אסיזי

אסיזי
**Assisi**
סמל אסיזי סמל אסיזי	דגל אסיזי דגל אסיזי
מדינה	איטליה
מחוז	אומבריה
שפה רשמית	איטלקית
שטח	186 קמ"ר
גובה	424 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	27,605 (1 בינואר 2023)
‑ צפיפות	150 נפש לקמ"ר (2016)
קואורדינטות	43°04′N 12°37′E / 43.067°N 12.617°E
אזור זמן	UTC+1
	http://www.comune.assisi.pg.it
אתר מורשת עולמית
	אסיזי, הבזיליקה של פרנציסקוס הקדוש ואתרים פרנציסקאנים אחרים
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1, 2, 3, 4, 6
שטח האתר	145.63 קמ"ר
שטח אזור החיץ	40.86 קמ"ר
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אסיזי

אסיזי (באיטלקית: Assisi; בלטינית: Asisium) היא עיר במחוז אומבריה שבאיטליה. העיר מפורסמת בזכות היותה מקום הולדתם של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי, שייסד את מסדר הפרנציסקנים בעיר ב-1208, ושל קלרה הקדושה.

כנסיותיה המפוארות ומרקמה העירוני של אסיזי הוכרזו כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

בזכות חשיבותה בדת הקתולית, אסיזי מושכת אליה מיליוני תיירים וצליינים מדי שנה.

ארבעה מתושבי העיר זכו לאות חסיד אומות העולם מ"יד ושם" על פעילותם להצלת היהודים בזמן השואה.

הגוון האדמדם של אבן גיר אדומה מאסיזי (Pietra rosa di Assisi) ניכר בקו-הרקיע של העיר

מקדש מינרווה בכיכר העיר - שריד לפורום רומנו מעל פני הקרקע

היסטוריה

בסביבות 1000 לפנה"ס התיישבו באזור אסיזי מהגרים משבט האומברי. החל מ-450 לפנה"ס כבשו האטרוסקים את היישובים הללו, ומאוחר יותר, ב-295 לפנה"ס, השתלטו על האזור הרומאים, אשר הקימו את העיר התוססת "אסיסיום" למרגלות הר סובאסיו - העיר המרכזית של המחוז בזמנם. גם בימינו ניתן לראות את שרידי עיר רומאית זו: למשל, חומות העיר, הפורום (כיום פיאצה דל קומונה), תיאטרון, אמפיתיאטרון, ומקדש מינרווה (שהפך לכנסיית סנטה מריה סופרה מינרווה).

בשנת 238 המירו תושבי העיר את דתם לנצרות על ידי הבישוף רופינו שקבור באחת מכנסיות העיר. לאחר נפילת רומא ושלטון הפרנקים, השיגה אסיזי עצמאות במאה ה-11. במהלך מלחמה ממושכת נגד העיר פרוג'ה, נפל פרנצ'שו די ברנאדוטה (פרנציסקוס מאסיזי) בשבי, והדבר הניע אותו להקדיש עצמו לעוני וענווה (ראו: פרנציסקנים). עד סוף ימי הביניים התחלף השלטון בעיר בין משטר האפיפיור לבין זה של פרוג'ה. כמו ערים אחרות רבות, הידרדרה העיר בעקבות פרוץ מגפת "המוות השחור" ב-1348.

במאות הבאות המשיכה העיר לגדול ולשגשג בתור אתר צליינות מרכזי הודות לזכרו של פרנציסקוס מאסיזי.

במלחמת העולם השנייה

ערך מורחב – המחתרת באסיזי

שלט לזכרו של המושל הגרמני של העיר אשר הציל אותה

ב-8 בספטמבר 1943 כבש הצבא הגרמני את העיר. בעיר לא התגוררו יהודים, אך במהלך מלחמת העולם השנייה, לאחר הכיבוש הגרמני, נקלטו באסיזי פליטים רבים, בהם 300 יהודים. הבישוף המקומי, צוותו ונזירי המנזר סן דמיאנו (Convento di San Damiano) הפכו את אסיזי למקום מקלט ליהודים. המבנה והמרתפים הפכו אכסניה ליהודים בעיר, ואיש מהם לא נפגע. אנשי הכמורה סיפקו לפליטים מסמכי זיהוי מזויפים, וקלטו זקנים, חולים, נשים וילדים מהמחוזות ליגוריה וטוסקנה. הם נטלו חלק גם בפעולות ההצלה של ארגון דלאסם, אשר טיפל בפליטים יהודים מחוץ לאיטליה. בעיר הופעל בית ספר יהודי בו יכלו הילדים ללמוד גם את מנהגי הדת היהודית. אחדים מהמצילים, חברי המחתרת באסיזי, קבלו מ"יד ושם" את אות "חסיד אומות העולם".

