אזבסט
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: 1. ויקיזציה (עריכה טכנית, קישורים פנימיים, הגהה, תבניות ועוד) 2. פסקת "מקורות", 3. פרקים המורכבים משורות הקופצות מנושא לנושא ללא ציר מאחד. | |
אזבסט (מיוונית: ἄσβεστος: אַ - "לא" וזבֵסט - "בעיר") הוא שם לקבוצה של חומרים סיביים שמקורם בסלעים הבנויים ממינרלים סיליקטיים של מגנזיום ו/או ברזל הידרידי.
האזבסט נוצר בטבע בצורות רבות (ראו למטה); האזבסט מנוצל על ידי כרייתו ממכרות של סלעי אזבסט.
סוגים רבים של סיבי אזבסט אשר נשברו לפיסות קטנות, פולטים "אבק אזבסט". לאבק האזבסט מיוחסת רשימה ארוכה של מחלות ריאה הכוללות את מחלת האזבסטוזיס וסרטן הריאה וזאת, בגלל שאיפה של חלקיקי האבק הקטנים אל תוך הריאות. שימושיו הרבים של האזבסט בתעשייה ובבנייה נאסרו בגלל סכנות אלו במדינות רבות, בהן ישראל. בשנים האחרונות מסולקים לוחות האזבסט מבתי ספר, ממחנות צבא ומקומות נוספים בהם נעשה בו שימוש רב בעבר. פיסות שלמות של אזבסט אינן מהוות סכנה אלא רק שבירה של לוחות הגורמת להיווצרות אבק.
עמידותו של האזבסט לאש, חום ומים נוצלה לאורך ההיסטוריה למספר נרחב של מטרות, בעיקר עד שהתגלתה השפעתו המזיקה של האזבסט על הבריאות:
- סיבי האזבסט שימשו כאריג לבגדי קבורה בתקופת מצרים העתיקה וגם למפת השולחן של קרל הגדול כאשר, לפי האגדה, קרל זרק את מפתו לתוך האש כדי לנקותה.
- כאשר נעשה באזבסט שימוש להגנה כנגד אש וחום, סיבי האזבסט לרוב עורבבו עם בטון או שולבו בסיבי בד.
- האזבסט שימש לרוב במנגנוני בלמים וגם בסוגי אטמים בגלל עמידותו לחום.
- מסיבי האזבסט מייצרים גם בידוד לחוטי חשמל.
- אזבסט משמש לייצור בגדים חסיני-אש ומוצרי בנייה שונים, משום שהוא אינו חדיר למים, אינו מוליך חשמל ומבודד חום היטב. בשנות החמישים, עם העלייה הגדולה לישראל, נעשה שימוש רב באזבסט מעורב בבטון לבניין בשל חוזקו, תכונותיו ומחירו הזול. שיכונים אלו כונו "אזבסטונים".
סוגי אזבסט וסיביו
עריכהאזבסט לבן
עריכהכריזוטיל (ראו תמונות), מספר CAS 12001-29-5, סוג של המינרל סרפנטין. אזבסט הכריזוטיל הוא סוג האזבסט הנפוץ ביותר בשימוש התעשייתי בארצות הברית.
ישנן עדויות אשר מציינות שסוג זה של אזבסט איננו מזיק כאשר חלקיקיו נשאפים. מנגד, ישנן עדויות אשר מציינות שסוג זה של אזבסט רעיל אך במידה פחותה ביחס לסוגי אזבסט אחרים.[1]
נוסחתו הכימית של הכריזוטיל היא Mg3(Si2O5)(OH)4.
אזבסט חום
עריכהאמוסיט, בעל מספר CAS של [12172-73-5], הוא שם מסחרי למינרל גרונריט מקבוצת האמפיבול הנכרה בדרום אפריקה ושם זה מורכב מראשי תיבות של "מכרות האזבסט של דרום אפריקה" (Asbestos Mines of South Africa) הנותן את השם אמוסיט.
אחת מהנוסחאות שניתנו לתיאור תכולת האמוסיט היא Fe7Si8O22(OH)2.
