אמיר אוחנה
 | |||||||||||
| לידה |
15 במרץ 1976 (בן 48) י"ג באדר ב' ה'תשל"ו  באר שבע, ישראל | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
ישראל | ||||||||||
| השכלה | המכללה למנהל | ||||||||||
| מפלגה | הליכוד | ||||||||||
| בן זוג | אלון חדד | ||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
| |||||||||||
אמיר אוחנה (נולד ב-15 במרץ 1976, י"ג באדר ב' ה'תשל"ו) הוא יושב ראש הכנסת בכנסת העשרים וחמש, מטעם מפלגת הליכוד. אוחנה הוא ההומוסקסואל המוצהר הראשון בתולדות מדינת ישראל שכיהן בתפקידי שר ובתפקיד יו"ר הכנסת.
כיהן כשר לביטחון הפנים, כשר המשפטים, כיושב ראש הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק-יסוד: הלאום, כיו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל של ועדת החוץ והביטחון וכיו"ר התא הגאה במפלגתו. עורך דין במקצועו.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוחנה נולד וגדל בבאר שבע, בשכונה ה'. הוא בנם השלישי של אסתר ומאיר שמעון אוחנה, יוצאי מרוקו[1]. אמו, ילידת וזאן ואביו יליד מרקש שעבר בילדותו לרבאט. שניהם עלו לישראל בשנות ה-50. בנעוריו עברה משפחתו מהעיר באר שבע ליישוב הסמוך להבים, ובהמשך עברו להתגורר בראשון לציון.
את שירותו בצה"ל עשה בחיל המשטרה הצבאית. לאחר שירות ברצועת עזה, בכוח שנועד לאבטח את צירי התנועה ברצועה וכחוקר תאונות דרכים בפיקוד הדרום, נשלח לקורס קצינים. על רקע גל הטרור ב-1995 שובץ כמפקד מחסום קרני. בהמשך שובץ כקצין חקירות תאונות דרכים פיקודי של פיקוד הדרום, כמפקד קורס חוקרי תאונות דרכים, ומפקד בסיס המשטרה הצבאית אילת והערבה. לקראת סיום שירות הקבע שירת כקצין חקירות במצ"ח ב"ש ומצ"ח דן, והוא רב-סרן במילואים.
לאחר שחרורו משירות קבע בצה"ל, עבד כמוקדן בחמ"ל איכונים של השב"כ בין השנים 2000–2006[2][3]. במקביל למד בבית הספר למשפטים של המכללה למינהל וקיבל תואר ראשון ממנו. את התמחותו עשה במשרד המשפטים בפרקליטות מחוז מרכז, ולאחר מכן עבד במשך כעשור כעורך דין העוסק במשפט פלילי.
בטרם נבחר לרשימת הליכוד לכנסת ה-20, במשך כשנתיים, היה אוחנה פעיל ברכישת אג"ח בהנפקות בשוק ההון, בין השאר, בהנפקות של קבוצת דלק ובנק איגוד[4].
פעילות ציבורית ופוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוחנה הוא ממייסדי קבוצת "גאווה בליכוד", תא הלהט"ב של תנועת הליכוד, שהוקם ב-2011, ומדצמבר 2014 מכהן כיו"ר הקבוצה, המהווה את התא הגאה הפוליטי הראשון במפלגות הימין בישראל[דרוש מקור], המוביל מאבק לשוויון להט"בי. מאז הוקם, תפס התא תאוצה במפלגה, ואוחנה סומן כפעיל מרכזי בתנועת הליכוד וצורף כחבר בהנהלת חוג "תדמור", פורום נאמני ארץ ישראל בליכוד, וכן כחבר בפורום "מנוף" – פורום צעירים ליברלי בליכוד. בשנת 2013 הוביל מהלך של שינוי חוקת הליכוד באופן שלמטרות התנועה התווסף גם המאבק באפליה על רקע נטייה מינית. במסגרת פעילותו הציבורית מבקש אוחנה לשבור את ההגמוניה בקהילת הלהט"ב, לפיה המודעות והדאגה לזכויות הקהילה היא נחלת הצד השמאלי שבמפה הפוליטית.
במהלך "מבצע צוק איתן" פעל לגיוס מתנדבים מאזור תל אביב, בשיתוף פעולה עם פעילים חברתיים משדרות, לחלוקת מזון לנכים ולנזקקים בשדרות.
לאחר ניסיון ההתנקשות ביהודה גליק באוקטובר 2014 התנדב אוחנה לאבטח אותו בעת שיצא מביתו[5].
לאחר רעידת אדמה שהתרחשה בנפאל באפריל 2015, סייע אוחנה לזרז את חזרתן לישראל של המשפחות שתינוקותיהן נולדו בהליך פונדקאות ולאלו שהמתינו ללידה, על ידי פנייה לשר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שפתר את הבעיות הביורוקרטיות[6].