שליטתו של הצבא הגרמני בעיר נמשכה עד לאחר הקרב על מונטה קסינו והבקעת החזית בקו גוסטב, שלאחריהם המשיכו בעלות הברית בכיבוש איטליה. הצבא הגרמני הנסוג ניסה למקש את המבנים הקדושים באסיזי. אך ברגע האחרון, ב-31 במאי 1944, הגיעה לידי המושל הקתולי של העיר הודעה מהפילדמרשל אלברט קסלרינג, המפקד העליון של הוורמאכט, כי אסיזי הוכרזה כעיר מפורזת. לפיכך נאמר, יש להוציא ממנה את כל החיילים הגרמנים ולהעניק למבניה חסינות. וכך, ברגע האחרון, ניצלו מהרס המקומות הקדושים באסיזי.

ב-4 ביוני 1944 החלה הנסיגה הגרמנית. כ-2,000 פצועים גרמנים פונו מהעיר. התוכנית הגרמנית הייתה לפוצץ את תחנת הרכבת לאחר הנסיגה. המחתרת הפרטיזנית השתלטה על הכניסות לעיר, ענדה על זרועות חבריה את סמל הצלב האדום הבינלאומי והורתה לחבלנים להפסיק את מלאכתם. הגרמנים נשמעו להוראה והסכימו כי אסיזי היא עיר מפורזת ואין לחבל במבניה.

כנסיות

לעיר מקום חשוב ומרכזי בדת הקתוליות ועל כן יש בה מספר רב של כנסיות:

הבזיליקה של פרנציסקוס הקדוש מאסיזי: אתר מורשת עולמית ומטה מסדר הפרנציסקנים שנבנה בין 1228 ל-1253. בבזיליקה נמצא אוסף גדול של תמשיחים של האמן ג'וטו מסוף ימי הביניים.
הקתדרלה של רופינו הקדוש: כנסייה רומנסקית זו מהווה דמות ראשית בתולדות קדושי העיר, פרנציסקוס וקלרה. כאן הוטבלו שניהם וכאן קיבלה קלרה את שליחותה ב-1209.
הבזיליקה של קלרה הקדושה: בתוכה נמצא קברה של קלרה הקדושה.
הבזיליקה של סנטה מריה דיילי אנג'לי: כנסייה מהמאה ה-16 שנבנתה מסביב לקפלה בה נוסד מסדר הפרנציסקנים.

תיאור העיר

אחד התופעות המיוחדות לעיר הוא השימוש הרחב באבן גיר ורודה מאסיזי (Pietra rosa di Assisi). הבתים נבנים מאבן זו ואפילו הככרות מרוצפות בה. כך אומצה האבן, הנחצבת ממונטה סובסיו, לבסיס שלטי המוסדות שלהם ברחבי העולם.

העיר עצמה בנויה במורד המתון של ההר, כאשר מעליה ניצבה המצודה רוקה מג'ורה.

ב-1997 פקדו רעידות אדמה כפולות את אומבריה וגרמו לנזק רב למבניה הקדושים וההיסטוריים של אסיזי. עבודות השיפוץ ממשיכות עד היום.

רוקה מג'ורה

רוקה מג'ורה (באיטלקית: Rocca Maggiore) היא מצודה השולטת על העיר אסיזי ועל מרחבי מחוז אומבריה. המצודה הוקמה בשנת 1174 בתקופת הארכיבישוף כריסטיאנו די מגונצה (Cristiano di Magonza) על מנת להתגונן מפני פרידריך הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

במרכז המצודה מגורי החיילים והמחסנים העומדים לרשותם. מדרום למבצר מצויה הכניסה אליו והיא בעליה במעלה ההר. דרך הכניסה מוגנת על ידי מצד מעוגל (Bastione Circulare) ומגדל נמוך הנמצא בכניסה למצודה.

מוזיאון ופורום רומנו

מוזיאון ופורום רומנו באסיזי נמצאים מתחת לכיכר המרכזית של העיר פיאצה דל קומונה (Piazza del commune). בכיכר עצמה נשמרו המדרגות והחזית של מקדש מינרווה. שרידי הפורום נמצאים יחד עם ממצאי המוזיאון. הם כוללים ממצאים מהעת העתיקה.

אוסף העתיקות של המוזיאון נוצר בשנים 1790–1794 על ידי הארכיטקט ג'ובני אנטוליני (Giovanni Antolini), אשר ביחד עם פרנצ'סקו אנטוניו פרונדיני (Francesco Antonio Frondini) ליקטו 37 כתובות בשפה הלטינית והחליטו להציג אותן ב"מקדש מינרווה".