אזבסט כחול
עריכהריבקיט, בעל מספר CAS של [12001-28-4], הידוע גם תחת השם קרוקידוליט, הוא סוג של אמפיבול הנכרה במכרות באפריקה ובאוסטרליה. סיבי האזבסט הכחול נחשבים בעיני רבים כסוג הרעיל והמסוכן ביותר מבין סוגי האזבסט.[2]
נוסחה כימית אחת הניתנת לקרוקידוליט היא Na2Fe2+3Fe3+2Si8O22(OH)2
סוגים פחות שכיחים בתעשייה
עריכה- אזבסט טרמוליט, ולו מספר CAS של [77536-68-6] ונוסחה של Ca2Mg5Si8O22(OH)2.
- אזבסט אקטינוליט הנקרא גם סמאראגדיט, מספר CAS של [77536-66-4] ונוסחה של Ca2(Mg,Fe)5Si8O22(OH)2.
- אזבסט אנתופיליט, בעל מספר CAS של [77536-67-5] ונוסחה של Mg,Fe)7Si8O22(OH)2).
סוגים אלו שכיחים פחות בתעשייה מאשר הסוגים האחרים אך עדיין יכולים להימצא במספר רב של בניינים כמבודדי חום.
אזבסט בעל סיבים עדינים במיוחד נקרא לפעמים גם "אמיאנתוס".
מידע נוסף
עריכהכריזוטיל נמצא בטבע בדרך-כלל בצורת סיבים רכים ופריכים (דבר הגורם לסכנה הגדולה ליצירת "אבק אזבסט"). צורות אחרות של אזבסט אמפיבולי יכולות, במקרים מסוימים, גם להופיע בטבע כסיבים רכים ופריכים, אך כמה סוגים כגון האמוסיט (ראו: אזבסט חום) קשיחים יותר בצורתם הטבעית. האזבסט האמפיבולי בעיקר נמצא בטבע, בצורה בטוחה יותר, שאיננה סיבית. סוגי האזבסט האמפיבולי נחשבים ליותר מסוכנים מאשר סוגי האזבסט שאיננו אמפיבולי (למשל, אזבסט לבן), בגלל תכונותיהם של סוגי האזבסט האמפיבולי לשהות ממושכת בריאות ואי היכולת של הגוף לנקות את חלקיקי האזבסט הללו.
כל סוגי האזבסט הסיביים מורכבים מסיבים מעורבבים בעלי רוחב של פחות ממיקרומטר אחד ובעלי אורך גדול.
שימושים
עריכהשימושים היסטוריים
עריכהחפצים אשר היו עשויים מאזבסט בעבר, נחשבו לכל-כך יקרים וחשובים עד שהוחזקו בקפידה רבה כל כך, כאילו היו עשויים מזהב. מלכים וקיסרים אחדים יכלו להרשות לעצמם יוקרה גדולה בהחזקת מפיות ומפות עשויות אזבסט. סוחרי עתיקות אחדים מאמינים כי בתרבויות העתיקות היו מכינים כיסויי אזבסט ואיתם היו מכסים את מלכיהם המתים ושורפים את גופותיהם, כדי לשמר רק את אפרם ולמנוע את אפר מלכיהם להיות מעורבב עם אפר העץ או חומרים בעירים אחרים המשמשים לבניית מכלי קבורה, אשר אם היו מכסים אותם בהם.[3]
אחרים משערים שבני האדם הקדמונים היו משתמשים באזבסט ליצירת פתיליות ללפידים שאינן מתכלות. בתרבויות מאוחרות יותר, ידוע בוודאות שהאזבסט שימש ליצירת הפתיליות. למרות שכאשר האזבסט בא במגע עם העור הוא גורם לעקצוצו, בספרות העתיקה מצוין שהאזבסט נרשם כתרופה למחלות עור ובמיוחד לעקצוץ העור.[3]
סיבי אזבסט נמצאו בעבר במנגנוני המעצורים של מכוניות וגם בנעליים המבודדות חום. באמצע שנות ה-90, רוב מנגנוני המעצורים אשר היו עשויים מאזבסט הוחלפו במעצורים העשויים מקבלר (המשמש גם ליצירת אפודי מגן).