בדצמבר 2014 נבחר לנציג מחוז תל אביב בבחירות המקדימות בליכוד, והוצב במקום ה-32 (ששוריין עבור המחוז) ברשימת הליכוד בבחירות לכנסת העשרים, אך הליכוד זכה ב-30 מנדטים והוא לא נכנס לכנסת.
הכנסת ה-20
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-27 בדצמבר 2015 נכנס אוחנה לכנסת, לאחר התפטרותו של השר וחבר הכנסת סילבן שלום[7]. בהשבעתו הציג עצמו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו, ליכודניק, ביטחוניסט, ליברל ואיש הכלכלה החופשית"[1]. ב-23 בפברואר 2016 צורף אוחנה לוועדת הכנסת ולוועדת החוץ והביטחון, לאחר שח"כ אורן חזן הודח מוועדות אלה[8]. ב-20 ביוני 2016 מונה אוחנה ליו"ר ועדת המשנה לכוח אדם בצה"ל ולחבר ועדת המשנה למודיעין ולשירותים החשאיים של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת[9].
הוא קידם מתן הקלות בנשיאת כלי ירייה[10] וייסד בכנסת את השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל[11]. במקביל פעל אוחנה בנושאים הקשורים בביטחון אישי, כך למשל בפעילות למיגור פשיעה חקלאית[12].
אוחנה מחזיק בעמדות ליברליות בתחום הכלכלי-חברתי, הוא פועל לאפשר תחבורה שיתופית בישראל, באמצעות חקיקה שתתיר את פעילותן של חברות כגון אובר[13][14]. הוא פעל למעבר מסימון מחירים על גבי מוצרים באמצעות מדבקות אל עבר סימון מחירים באמצעות צגים אלקטרוניים על המדפים, בנימוק שהביטול יביא לירידת מחירים לצרכן[15].
יזם חוק השולל תקני שירות לאומי מעמותות שעיקר מימונן ממקורות זרים[16][17].
פעל לחשיפת עלות החזקת המסתננים למשלם המיסים הישראלי[18].
בינואר 2017 הגיש הצעת חוק המבקשת לאפשר לשרים למנות יועצים משפטיים למשרדם במינוי אישי[19]. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות חריפה ביותר למהלך[20]. גם נציב שירות המדינה תקף את הצעת החוק[21].
ביולי 2017 מונה אוחנה ליו"ר הוועדה המיוחדת של הכנסת לדיון בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי[22]. במסגרת תפקידו זה סיכל אוחנה את חקיקת "סעיף המשפט העברי" בחוק זה, שאמור היה להורות כי במקרי לאקונה יפנה בית המשפט אל עקרונות המשפט העברי[23][24]. באותו חודש, לאחר שפורסמה חוות דעת של משרד הרווחה המקשה על אימוץ בידי זוגות להט"בים, פרסם אוחנה כי לא יצביע יחד עם הקואליציה עד שיתוקן החוק וישווה את תנאיהם של בני זוג מאותו המין לזוגות הטרוסקסואליים[25]. בהצבעה על "חוק הפונדקאות" הצביע אוחנה נגד, בניגוד לעמדת הקואליציה, בשל העובדה שהחוק לא כלל גברים יחידניים בין הזכאים להליך זה. בעקבות הפרות של המשמעת הסיעתית והקואליציונית בהצבעות בנושא להט"ב, הורחק מוועדת החוץ והביטחון[26][27].
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת (אפריל 2019) הוצב אוחנה במקום ה-19 ברשימת המפלגה ונבחר לקדנציה שנייה בכנסת. בבחירות לכנסת העשרים ושתיים (ספטמבר 2019) ו-בחירות לכנסת העשרים ושלוש (מרץ 2020) הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד.
שר המשפטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 ביוני 2019 מינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, את אוחנה לשר המשפטים בממשלת המעבר, לאחר פיטורי איילת שקד. בכך היה לשר ההומוסקסואל הראשון בתולדות המדינה. כפועל יוצא מהמשרה, היה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני[28].
בריאיון למהדורת החדשות של חדשות 12 ב-12 ביוני 2019 אמר אוחנה כי הדבר החשוב ביותר שנעשה עבור להט"ב במדינת ישראל נעשה בכנסת, לא בבג"ץ. לדבריו, הוא מעדיף לחיות בדמוקרטיה, גם כשלא כל ההחלטות שהרשות המחוקקת מקבלת הן לרוחו.
ב-23 ביולי פיטר את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור[29], בנימוק שהתנגדה לרפורמות שביקש להעביר במשרד[30]. ב-11 בספטמבר מונתה סיגל יעקבי לממלאת מקום המנכ"לית[31].
באוגוסט 2019 פרסם את תזכיר החוק הראשון שלו כשר המשפטים – תזכיר חוק אימוץ ילדים[32]. מדובר במהלך שהחל לקדם עוד בהיותו ח"כ, בשל עמדת משרד הרווחה שהתנגד לאימוץ על ידי זוגות להט"ב. במסגרת ההצעה יבוטל תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו", כך שלמעשה טובת הילד תקבע, ולא סוג הזוגיות של המאמצים[33].
