אירנה (אלה)
 | |
| אירנה מוצגת כהאנשה של המושג שלום. ציור שמן מאת לודוויג קנאוס, 1888 | |
| תפקיד | אלת השלום |
|---|---|
| תרבות |
יוון העתיקה  |
| אלים מקבילים |
פאקס |
| אב |
זאוס |
| אם |
תמיס |
| אחים |
אונומיה, דיקי |
  | |
אירנה (ביוונית עתיקה: Εἰρήνη) היא אלת השלום במיתולוגיה היוונית. היא המקבילה היוונית של האלה הרומית "פאקס".
אירנה היא אחת מההורות. היא בתם של זאוס ושל תמיס אלת הצדק.
פולחנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אירנה מתוארת לרוב באמנות כאישה צעירה ויפה, האוחזת את קרן השפע וכן שרביט ולפיד. במטבעות הנושאות את דמותה היא נראית לפעמים מחזיקה עלה זית, או עומדת ליד ערימת כלי נשק שרופים.[1]
היא הייתה נערצת במיוחד באתונה העתיקה. אחרי הניצחון של האתונאים על ספרטה בשנת 375 לפנה"ס, הוקמו לה מזבחות באתונה על חשבון הציבור.[2] בשנת 371 לפנה"ס הונהג קרבן מדינה שנתי לכבודה. כמו כן עמד באראופגוס פסל שלה, בו היא נראית נושאת בזרועותיה את פלוטוס, אל העושר והכסף.[3] הפסל הוכן בידי קפיסודוטוס הזקן, וזכה לפופולריות כה רבה עד שדמותו של קפיסודוטוס הונצחה על גבי מטבעות.
הפסל המקורי אבד, אולם שרדו העתקי שיש רומיים שלו. ההעתק המפורסם ביותר מוצג במוזיאון גליפטותק, במינכן שבגרמניה.[4] בפסל נראית אירנה מביטה באהבה אימהית בפלוטוס, והוא למעשה נועד להראות לציבור כי השפע משגשג תחת חסות השלום. הפסל היה במקור באוסף של וילה אלבני ברומא, אולם נבזז בידי נפוליאון בונפרטה והובא לצרפת. לאחר מפלתו של נפוליאון, רכש את הפסל לודוויג הראשון, מלך בוואריה.
במחזהו של אריסטופאנס, "השלום", חקלאי אתונאי זקן מנסה לשחרר את אירנה מכלאה וכך לעצור את המלחמה הפלופונסית.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האסטרואיד 14 אירנה (אנ') שהתגלה על ידי ג'ון ראסל הינד ב-1851, נקרא על שמה, לפי הצעתו של האסטרונום ג'ון הרשל.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]Wünsche, Raimund (2007). Glyptothek, Munich: masterpieces of Greek and Roman sculpture. C. H. Beck. p. 79. ISBN 978-3-406-56508-3.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Smith, Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, "Eire'ne", 1873
- ^ קורנליוס נפוס, "טימותאוס", 2.
- ^ פאוסניאס, "תיאורה של יוון, 1.8.2.
- ^ תמונה של הפסל בוויקישיתוף.