שימושים עכשוויים
עריכהקבוצת סרפנטין
עריכהאזבסט לבן הוא סוג של אזבסט הנגזר מקבוצת הסרפנטין. לסוג זה מספר שימושים.
בארצות הברית, האזבסט הלבן הוא הסוג הכי שכיח בתעשייה. האזבסט הלבן יכול להמצא במגוון רחב של חומרי גלם, אשר חלקם כוללים:
- אריחי ויניל - (פולי ויניל כלוריד (C2H3Cl)n)
- לוחות ואריחי תקרה מאזבסט
- ציפויי גבס וקירות טייח
- זפת גגות
- ציפויים אקוסטיים
- צינורות
- קירות חיצוניים ופנימיים
- חסינות אש
- גיר ללוח
- טיט שמשות
- אטמים
- מעצורי מכוניות.
- נעליים
- מצמדים או קלאץ' בלעז
- שמיכות אש למקרה שרפה
אזבסט האמוסיט והקרוקידוליט (אזבסט חום ואזבסט כחול, ראו סוגי אזבסט וסיביו) נכללו במגוון רחב של מוצרים עד תחילת שנות ה-80.
השימוש בכל סוגי האזבסט הנכללים בקבוצת האמפיבול נאסר באמצע שנות ה-80 בעקבות פרסום מסקנות מחקרים בנושא השימוש בחומר.
המוצרים שבהם היה נוכח אזבסט מקבוצת אמפיבול הם:
- אטימת קירות, מבנים ותקרות על ידי אריחים בצפיפות נמוכה;
- לוחות וצינורות העשויים מבטון-אזבסט או "אטרניט" להעברת חיווט חשמלי;
- אטמים נוגדי אש, חום, וחומרים כימיים מסוימים (כלומר, דלתות חירום וכדומה).
מחלות הנגזרות מחשיפה לאזבסט
עריכהאזבסט כמזהם
עריכהאזבסט נישא באוויר ולפעמים גם מרחף במי השתייה, הכוללים מים ממקורות טבעיים (מים מינרליים).[4]
מחקרים הראו שאנשים החיים באוכלוסייה עירונית רגילה יכולים לשאת אלפים עד מאות-אלפים של סיבי אזבסט בכל גרם של רקמת ריאה, כלומר, מיליוני סיבי אזבסט ועשרות-אלפי גופים של אזבסט בריאותיו של אדם ממוצע.[5]
ארגון EPA האמריקאי קבע תקן של כמות אזבסט במים. התקן עומד כיום על עד 7 מיליון סיבים ארוכים (ארוכים או שווים ל-5 מיקרומטר - µm) לכל ליטר.
ארגון OSHA (משרד הבטיחות והבריאות בתעסוקה, Occupational Safety and Health Administration) קבע תקן של עד 100,000 סיבי אזבסט הקצרים מ-5 מיקרומטר לכל מטר רבוע של אוויר במקום עבודה בעל משמרות של שמונה שעות ו-40 שעות עבודה שבועיות.[4]
רוב חלקיקי האזבסט הנישאים באוויר ושיכולים להיכנס למערכת הנשימה אינם נראים על ידי העין האנושית, מהסיבה הפשוטה שגודלם אינו עולה על 20 מיקרומטר ועוביים אינו עולה על 0.01 מיקרומטר (10 ננומטר). לשם השוואה, עובי שערה אנושית נע בין 17 עד 181 מיקרומטר.[6]
סיבי האזבסט אשר נמצאים בריאות מתגבשים ליצירת סיבים גדולים יותר של אזבסט, זאת מכיוון שבאופן טבעי, כאשר סיבי האזבסט - העשויים אותו מונומר - מתקררים ומתגבשים, מתגבשים הסיבים זה עם זה ליצירת פולימר גדול יותר עם תאי יחידה קריסטלים רבים יותר.