ב-16 בספטמבר 2019 הורה על דחיית כניסתן לתוקף, עד לספטמבר 2020, של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שיזמה קודמתו בתפקיד, איילת שקד. הוא ציין כמה נימוקים: עקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות. לדבריו התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי[34]. עוד אמר אוחנה כי בכוונתו לערוך בחינה כוללת ומקיפה של הרפורמה, שהשלכותיה משתרעות הרבה מעבר למה שמסגרת הזמן הקצר העומד לרשותו לצורך העניין מאפשרת[35].
בעקבות פרשת מותו של סלומון טקה, הודיע אוחנה ביולי 2019 על כוונתו להקים ועדת בדיקה ממשלתית לחקירת התנהלותה של מח"ש[36] בפברואר 2020 הביא אוחנה את ההצעה לאישור הממשלה, בניגוד לחוות דעתו של מנדלבליט שאין להקים ועדה בתקופת בחירות[37]. הממשלה אישרה את הצעת אוחנה[38] והוועדה הוקמה[39], אך בג"ץ ביטל את הקמתה.[40].
באוקטובר 2019 כינס מסיבת עיתונאים שבה טען לקיומה של "הפרקליטות שבתוך הפרקליטות" כקבוצה שמובילה סדר יום מוטה פוליטית ומדליפה חומרי חקירה ודיונים פנימיים, ומחה על הסירוב לבקשתו להנהיג במערכת בדיקות פוליגרף או לפתוח בחקירה לאיתור מקור ההדלפות[41]. לאחר כשבוע פירט במליאת הכנסת את התנהלות החוקרים במסגרת חקירתו של עד המדינה ניר חפץ במסגרת תיק 4000. לדבריו, החוקרים סירבו לטפל בעקיצות הפשפשים שמהן סבל בתא המעצר ואף הביאו לחקירה אישה צעירה שאינה קשורה לחקירה, שאלו אותה על טיב יחסיה עם חפץ והפגישו ביניהם במסדרון. לאחר מכן אמרו לו "אנחנו נפיל על המשפחה שלך פצצה". אוחנה המשיך ואמר שחפץ נכנע ומסר גרסה שהתבררה כשקרית. לאחר מכן הוצא מן המקום וניהל עם אחד החוקרים שיחה שלא תועדה, ואז שב ומסר "גרסה מלאה, תפורה אחד לאחד לנתונים שבידי החוקרים". לדברי אוחנה מדובר בזדון ובפשעים חמורים, שראשי מערכת האכיפה מגוננים על העבריינים מחקירה אמיתית[42]. ניר חפץ טען שהוא דיבר אמת בעדותו ותבע את השר אוחנה[43]. תביעתו של חפץ נדחתה על הסף, מאחר שדברי השר חוסים תחת חסינות חברי הכנסת, אך השופטת מתחה ביקורת על אוחנה על שהפר צו איסור פרסום[44].
לאחר סיום כהונת פרקליט המדינה שי ניצן מינה אוחנה את המשנה לפרקליטת מחוז המרכז, אורלי בן-ארי, לממלאת מקום פרקליט המדינה, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, שיש למנות לתפקיד את שלמה למברגר[45]. מנדלבליט מסר בתגובה כי "מינוי זה חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות ולפיכך קיימת מניעה משפטית באישורו"[46]. התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ נגד המינוי. בג"ץ הקפיא אותו בצו ביניים, ובן ארי ויתרה עליו.
כחודש וחצי לאחר מכן, בראשית פברואר 2020, מינה אוחנה את דן אלדד לממלא מקום פרקליט המדינה בניגוד לדעתו של מנדלבליט. באפריל 2020, לקראת פקיעת מינויו של אלדד הוגשה עתירה לבג"ץ נגד הארכת המינוי, וזה אסר על אוחנה בצו ביניים למנות מחליף כלשהו. מנדלבליט הודיע כי עד למינוי הוא ימלא את מקום פרקליט המדינה. בתגובה העלה אוחנה טענות שלפיהן אנשי הפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה נגועים בניגודי עניינים, קליקות ושיקולים זרים. הוא פנה למבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בבקשה כי יבדוק את הדברים[47]. אנגלמן הודיע כי אין מקום לסטות מתוכנית העבודה ביחס לפרקליטות וכי הנושאים שהועלו הועברו לידיעת החטיבה הרלוונטית[48].
ביוני 2021 בית משפט השלום נדחתה על הסף תביעת דיבה בסך חצי מיליון ש"ח של ניר חפץ כנגד אוחנה, כיוון שהייתה לו חסינות כחבר הכנסת[49]. חפץ ערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי, ובנובמבר 2022, במסגרת פשרה בתביעה, התנצל אוחנה בפני חפץ, על שבזמן כהונתו כשר המשפטים חשף פרטים אישיים שהיו מוגנים בצו איסור פרסום[50]
השר לביטחון הפנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2020 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשר לביטחון הפנים, ב-30 ביולי פרש מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי", ופינה את מקומו לעמית הלוי[51].
