איראן הגדולה
איראן הגדולה (גם: איראן רבתי או פרס הגדולה, בפרסית: ایران بزرگ) הוא מונח המתייחס לאזורים בקווקז, מערב אסיה, מרכז אסיה, וחלקים של דרום אסיה, אשר בהם ישנה השפעה תרבותית איראנית משמעותית, או שיש להם היסטוריה ארוכה של שליטה איראנית. הסיבות להשפעה מסוג זה יכולות להיות גם מגע קרוב עם איראן לאורך השנים, או אוכלוסיית פרסים משמעותית.
המונח מתייחס לרוב בצורה ממוקדת יותר למסופוטמיה, אנטוליה וחלקים גדולים של הקווקז. המושג של איראן הגדולה מקורו עוד בימי הממלכה האחמנית, אשר שלטה פרט לפרס על מסופוטמיה, הלבנט, אנטוליה, מרכז אסיה ואף חלקים מהודו. האימפריה שלטה תקופה של כמאתיים שנה מימי כורש הגדול עד ימי אלכסנדר הגדול. לאחר תקופה של שלטון הלניסטי, הוקמה מחדש אימפריה פרסית בשם "האימפריה הפרתית", אשר בשנת 224 הפכה לאימפריה הסאסאנית. בשנת 641 נכבשה האימפריה בידי האימפריה המוסלמית ונותרה תחת שלטון ערבי עד שנת 1502 עת הוקמה האימפריה הספווית. החל מתקופה זו, החלה איראן מאבדת את אחיזתה בשטחים הנחשבים כחלק מ"איראן הגדולה". בשנת 1555 היא אבדה את עיראק לטובת האימפריה העות'מאנית, בשנת 1813 ויתרה במסגרת הסכם גוליסטן על כל טענותיה בדאגסטן, גאורגיה, מגרליה, אימרתי ואבחזיה לאימפריה הרוסית. בשנת 1828 נחתם הסכם טורקמנצ'אי שהעביר לרוסיה גם את רוב שטחי ארמניה ואזרבייג'ן. בשנת 1857 איבדה איראן את אפגניסטן לטובת האימפריה הבריטית.
איראן הגדולה הוא מונח המתייחס לאזור ממסופוטמיה עד וכולל אסיה הקטנה. אזורים אלו הושפעו משפות איראניות המדוברות באיראן, עיראק, פקיסטן, אפגניסטן ובמדינות אחרות במרכז אסיה היום, עם מקור בלשני ממשפחת השפות ההודו-איראניות תחת משפחת השפות ההודו-אירופיות). כמו כן, אזורים אלו הושפעו מהתרבות האיראנית כתוצאה משלטונות איראניים או אוכלוסייה איראנית גדולה במקומות מחוץ לאיראן לאורך מאות או אלפי שנים.
המקור לאיראן הגדולה הרב תרבותית נמצאת בהיסטוריה העתיקה של האימפריה הפרסית הראשונה: האימפריה האחמנית. דרך מדיניות אימפריאלית היא כבשה ושלטה על אזורים גדולים וסיפחה את כל המיעוטים שחיו תחת האימפריות הקודמות, האימפריה האשורית ובבל. האימפריות האלו הגלו תושבים ממדינות מוצאם לאחר שאלה נכבשו למקומות אחרים באימפריה על מנת למנוע מרידות וניצול של בעלי ניסיון, והם הפכו למרכז רב תרבותי ודתי.
מדיניות האימפריה הפרסית אפשרה למיעוטים שלה לשמור ולקיים את התרבות ואת הדת שלהם בתנאי שהמיעוטים תרמו לאימפריה הגדולה. הרבה מהמיעוטים חיו באימפריה כתושבים שווים בערכם והייתה להם אפשרות לבנות חיים ברמה סוציואקונומית גבוהה ולהשתלב בחברה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Fisher, William Bayne; Avery, P.; Hambly, G. R. G; Melville, C. (1991). The Cambridge History of Iran. Vol. 7. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0521200954.
- Foltz, Richard (2015). Iran in World History. New York: Oxford University Press. ISBN 9780199335497.
- Marcinkowski, Christoph (2010). Shi'ite Identities: Community and Culture in Changing Social Contexts. Berlin: Lit Verlag 2010. ISBN 978-643-3- 80049-7.