קריסטלים אלו נוטים להשתנות כאשר הם באים במגע עם פני שטח מסוימים ומשתנים לצורת פני השטח. כאשר מופעל כוח מסוים על הגביש, הגביש נוטה להישבר בחזרה לצורותיו הקטנות, ובכך ליצור מאות סיבים קטנים ודקים יותר מאשר לפני תהליך הגיבוש. בעקבות תהליך זה, נעשים סיבי האזבסט קטנים וקלים יותר, וכך הם נכנסים למערכת הנשימה ביתר קלות וגורמים לחשיפה חוץ גופית ולבעיות רפואיות.
סיבי האזבסט יעצרו במקום מסוים (בריאות, בקנה הנשימה ומחוץ לגוף), אך הם יכולים לנוע שנית בעקבות רוחות או תנועה. סיב האזבסט איננו נוטה להתמקם במקום אחד בנקודת שחרורו מהסיב העיקרי, ועשוי, בסופו של דבר, להתפרס לכל המקומות הנגישים בבניין, ואפילו למקומות אשר אינם בנויים ממוצרים העשויים מאזבסט. כל מכה קטנה או נזק למוצר מצוי המכיל אזבסט יכולה לשחרר מיליוני ואפילו מיליארדי של סיבי אזבסט מיקרוסקופיים לסביבה המיידית. תכונות מוצרי האזבסט אשר מכילים סיבי אזבסט שבירים גורמות גם למגע יד קל להיות מספיק כדי לשבור חלק מהסיבים.
בעקבות זאת, חומרים בהם נמצאים סיבי אזבסט הם מקור לחשש סביבתי, בגלל היותם רגישים כל-כך לנזק.
בדרך כלל, המוצרים העשויים מסיבי אזבסט נתונים ללחץ ומגע חזקים יותר ממגע כף יד.
מוצרים אשר עשויים מאזבסט שאינו סיבי משחררים אף הם חלקיקי אזבסט אל הסביבה.
מחלות הנגרמות על ידי אזבסט
עריכה
עוד בשנת 1898, דיווח מפקח המפעלים הראשי של בריטניה לפרלמנט הבריטי בדו"ח השנתי שלו על "השפעותיו המרושעות של אבק אזבסט". הוא דיווח גם את "טבעם החד כמו זכוכית של החלקיקים" כאשר האזבסט נישא באוויר בכל כמות שהיא, "נמצא להוות מפגע בריאותי, כמו שניתן היה לצפות".
בשנת 1906, ועדה פרלמנטרית בריטית אישרה את מקרה המוות הראשון כתוצאה מחשיפה לאזבסט במפעלים בבריטניה והמליצה על אימוץ תקנים חדשים כגון אוורור יעיל וטוב יותר ואמצעי בטיחות אחרים. בשנת 1918, חברת ביטוח אמריקאית פתחה במחקר שהראה מתאם בין תוחלת חיים קצרה לבין עבודה בתעשיית האזבסט בארצות הברית. בשנת 1926, ועדת תאונות העבודה התעשייתיות של מסצ'וסטס בדקה את המקרה המוצלח הראשון של תביעת פיצויים בגין מחלת אזבסט. מספר ניכר של פציעות אזבסט נגרמו מחשיפה לאזבסט במספנות בזמן בניית אוניות למלחמה בזמן מלחמת העולם השנייה.[7]
בעיות הבריאות הנגרמות מאזבסט מתחילות כאשר חלקיק האזבסט משתחרר מצבר האזבסט ונישא באוויר ונשאף אל תוך הריאות. בגלל הגודל המזערי של אותם סיבים, ריאות האדם אינן יכולות להוציא את הסיב וכך נוצרת הצטברות החלקיקים בריאה. [להרחבה: קאסארט ודאוול - טוקסולוגיה (2001), עמודים 520–522].