ביולי עיכב השר את תחילת אכיפתו של חוק איסור צריכת זנות בנימוק שלא ניתן מענה שיקומי לאוכלוסיות בזנות[52][53] אך בדצמבר 2020 חתם על הצו[54].
בדצמבר 2020, מדינת ישראל הצטרפה באופן רשמי ל-ISA, ברית בין-לאומית של משרדי הפנים וביטחון הפנים[55], עוד באותו החודש החליט אוחנה כי מפקד מג"ב קובי שבתאי יהיה המפכ"ל ה-19 של משטרת ישראל[56], בנוסף החליט על מינויה של קטי פרי לנציבת שב"ס ה-18[57]. במאי 2021 נדרשה משטרת ישראל להתמודד עם המהומות בישראל במהלך חודש הרמדאן.
בינואר 2021, בעת מבצע "לתת כתף" לחיסון מפני נגיף הקורונה, הורה לחסן את כלל סגל שירות בתי הסוהר לפני חיסון האסירים, בנימוק שסגל בתי הסוהר יוצא ונכנס מבית הסוהר, והוא מקור ההדבקה העיקרי. המהלך נעשה בניגוד לתעדוף משרד הבריאות וחרף פנייתם של המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, איתמר גרוטו[58][59], היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט[60][61], ונשיא המדינה ראובן ריבלין[62]. הם סברו שעליו לפעול לפי תיעדוף משרד הבריאות המנחה לחסן מבוגרים קודם צעירים. נגד הנחייתו של אוחנה הוגשו עתירות לבג"ץ. העתירות נדחו משום שבינתיים חוסנו האסירים, אך שלושת שופטי בג"ץ מתחו ביקורת על אוחנה וקבעו שחרג מסמכותו[63].
אסון הר מירון
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסון הר מירון (2021)
ב-10 באפריל 2021 הסכים לדרישתו של השר אריה דרעי שלא תוגבל הגעת מתפללים להר מירון בליל ל"ג בעומר. לאחר דיונים עם גורמי מקצוע ויתר השרים, הוסכם שלא להגביל את ההגעה להר אך להחיל את מגבלות ההתקהלות הקיימות של מגפת הקורונה.[64] בליל ל"ג בעומר, י"ח באייר ה'תשפ"א, 30 באפריל 2021 אירע אסון בהר, ובתדחוקת קהל נספו 45 גברים וילדים, ונפצעו 102 בני אדם. זהו האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל[65].
כשבוע אחרי האסון כתב אוחנה: "אני אחראי לכל דבר הקשור בגופים שתחת אחריותי. אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה"[66].
ב-30 באוגוסט 2022 שלחה ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון הודעת אזהרה לאוחנה, שמשמעותה, שמקבל המכתב עלול להיפגע מן החקירה או מתוצאותיה[67]. ב-6 במרץ 2024 פרסמה הוועדה את מסקנותיה, שבהן הטילה על אוחנה אחריות אישית, והמליצה כי לא ימונה בעתיד לשר לביטחון הפנים[64].
יושב ראש הכנסת
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוחנה נבחר לכנסת העשרים וחמש, וב-29 בדצמבר 2022, עם גיבוש הקואליציה החדשה, נבחר ליושב ראש הכנסת[68]. במהלך טקס השבעתו כיושב ראש הכנסת הודה אוחנה לבן זוגו אלון והצהיר כי הכנסת בראשותו לא תפגע במשפחות להט"ב. במהלך דבריו חברי כנסת מסיעות יהדות התורה ונעם הסיטו את מבטם[69]. במהלך טקסי ימי השואה והזיכרון לראשונה הופיע יושב ראש הכנסת יחד עם בן זוגו, כשאר ראשי השלטון. אוחנה יצא נגד התבטאויות של חבר הכנסת יצחק פינדרוס כנגד הקהילה הגאה[70]. יושב ראש בית הנבחרים האמריקאי היה אורחו של אוחנה בכנסת במהלך מאי 2023. אוחנה היה יושב ראש הכנסת הראשון שנאם בפני פרלמנט בארצות ערב, בעת ביקורו במרוקו ביוני 2023.
אוחנה הוא בין התומכים הבולטים ברפורמה המשפטית, ובמשך שנת 2023 התקיימו בסמוך למעונו הפרטי מספר הפגנות מחאה נגד הרפורמה[71][72][73].
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוחנה הביע פעמים רבות עמדות התומכות בחיזוק ושימור ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ובהסדרת בנייה בהתנחלויות, כגון בעניין פינוי עמונה[74], ובכך שיזם דיונים בנושא הסדרת בנייה בביתו של פצוע צה"ל ממבצע צוק איתן[75].
אוחנה תומך בשוק חופשי[דרוש מקור] ובהקלות בנשיאת כלי ירייה[76] וזכויות להט"ב.
