‫שלושה דגמי שנהב מיניאטוריים מימי‬ ‫השושלת הראשונה במצריים‬ ‫עבודת סיום בקורס סמינריון "כוחם של חפצים‪ ,‬דגמים ארכיטקטוניים‪:‬‬ ‫צורה‪ ,‬תפקיד הקש"‪ .‬קורס – ‪43799‬‬ ‫מוגש לפרופ' טלי אורנן ולפרופ' יוסי גרפינקל‬ ‫אריאל שתיל‬ ‫‪038735676‬‬ ‫שלושה דגמי שנהב מיניאטוריים מימי השושלת הראשונה במצריים‬ ‫עבודה זו עוסקת בקבוצה קטנה של דגמי שנהב ארכיטקטוניים המתוארכים לתקופת אמצע‬ ‫השושלת הראשונה במצריים )‪ ,(Naqada IIIC2‬לימיו של המלך ‪) DEN‬סביבות ‪2985‬‬ ‫לפנה"ס(‪ .‬שלושת הדגמים נמצאו יחד בקבר בבית הקברות ‪ M‬בנקרופוליס של אבו‪-‬רואש‬ ‫)‪ .(Abu Rawash; Abu Roach; Abu Roash‬הם פורסמו באחד מן הדוחות המקדימים של פייר‬ ‫מונטה‪ ,‬חופר האתר )מונטה ‪ .(1946 ,1938‬דוחות סופיים של חפירה זו לא פורסמו‪.‬‬ ‫בית הקברות באבו‪-‬רואש‬ ‫הנקרופוליס ממוקם על הגדה המערבית של הנילוס‪ ,‬שמונה ק"מ מצפון מזרח לגיזה‪ ,‬בסמוך‬ ‫לכפר אבו‪-‬רואש ממנו קיבל את שמו‪ .‬הוא הצפוני ביותר מבין אתרי הנקרופוליס של אזור‬ ‫ממפיס )מפה ‪ .(1‬המונומנט הבולט ביותר בבית הקברות הוא מתחם הקבורה והפירמידה‬ ‫של פרעה ‪ ,Redjedef‬המלך השלישי של השושלת הרביעית‪ .‬הסיבה מדוע בחר פרעה זה‬ ‫לנטוש את גיזה ולהקים את הפירמידה שלו דווקא כאן אינה ברורה )טריסטאן וסמיית ‪:2011‬‬ ‫‪ ,(317‬אולם כבר כמה מאות שנים קודם לכן שימש האזור לקבורתם של אליטות מימי‬ ‫השושלת הראשונה‪.‬‬ ‫ערב פרוץ מלחמת העולם הראשונה הארכיאולוג הצרפתי פייר מונטה חפר באתר מספר‬ ‫קברי מסטבה אותם הוא תיארך לימיו של המלך דן )מונטה ‪ .(1938‬בית הקברות ‪ M‬הקרוי‬ ‫על שמו‪ ,‬נמצא על רמה גבוה‪ ,‬כ‪ 1.5-‬ק"מ מצפון מזרח לפירמידה של ‪) Redjedef‬מפה ‪.(2‬‬ ‫קבוצת קברי המסטבה שבו כוללים מבני על בנויים לבני בוץ עם פסדות‪-‬ארמון של קדמות‬ ‫ונסוגות האופייניות לקברי האליטות של התקופה‪ .‬עבודתו של מונטה היוותה פריצת דרך‬ ‫בחקר השושלות הקדומות של מצריים‪ ,‬שכן היו אלו הקברים הראשונים שנתגלו במצריים‬ ‫התחתונה מתקופה זו שדמו לקברי המלכים והאליטות של אבידוס בירת השושלת הראשונה‬ ‫)טריסטאן וסמיית' ‪ .(315 :2011‬בקברים נמצאה כמות רבה של כלי חרס‪ ,‬אבן‪ ,‬מתכת‬ ‫ושנהב )מונטה ‪.