המחלות המיוחסות לחשיפה לאזבסט כוללות את המחלות[8][9]:
- אזבסטוזיס - מחלת ריאה שנמצאה לראשונה בעובדי מספנה, האזבסטוזיס נגרם כתוצאה מצלקות על גבי רקמת הריאה שנגרמות בגלל ניסיון גוף האדם להפטר מחלקיק האזבסט על ידי מסיסותו בחומצה, אף שדרך פעולה זו אינה עוזרת.[8] הרקמה המצולקת נעשית מקיפה ורבה במידה שבסופו של דבר, גורמת לנזק בלתי הפיך לריאה והפסקת פעולותיה. למחלת האזבסטוזיס לוקח בין 10–30 שנה להתפתח בגוף האדם.[9]
- מסותליאומה - הוא סוג של סרטן הנגרם ביותר מחצי מהמקרים בגלל היסטוריה של חשיפה לאזבסט.[10] סרטן המסותליאומה מתפתח באזור חלל החזה או חלל הקרביים או באזור הלב. חוקרים מאמינים שהמסותליאומה נגרמת מספר של יוני חמצן, רדיקלים ופרוקסידים שאלו הם חומרים מחמצנים או ROS שנוצרים על ידי סיבי האזבסט.[11] חשיפה לאזבסט קשורה ללפחות 50% מהחולים המפתחים מסותליאומה ממארת.[12] שיא מספר מקרי המסותליאומה שמתפתחים בגוף האדם נוצרים כ35–45 שנה אחרי החשיפה לאזבסט.[12] זמן ההישרדות הממוצע למסותליאומה ממארת הוא 11 חודשים.[12]
- סרטן - סרטן בית הקול משויך לחשיפה לאזבסט. מספר מחקרים מציעים שחשיפה לאזבסט משויך לעלייה מועטה בסיכון לסרטן הקיבה והבטן, הלוע והמעי הגס[13]
ארגון הסביבה האמריקאי - "הצוות הסביבתי" (Environmental Working Group), מעריך שבארצות הברית בלבד, מתים מדי שנה כ-9,000 אנשים כתוצאה ממחלות הקשורות קשר ישיר לחשיפה לאזבסט כגון אזבסטוזיס, מסותליאומה, סרטן הריאות כתוצאה מאזבסט וסרטן מערכת העיכול.[14]
מחלות אחרות הקשורות לאזבסט
עריכה- יבלות אזבסט - מחלה זו מתפתחת כאשר הסיבים החדים של האזבסט נכנסים אל תוך העור והתוצאה מזכירה מראה של יבלת.
- pleural plaques - סיבי דיסקרטיים של אזבסט עם העשוי מסידן נכנסים אל תוך הריאות אינן גורמות לגידולים ממאירים. ניתן לראות את ריכוזי סיבים אלו בצילום קרני רנטגן.
- diffuse pleural thickening - דומה למקרים הנזכרים למעלה ויכולה לפעמים להיות קשורה להתפתחות אזבסטוזיס. בדרך כלל מופיעה המחלה ללא סימפטומים, אך אם המחלה בהיקף גדול יכול להגרם נזק לריאה.
משפט וחוק
עריכההדיון המשפטי לגבי האזבסט היה לדיון הארוך, היקר והמזיק ביותר בהיסטוריית ארצות הברית, הכולל יותר מ-6,000 נאשמים ו-600,000 תובעים.[15] מומחים מעריכים שאחוז האנשים אשר יחלו במחלות אזבסט יעלה, ככל הנראה, במהלך העשור הבא. חשבים מעריכים שעלותה הכוללת של הדיון המשפטי בנושא אזבסט לבדו בארצות הברית יגיע לבסוף ל-200 מיליארד דולר. בשל שכיחותו של האזבסט בחומרי בנייה עד הופעת התקנות, התרחש במקומות רבים בעולם תהליך סילוק המוני של אזבסט מבתים, דבר שעלה למדינות סכום כסף רב.