אוחנה מתנגד לאקטיביזם שיפוטי. הביע תמיכה בהפיכת תפקיד היועץ המשפטי למשרת אמון ובפסקת ההתגברות שאותה כינה "התגלמות הדמוקרטיה"[77]. במאי 2018, אמר בריאיון לאתר זווית אחרת שלא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון[78].
אחרי כניסתו לתפקיד שר המשפטים אמר כי "השופט הוא שופט, לא מורה דרך ולא מחנך הדור. הוא צריך לפסוק על פי החוק הקיים, לא לבטל חקיקה ולא לייצר חקיקה, למעט 'מקרים קיצונים שדגל שחור מתנוסס מעליהם', ולא נתקלתי בכאלה עד כה"[79].
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוחנה יצא מהארון בגיל 15 כהומוסקסואל. מתגורר בתל אביב עם בן זוגו, אלון חדד, וילדיהם התאומים, שנולדו באוגוסט 2015 בהליך פונדקאות באורגון שבארצות הברית. אוחנה הוא אביו הביולוגי של הבן וחדד הוא האב הביולוגי של הבת[80][81].
אוחנה היה טבעוני במשך תשעה חודשים, אך הפסיק זאת כשהרגיש, לדבריו[82], שזה גורם לו לסלוד מאנשים אחרים בשל יחסם לבעלי חיים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמיר אוחנה, באתר הכנסת 
אמיר אוחנה, ברשת החברתית פייסבוק
אמיר אוחנה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אמיר אוחנה, ביישום טלגרם
אמיר אוחנה, סרטונים בערוץ היוטיוב- אמיר אוחנה, באתר כנסת פתוחה
- אמיר אוחנה, באתר ערוץ הכנסת
אמיר אוחנה, בפגישה עם רוני קובן, סרטון באתר יוטיוב
כתבות ותחקירים
רועי צ'יקי ארד, יו"ר התא הגאה בליכוד מתחבר ליהודה ושומרון, לא בקטע דתי, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2014- ינון מילס, מועמד הומו בפריימריז לליכוד: "מבחינתי יהודה ושומרון יותר ארץ ישראל מתל אביב", באתר nana10, 27 בדצמבר 2014
- Gil Hoffman, Gay Likudnik hopes to join next Knesset, The Jerusalem Post
- נגד שנאה? "כך החמיצה הקהילה הזדמנות לדו שיח", באתר nrg, 2 באוגוסט 2015
- מיה איידן, הכירו את חבר הכנסת אמיר אוחנה: הליכודניק הכי גאה, באתר nana10, 21 בדצמבר 2015
- נעם ברקן, "אני הומו וימני, מה שלא אעשה, תמיד אחטוף", באתר "ידיעות אחרונות", 20 בפברואר 2017
- ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד)-G40 - ארבעים הצעירים המבטיחים 2016, באתר גלובס
- רוית הכט, ח"כ אמיר אוחנה: "ההומאיות תופסת רק 20% במכלול שלי" שיחה עם הדור הבא של הנהגת הליכוד, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2017
- שירית אביטן כהן, "בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו", בעיתון מקור ראשון, 27 ביולי 2018
- עמית סגל, אמיר אוחנה בראיון על המינוי החדש, באתר מאקו, 12 ביוני 2019
- יהודה שלזינגר, "אני רוצה להחזיר את בית המשפט לימי הזוהר שלו", באתר ישראל היום, 11 ביולי 2019
- יהודה שלזינגר, "לתחושתי, זה ייגמר בדם", באתר ישראל היום, 30 ביולי 2020
- ברוך קרא, השר לביטחון נתניהו: כך זינק אמיר אוחנה לצמרת, באתר חדשות 13, 31 ביולי 2020
- שלום ירושלמי, עלייתו ונפילתו של אמיר אוחנה, באתר זמן ישראל, 10 בספטמבר 2021
נאומיו:
- ערוץ הכנסת - אמיר אוחנה נשבע כח"כ; נתניהו בירך, 28.12.15, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 13:59)
- יו"ר הכנסת הנכנס אמיר אוחנה משגר מסר חריף: "זהו מבצר זכויות האדם - לא נפגע באף ילד או משפחה", סרטון בערוץ "עכשיו 14", באתר יוטיוב (אורך: 10:38), 29 בדצמבר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 עקיבא נוביק, ח"כ אמיר אוחנה בהשבעתו: "אני יהודי, ישראלי, מזרחי, הומו וליכודניק", באתר nana10, 28 בדצמבר 2015
- ^ סרטון שבו שומעים את אמנון אברמוביץ אומר זאת בחדשות יום שישי, חדשות ערוץ 12, 7 בספטמבר 2023
- ^ ג'ורג' אבני, "הומו מחמד? עו"ד, איש שב"כ, רב-סרן במיל' ולא רוקד על משאיות", באתר מאקו, 8 בינואר 2015
