הושיב

Hebrew

Root
י־שׁ־ב (y-sh-b)

Verb

הוֹשִׁיב • (hoshív) (hif'il construction, passive counterpart הוּשַׁב)

1. to seat

Conjugation

Conjugation of הוֹשִׁיב (see also Appendix:Hebrew verbs) 

non-finite forms		to-infinitive: לְהוֹשִׁיב action noun: הוֹשָׁבָה
finite forms		singular		plural
		m.	f.	m.	f.
past	first	הוֹשַׁבְתִּי		הוֹשַׁבְנוּ
	second	הוֹשַׁבְתָּ	הוֹשַׁבְתְּ	הוֹשַׁבְתֶּם	הוֹשַׁבְתֶּן
	third	הוֹשִׁיב	הוֹשִׁיבָה	הוֹשִׁיבוּ
present		מוֹשִׁיב	מוֹשִׁיבָה	מוֹשִׁיבִים	מוֹשִׁיבוֹת
future	first	אוֹשִׁיב		נוֹשִׁיב
	second	תּוֹשִׁיב	תּוֹשִׁיבִי	תּוֹשִׁיבוּ	תּוֹשֵׁבְנָה1
	third	יוֹשִׁיב	תּוֹשִׁיב	יוֹשִׁיבוּ	תּוֹשֵׁבְנָה1
imperative		הוֹשֵׁב	הוֹשִׁיבִי	הוֹשִׁיבוּ	הוֹשֵׁבְנָה1
notes		Rare in Modern Hebrew.