נפחו הגדול של הנטל שנגרם על ידי האזבסט הרתיע את התעשיינים ואת המבטחים. מספר השיטות הרב לתביעות פיצויים היה למקור למספר רב מאוד של תיקים משפטיים וניסיונות של הממשלה לגבש פתרונות לגבי התיקים המתהווים והעתידים.
סילוק אזבסט
עריכה
עד תחילת שנות ה-80, בניינים רבים בעולם הכילו אזבסט בחומרי בנייתם כדי למנוע התפשטות אש במקרה של שרפה, מניעת מעבר חום מחוץ לבית בימי קיץ ומספר רחב של שימושים עם מבחר מוצרים. מוצרי האזבסט לרוב נצקים אל תוך קירות, אל תוך המרחב המקיף את צנרת הבית ומספר מקומות קטנים אחרים כדי להגן מפני אש על המקומות אשר אליהם מתקשים הכבאים להגיע. מוצרים לתמיכה מבנים נכללו גם ברשימת המוצרים הכוללים אזבסט כגון לוחות בנייה. בבנייני מגורים, לוחות ומוצרי אזבסט שימשו ליצירת תקרות אקוסטיות שלרוב נקראו "תקרות פופקורן", עד אשר תהליכי הפקת מוצרי אזבסט נעצרו בחרם בשנת 1978. החרם, למרות שהורה להפסיק יצור מוצרי אזבסט, הרשה למפעלים להשתמש במוצרי המלאי שעדיין לא הוכנסו לשימוש ויוצרו לפני החרם, לכן גם בתים שיוצרו עד שנת 1986 יכלו להכיל מוצרי בנייה הכוללים אזבסט ליצירת קירות אקוסטיים. הדרך יחידה להיות בטוחים שבקירות הבניין אין אזבסט היא להשיג דגימה מקיר הבניין הנבדק ולבודקו במעבדה מהימנה.
הסיכון שנגרם מהאזבסט תלוי במיקום האזבסט בבניין. אם האזבסט הונח במיקום פחות מסוכן, הוא יכול להוות סיכון רק למספר מצומצם של הנוכחים בתוך בניין. אם סיבי האזבסט אינם ניתקים מהפיסה הגדולה של האזבסט, הם לא יכולים להישאף ובכך לא מהווים סכנה לסובבים.
למרות זאת, כמה שיטות של בנייה עם אזבסט גורמות לסיבים להינשא אל תוך האוויר בהדרגה. במקרה זה, האזבסט יכול להוות סכנה לעובדים אשר קודחים בקירות הבניין כדי להתקין צנרת וחיווט במסגרת עבודתם.
גם אם אותם עובדים מוגנים מפני שאיפת אזבסט על ידי אמצעי מיגון, עבודתם משחררת את הסיבים לאוויר ושאר תושבי הבית שלא מוגנים יכולים לשאוף את אותם חלקיקים. עבודות שינוי ובנייה באזורים שבהם נמצאים מוצרי אזבסט, בדרך-כלל חייבות לעבור בדיקות ותהליכי ניקוי קפדניים ומחמירים. אם תהליך הסרת מוצרי האזבסט מהבניין מתקיים כאשר תושבים עדיין גרים בו, נוצר בדרך-כלל צורך להעבירם למקום מגורים זמני כדי לבצע את התהליך. כדי לבצע את תהליך ההיפטרות כהלכה, יש צורך לאטום את החלק שבו מתבצע התהליך כדי שהחלקיקים שמשתחררים אל האוויר לא יזהמו את שאר אזורי הבניין.
כאשר עבודת סילוק מתבצעת בבניין שאין בו דיירים, יש צורך לאטום את הבניין מהחלל החיצוני כדי לא לזהם את האוויר החיצוני עם אזבסט. דוגמאות למקרי סילוק אזבסט במקומות גדולים כוללות את עבודת סילוק האזבסט בבנין הקמפוס של אוניברסיטת ג'וסיו בפריז, צרפת. עבודת סילוק זאת ארכה משנת 1996 עד 2005. דוגמה נוספת כוללת את בניין מונפרנאס, גם הוא בפריז. תחילת עבודת הסילוק התרחשה ב-2005 ונמשכה שלוש שנים, עד שנת 2008.