- ^ עמרי זרחוביץ', המחליף של סילבן שלום בכנסת - והשקעת המיליונים באג"ח של יצחק תשובה, באתר TheMarker, 21 בדצמבר 2015
- ^ שמעון כהן, למרות האיומים - גליק בלי אבטחה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2014
- ^ גל אוחובסקי, מי שלח את ההומואים הימנים לנפאל?, באתר מאקו, 29 באפריל 2015
- ^ אילן ליאור, מחליפו של סילבן שלום בכנסת: אמיר אוחנה, ראש התא הגאה בליכוד, באתר הארץ, 20 בדצמבר 2015
- ^ רינה מצליח, ח"כ אורן חזן לצחי הנגבי: "אני מתפטר מכל ועדות הכנסת", באתר מאקו, 27 בפברואר 2016
- ^ ח"כ אמיר אוחנה מונה ליו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל, באתר ynet, 20 ביוני 2016
- ^ ח"כ אמיר אוחנה באולפן "ישראל היום": "יש לטפל בהסתה, ולהתיר ליותר אזרחים לשאת נשק להגנה", באתר ישראל היום
- ^ עמוד השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה באתר הכנסת
- ^ חזקי ברוך, צבא ההגנה לאדמות ישראל, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2016
- ^ אורן דורי, "ספגתי קללות ואיומים כי ניסיתי לפתוח את שוק המוניות לאובר", באתר TheMarker, 13 בנובמבר 2016
- ^ אמיר אוחנה, לפתוח את הכבישים כמו את השמיים, באתר ynet, 8 בספטמבר 2016
- ^ מיכל רז-חיימוביץ', הצעת חוק: חובת סימון המחירים על מוצרים תבוטל, באתר גלובס, 13 במרץ 2016
- ^ יהונתן ליס, הצעת חוק חדשה מבקשת לשלול תקני שירות לאומי מעמותות המקבלות מימון זר, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2016
- ^ עדי דניאל, עבר בכנסת: איסור שירות לאומי בגופים הפועלים נגד ישראל, באתר ערוץ 20, 22 במרץ 2017
- ^ יאיר אלטמן, עלות הטיפול במסתננים נחשפת, באתר ישראל היום, 10 ביולי 2017
- ^ מורן אזולאי, הצעת חוק: שר יוכל לבחור את היועץ המשפטי למשרדו, באתר ynet, 25 בינואר 2017
- ^ טובה צימוקי, מנדלבליט נגד החוק שפורסם ב-ynet: "לא ניתן להחליש את היועצים המשפטיים", באתר ynet, 25 בינואר 2017
- ^ אדריאן פילוט, "יועץ משפטי אינו משרת אמון, הוא שומר סף", באתר כלכליסט, 14 במאי 2017
- ^ שירית אביטן כהן, קיש הודח: אוחנה יעמוד בראש הוועדה לעניין חוק הלאום, באתר nrg
- ^ יהונתן ליס, מחשש לפגיעה בלהטב"ים: אוחנה מתכוון לבלום את סעיף המשפט העברי בחוק הלאום, באתר הארץ, 3 בינואר 2018
- ^ "בעתיד, כשיסתכלו אחורה, חוק הלאום הוא מה שיזכרו", באתר www.makorrishon.co.il
- ^ דפנה ליאל, סערת האימוץ: אוחנה נגד הקואליציה, באתר מאקו, 18 ביולי 2017
- ^ שקרנים נמאסתם!, בעמוד הפייסבוק של אמיר אוחנה
- ^ דפנה ליאל, בעקבות סירובו להצביע עם הקואליציה: ח"כ אמיר אוחנה הושעה מוועדת חוץ וביטחון, באתר מאקו, 26 ביולי 2017
- ^ טל שלו, יקי אדמקר ודניאל דולב, אחרי פיטורי איילת שקד: בנימין נתניהו מינה את אמיר אוחנה לשר, באתר וואלה, 5 ביוני 2019
- ^ טובה צימוקי, ynet וצבי זרחיה, השר אמיר אוחנה הדיח את מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, באתר כלכליסט, 23 ביולי 2019
- ^ שר המשפטים מודה: "הרחקתי את פלמור כי הפריעה לביצוע שינויים במערכת המשפט", באתר גלי צה"ל, 19 בנובמבר 2019
- ^ חן מענית, שר המשפטים אמיר אוחנה בחר בסיגל יעקובי כמ"מ מנכ"ל משרד המשפטים, באתר גלובס, 11 בספטמבר 2019
- ^ תזכיר חוק אימוץ ילדים (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019, הופץ ב-8 באוגוסט 2019 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
- ^ השר אוחנה מקדם: חוק אימוץ ללהט"ב, באתר ערוץ 7
- ^ מתן ברניר, הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2019
- ^ אוחנה דוחה לספטמבר 2020 את הרפורמה בסדר הדין האזרחי, באתר www.news1.co.il
