ב-1829. אנדרטה לזכר פיוטר הראשון נוצרה ב-1872 והוצבה ב-1914.
בית ספר ימי, אוניברסיטה טכנית ומוזיאון אזורי נמצאים בעיר. נקודות הציון ההיסטוריות החשובות הם חצר הסוחרים (1668–1684) ומבצר דווינה (1701–1705).
העיר היום נותרה נמל ימי חשוב, הפתוח בכל ימות השנה בזכות שוברות קרח. העיר היא בעיקר מרכז דייג וסחר בעצים. ב-16 במרץ 2004, נהרגו 58 איש בפיצוץ בבניין דירות בעיר.
בשנת 2010, על בסיס מספר מוסדות להשכלה גבוהה שהיו קיימות בעיר, הוקמה אוניברסיטה פדרלית, האוניברסיטה הפדרלית הצפונית (Северный (Арктический) федеральный университет имени М. В. Ломоносова).
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארכנגלסק היא התחנה הצפונית של מסילת הרכבת המחברת אותה עם מוסקבה, וולוגדה וירוסלבל. בעיר ישנם שני נמלי תעופה: "נמל התעופה ארכנגלסק-טלאגי", השוכן 11 קילומטר דרומית לארכנגלסק ו"נמל תעופה ואסקובו", הקטן יותר מטלאגי.
שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרטו של ג'יימס בונד, גולדן איי, מתחיל בסכר במפעל כימיקלים ליד ארכנגלסק. הסצנות עצמן צולמו בסכר בשווייץ והרים נישאים נראים ברקע, הרים שלא נמצאים מסביב לארכנגלסק.
למרות שהעיר מונה כיום כ-350 אלף תושבים, העיר חגגה כבר פעמיים הולדת התושב ה-400 אלף של העיר. הדבר מעיד על תנודתיות גדולה באוכלוסיית העיר.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אואולו, פינלנד
אמדן, גרמניה
צחינוואלי, דרום אוסטיה
יוסדל, שוודיה
מילוז, צרפת- נריין-מאר, רוסיה
סלופסק, פולין
פורטלנד, מיין, ארצות הברית
פיראוס, יוון- קירונה, שוודיה
אשדוד, ישראל
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ארכנגלסק- תמונות לוויין של ארכנגלסק