בניין אשר נבנה עם מוצרים הכוללים אזבסט ומועמד להריסה חייב, קודם להריסה, להיאטם, ותכולת האזבסט שבתוכו, חייבת להיות מסולקת באופן בטיחותי. סילוק האזבסט מהבניין עלול לדרוש יותר זמן וכסף משאר ההריסה עצמה. לדוגמה, בניין בית הפרלמנט לשעבר של מזרח גרמניה - "פאלאס דר רֵפובליק" ("Palast der Republik") הופשט מרוב תכולת האזבסט בתוכו בין השנים 1998 עד 2001 לפני שהוא נהרס בשנת 2006. תהליך ההריסה לבדו צפוי להיות בין 20 ל-60 מיליון אירו.
ביקורת על תקנות חרם האזבסט
עריכההאנשים אשר מגנים את תקנות אשר יצרו את חרם האזבסט כוללים את עורך האתר Junkscience.com וכותב הטור בערוץ הטלוויזיה האמריקאי Fox News סטיב מילווי ועובדי תעשיית האזבסט.[16] הם לפעמים טוענים שחרם האזבסט הזיק יותר מאשר הועיל ושתחליפי אזבסט נחותים ממנו.
דוגמה אשר נתנה על ידם לנזק כתוצאה מחרם האזבסט היא התפוצצות המעבורת "צ'לנג'ר", שבה בוני האטמים של המעבורת הוכרחו על ידי ארגון ה-EPA ליצרם ממוצרים נטולי אזבסט, דבר שלפי טענתם גרם לחיכוך גבוה ולהתפוצצות. למרות זאת, מדענים מציינים שהאטמים על גבי המעבורת דווקא הכילו אזבסט, והתקלה באטמים שגרמה להתפוצצות המעבורת לא נגרמה בגלל אי הימצאות אזבסט.[17][18]
מילווי טען גם שמגדלי התאומים היו יכולים לשרוד את פגיעת המטוסים בספטמבר 2001, או לפחות להחזיק מעמד יותר זמן - דבר אשר היה נותן לצוותי ההצלה מעט יותר זמן לטפל באירוע, אם לא היו מוציאים חלקים רבים של מוצרי אזבסט בשנים שלפני הפיגוע. נושא זה לא הוזכר בדו"ח אשר פרסם ארגון הסטנדרטים והטכנולוגיה האמריקאי (National Institute of Standards and Technology) לגבי נפילת מרכז הסחר העולמי. מומחים רבים מאמינים שלחומרים אשר החליפו את רוב חומרי האזבסט בבניין יש תכונות התנגדות לאש זהות לתכונות האזבסט. למרבה האירוניה, רוב חומרי האיטום נגד אש שהונחו בבניין כדי למנוע התפשטות שריפות, כולל כל אריחי האזבסט שאולי נשארו, הוסרו במספר רב של אזורים בבניין ברגע התנגשות המטוס ובפיצוצים המשניים.[19][20][21][22]
תחליפים מודרניים לאזבסט בבנייה
עריכהבמפעלים רבים שייצרו מוצרים המבוססים על אזבסט אשר הוכרחו להפסיק את יצורם בעקבות חרם האזבסט, החלו לפתח מוצרים המבוססים על סיבים אורגניים (לעומת סיביו ה-אנאורגאנים של האזבסט, מקור עיקרי לתכונותיו הגורמים להתפתחות מחלות בבני אדם) אשר אמורים להחליף את פעולת האזבסט כחומר העיקרי בתעשייה המשמש למניעת התפשטות שרפה. מספר שמות של מוצרים כאלו כוללים את השמות אטרניט, אברייט וגם מוצר יותר חדש הנקרא נאטק אשר עשוי מסיבים אורגניים, צמנט פורטלנד (Portland cement) וצורן חמצני - סיליקה (חול).