- ^ אמנון אברמוביץ', אוחנה מקים ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר מאקו, 14 ביולי 2019
- ^ דניאל דולב, מנדלבליט: יש מניעה משפטית להקים ועדה שתבדוק את התנהלות מח"ש, באתר וואלה, 6 בפברואר 2020
- ^ דני זקן, חן מענית, היועמ"ש התנגד, הדיון התלקח, אבל הממשלה אישרה הקמת ועדה שתבדוק את מח"ש, באתר גלובס, 9 בפברואר 2020
- ^ הודעה בדבר מינוי ועדת בדיקה ממשלתית לפי חוק הממשלה, ילקוט הפרסומים 8688, 12 בפברואר 2020
- ^ בג"ץ 1182/20 משמר הדמוקרטיה הישראלית נ' שר המשפטים ואחרים, ניתן ב־10 בפברואר 2021
- ^ הקלטת ותמליל הנאום, בדף הפייסבוק של אוחנה
- ^ שר המשפטים אוחנה במליאת הכנסת: "המערכת מגוננת על עצמה מחקירה אמיתית, כך היא מאפשרת לריקבון להשתלט, כך נוצרת שחיתות שלטונית", באתר הכנסת, 6 בנובמבר 2019 (ארכיון)
הישיבה השמינית של הכנסת העשרים-ושתיים, 6 בנובמבר 2019 - ^ ביני אשכנזי, ניר חפץ: לשר אוחנה אין חסינות - הוא מושך את הזמן בתביעה נגדו, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2020
- ^ גלעד מורג, תביעת ניר חפץ נדחתה, ביקורת על השר לשעבר אוחנה: "הפר צו על דעת עצמו", באתר ynet, 15 ביוני 2021
ת"א (ת"א) 70065-11-19 ניר חפץ נ' אמיר אוחנה, ניתן ב-15 ביוני 2021 - ^ השר אוחנה הכריז על המועמדים למ"מ פרקליט המדינה - מנדלבליט רוצה את למברגר, באתר TheMarker, 2 בדצמבר 2019
- ^ מנדלבליט מתערב: מינוי בן ארי חורג באופן קיצוני ממתחם הסבירות, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2019
- ^ מתן וסרמן, כפי שהבטיח: השר אוחנה נפגש עם מבקר המדינה וביקש לבדוק את התנהלות הפרקליטות, באתר מעריב אונליין, 10 במאי 2020
- ^ דניאל דולב, מבקר המדינה לאוחנה: לא אבדוק את טענותיך לגבי הפרקליטות והיועמ"ש, באתר וואלה, 11 במאי 2020
- ^ גלעד מורג, תביעת ניר חפץ נדחתה, ביקורת על השר לשעבר אוחנה: "הפר צו על דעת עצמו", באתר ynet, 15 ביוני 2021
- ^ פשרה: אמיר אוחנה התנצל בפני ניר חפץ, באתר ערוץ 7, 29 בנובמבר 2022
- ^ טל שניידר, לראשונה בליכוד הופעל החוק הנורבגי: השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה התפטר מהכנסת, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
- ^ מאיה הורודניצאנו, אוחנה מעכב את יישום חוק איסור צריכת זנות: "אסור ללכת אחורה בנושא", באתר וואלה, 27 ביולי 2020
- ^ לי ירון, אוחנה מסרב לחתום על הצו המאפשר לתת קנסות לצרכני זנות, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2020
- ^ מיכל פעילן, באיחור של חצי שנה: השר אוחנה חתם על הצו שמאפשר את אכיפת החוק על איסור צריכת זנות, באתר מאקו, 30 בדצמבר 2020
צו בדבר הסמכת המפקח הכללי של משטרת ישראל לפי חוק העבירות המינהליות, ילקוט הפרסומים 9337, תשפ"א, 31 בדצמבר 2020 - ^ פירות השלום | ישראל הצטרפה לברית הביטחון הבין-לאומית. אמיר אוחנה: צעד חשוב לקידום שלום וביטחון, באתר ערוץ 7
- ^ אלי סניור, מפכ"ל המשטרה המיועד: מפקד מג"ב קובי שבתאי, באתר ynet, 15 בדצמבר 2020
- ^ השר אוחנה המליץ על גונדר קטי פרי לתפקיד נציבת שב"ס, באתר בחדרי חרדים, 15 בדצמבר 2020
- ^ מכתבו של אמיר אוחנה, 8 בינואר 2021
- ^ דניאל דולב, לירן לוי, היועמ"ש לאוחנה: הנחייתך לא לחסן אסירים חסרת סמכות; השר: ההחלטה תעמוד בעינה, באתר וואלה, 8 בינואר 2021
- ^ רועי רובינשטיין, טובה צימוקי, התפרצות קורונה בנווה תרצה. מנדלבליט לאוחנה: לא לחסן אסירים? הנחיה לא חוקית, באתר ynet, 15 בינואר 2021
- ^ תמר אלמוג, למה גם חיסון אסירים הופך לקרב פוליטי?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 בינואר 2021
- ^ דניאל דולב וספיר לוי, ריבלין נגד אוחנה: מניעת חיסונים מאסירים מנוגדת לערכי המדינה, באתר וואלה, 14 בינואר 2021