כיום רווח השימוש באיסכורית כתחליף לגגות אסבסט. האיסכורית היא לוח פלדה גלית והיא משמשת גגות קלים ולהחלפת גגות אסבסט מכיוון שהיא עמידה, אטומה וניתן להרכיבה בקלות.
ראו גם
עריכהלקריאה נוספת
עריכה- אפריים צ'יימברס, ציקלופדיית צ'יימברס, לונדון 1728
קישורים חיצוניים
עריכה
מקורות ממשלתיים
עריכה- דף הבית של ארגון ה-EPA האמריקאי בנושא אזבסט
- שירות החקירות הקונגרסי (CRS), דוחות לגבי אזבסט
- אזבסט ובריאות תעסוקתית בעולם
- הוועדה הממשלתית לבריאות ובטיחות הבריטית
מקורות לגבי כרייה וסוגי מינרלים
עריכה- מידע על פאראכריזוטיל (אזבסט "לבן"), באתר Webmineral.com
- אוניברסיטת מינסוטה, אזבסט
- ארכיון כתבות על אזבסט
- אזבסט ברחבי העולם
- "חלוצי הזהב הלבן" - כריית אזבסט
- ארכיון כתבות על אזבסט
בריאות וסביבה
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ על פי מחקר של וועדת הבריאות והבטיחות האנגלית
- ^ Hansen J, de Klerk NH, Eccles JL, Musk AW, Hobbs MS., Malignant mesothelioma after environmental exposure to blue asbestos., באתר PubMed.gov (לקוח מ-International Journal of Cancer, 1993 Jun 19;54(4):578-81.)
- ^ 1 2 פסקה זו כוללת תוכן ציקלופדיית צ'יימברס של שנת 1728 בלונדון אנגליה, אשר פורסמה לרשות הציבור. צילום דף הערך
- ^ 1 2 ToxFAQs™ for Asbestos, באתר Atsdr, ספטמבר 2001
- ^ Philip T. Cagle, Criteria for Attributing Lung Cancer to Asbestos Exposure, Medscape
- ^ Diameter of a Human Hair, באתר hypertextbook
- ^ Overview of Asbestos Issues and Trends, דצמבר 2001, באתר American Academy of Actuaries
- ^ 1 2 EPA/Asbestos/What is Asbestos, באתר US Environmental Protection Agency
- ^ 1 2 Lawrence Martin, M.D., FACP, FCCP, Asbestos Lung Disease - A Primer for Patients, Physicians and Lawyers, באתר Lakeside Press
- ^ לפי מחלקת הבריאות ושירותי אנוש האמריקאית
- ^ How does asbestos cause mesothelioma?, באתר MedicineWorld.org
- ^ 1 2 3 Winston W Tan, MD, Mesothelioma, באתר emedicine, 7 באוקטובר 2010
- ^ ASBESTOS EXPOSURE LINKED TO CANCER OF THE LARYNX; EVIDENCE ABOUT LINKS TO CANCERS OF THE DIGESTIVE TRACT IS LESS CLEAR, באתר The National Academies, 6 ביוני 2006
- ^ The Asbestos Epidemic in America
- ^ Tort Law: Asbestos Litigation
- ^ Barry Castleman and Richard Lemen, Corporate Junk Science - Corporate Influence at International Science Organizations, באתר Multinational Monitor (לקוח מ-International Journal of Occupational and Environmental Health, IJOEH 4:41-43, 1998)
- ^ James Oberg, 7 myths about the Challenger shuttle disaster, באתר MSNBC, 25 בינואר 2011 - ראו מיתוס מספר 5
- ^ Asbestos and the Challenger Disaster, באתר Info-pollution
- ^ Asbestos and the WTC Collapse, באתר Info-pollution
- ^ Subject: Fwd: Fw: Excellent column on how asbestos hysteria may have led to WTC deaths, באתר Cryptome 14 בספטמבר 2001
- ^ 2. Center for fire research in the 70s, באתר Engineering Laboratory
- ^ Thomas W. Eagar ו- Christopher Musso, Why Did the World Trade Center Collapse? Science, Engineering, and Speculation, באתר TMS