- ^ בג"ץ 158/21 רופאים לזכויות אדם ואחרים נ' השר לביטחון פנים ואחרים, ניתן ב־31 בינואר 2021
- ^ 1 2 דין וחשבון ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, 6 במרץ 2024
- ^ האסון במירון, באתר ynet
- ^ פוסט של אמיר אוחנה בפייסבוק, 1 במאי 2021
מתי טוכפלד, יעקב ברדוגו, השר אמיר אוחנה בראיון: "נשתף פעולה עם כל גוף בדיקה שעליו יוחלט", באתר ישראל היום, 6 במאי 2021 - ^ החלטת ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון מירון בנושא הודעות אזהרה לפי סעיף 15 לחוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968, באתר פורטל ממשלת ישראל
- ^ ח"כ אמיר אוחנה נבחר ליו"ר הכנסת; ח"כים חרדים השפילו מבט, באתר מעריב אונליין, 29 בדצמבר 2022
- ^ סיון חילאי, אוחנה נבחר ליו"ר הכנסת, ח"כים מיהדות התורה הורידו ראש כשדיבר על בן זוגו, באתר ynet, 29 בדצמבר 2022
- ^ אוחנה על דבריו של ח"כ פינדרוס: יש אנשים שמייצרים כותרות באמצעות פרובוקציות, באתר ynet, 29 ביוני 2023
- ^ אורי סלע, עשרות מפגינים מול ביתו של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, באתר וואלה, 6 ביוני 2023
- ^ אלי סניור, דור כהן, לירון שמם, השבת ה-32 למחאה: כ-103 אלף בקפלן; מאות מול ביתו של אוחנה, באתר חדשות 13, 12 באוגוסט 2023
- ^ רבבות הפגינו נגד ההפיכה המשטרית ברחבי הארץ, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2023
- ^ ח"כ אוחנה על הסדרת עמונה בערוץ 20: "ההתיישבות היא ערך לאומי", סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
- ^ חזקי ברוך, מתבייש שהמדינה לא הצליחה לטפל ביהודה, באתר ערוץ 7, 12 בספטמבר 2016
- ^ עמרי נחמיאס, ח"כ אוחנה קרא "להקל על מתן היתרים לנשיאת נשק" - ועורר סערה, באתר וואלה, 2 בינואר 2016
- ^ אמיר אוחנה: פסקת ההתגברות היא התגלמות הדמוקרטיה, באתר גלי צה"ל
- ^ ריאיון עם אמיר אוחנה: "לא צריך להזדעזע מהרעיון של אי-ציות לפסיקה של בית המשפט העליון", זווית אחרת, 31 במאי 2018
- ^ יהודה שלזינגר, "דרוש שינוי בשיטת מינוי השופטים - הווטו של המערכת המשפטית לא יכול להישאר", באתר ישראל היום, 10 ביולי 2019
- ^ Likud Pride steps into the spotlight (באנגלית)
- ^ סמדר שיר, "כשאני מקבלת תמונה משפחתית של ארבעה פרצופים מחייכים – אמיר, אלון, דוד ואלה – אני יודעת שעשיתי את הצעד הנכון", באתר ynet, 5 במרץ 2016
- ^ "חיידק פוליטי" עם נחמה דואק בערוץ הכנסת
| יושבי ראש הכנסת | ||
|---|---|---|
|
| שרי המשטרה ושרי ביטחון הפנים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
| שרי המשטרה | בכור-שלום שטרית • אליהו ששון • שלמה הלל • חיים בר-לב • רוני מילוא • משה שחל | 
|
| שרים לביטחון הפנים | משה שחל • אביגדור קהלני • שלמה בן עמי • עוזי לנדאו • צחי הנגבי • גדעון עזרא • אבי דיכטר • יצחק אהרונוביץ' • יריב לוין • גלעד ארדן • אמיר אוחנה • עמר בר-לב | |
| שרים לביטחון לאומי | איתמר בן גביר | |
| שרי המשפטים בממשלות ישראל | ||
|---|---|---|
|
- רשימת חברי הכנסת
- יושבי ראש הכנסת
- שרי המשטרה וביטחון הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי המשפטים בממשלות ישראל
- ראשון לציון: חברי הכנסת
- רבי-סרנים בצה"ל
- עורכי דין פליליים ישראלים
- בוגרי תיכון מבואות הנגב
- בוגרי המסלול האקדמי המכללה למינהל: משפטים
- חברי הכנסת מטעם הליכוד
- חברי הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וחמש
- שרי ממשלת ישראל השלושים וארבע
- שרי ממשלת ישראל השלושים וחמש
- חברי הקבינט המדיני-ביטחוני
- להט"בים יהודים
- חברי כנסת להט"בים
- פעילים למען זכויות להט"ב בישראל
- עורכי דין להט"בים ישראלים
- חברי הכנסת: משפטנים
- אנשי השב"כ
- ישראלים שנולדו ב-1976