(1946‬‬ ‫קברי המסטבה שנתגלו בבית הקברות ‪ M‬הם מבנים מאסיביים‪ ,‬המזכירים מבצרים בעוצמת‬ ‫בנייתם‪ .‬גודלם מגיע עד ל‪ 20X30-‬מטר‪ ,‬ואחדים מהם השתמרו לגובה של למעלה ממטר‬ ‫)תמונה ‪ .(1‬הקירות היו מצופים בשכבת בוץ מעוטרת בצבע‪ .‬מערות הקבורה עצמן‪ ,‬אשר‬ ‫בדרך כלל כוללות בין חדר אחד לשלושה‪ ,‬נחצבו אל תוך סלע האם של הגבעה‪ .‬סביב‬ ‫המסטבות הגדולות ביותר נמצאו גם שורות של קבורות משניות‪ ,‬לעיתים עם קיר טמנוס‬ ‫התוחם את המתחם כולו‪.‬‬ ‫מפה ‪ :1‬מפת אזור ממפיס והאתרים המרכזיים מהתקופה הקדם‪-‬שושלתית וימי השושלת הראשונה‬ ‫מפה ‪ :2‬מפת בית הקברות ‪ M‬באבו‪-‬רואש מימי השושלת הראשונה‬ ‫תמונה ‪ :1‬פסדת קיר קבר ‪ 7‬בבית הקברות ‪ M‬באבו רואש בעת החפירה )‪(1914‬‬ ‫קבר ‪ 1‬בבית הקברות ‪ M‬באבו‪-‬רואש‬ ‫קבר ‪ 1‬ממוקם בקצה הגבעה‪ ,‬חלקו נסחף‬ ‫במורדות הדרומיים והמזרחיים וקירותיו בצדדים‬ ‫אלו אינם קיימים יותר )איור ‪ .(1‬הקירות הצפוני‬ ‫והמערבי‪ ,‬השתמרו לגובה של כמעט מטר‪.‬‬ ‫המתחם כולו הוקף בקיר טמנוס בנוי לבני בוץ‬ ‫שנשתמרו ממנו רק הקירות הצפוני והמערבי גם‬ ‫כן‪ .‬בפינה הצפון מערבית של הטמנוס נחשף‬ ‫בסיסו של מבנה אובלי – אלמנט שאינו קיים‬ ‫בקברים האחרים בבית הקברות )תמונה ‪ ,(2‬אם‬ ‫כי השתמרותם של אלו טובה אף פחות מזו של‬ ‫קבר ‪) 1‬מונטה ‪.(16 :1938‬‬ ‫כנגד הצד החיצוני של הקיר הטמנוס הצפוני‬ ‫נמצאו פאנלים מאורכים מעץ ועליהם שרידי‬ ‫חבלים‪ .‬מונטה משער שפאנלים אלו חוברו אל‬ ‫הקיר ועליהם היו כתובות שזיהו את בעל הקבר‬ ‫)מונטה ‪ .(16-17 :1938‬לאורך כל קירות‬ ‫איור ‪ :1‬תוכנית קבר ‪ 1‬בבית הקברות ‪ M‬באבו‪-‬רואש‬ ‫הטמנוס והמסטבה‪ ,‬החיצוניים והפנימיים‪ ,‬לא‬ ‫נמצאו פתחים‪ ,‬ולא ברור כיצד ניתן היה לעבור מחדר לחדר או מאיזה כיוון היתה הכניסה‬ ‫למתחם‪.‬‬ ‫מסדרון צר יחסית מפריד בין קיר הטמנוס לבין‬ ‫מבנה מסטבה מאסיבי הבנוי גם הוא לבני בוץ‪.‬‬ ‫הפסדה‬ ‫מורכבת‬ ‫מנישות‬ ‫ברוחב‬ ‫קבוע‬ ‫המרוחקות זו מזו במרווחים קבועים‪ .‬בצד‬ ‫המערבי‪ ,‬בין קיר המסטבה וקיר הטמנוס נמצא‬ ‫טור של חמישה קברי נספחות )בתוכנית שוחזרו‬ ‫שניים נוספים לפחות(‪ .‬רוחבם כ‪1.40-‬מ'‪ ,‬ומבנה‬ ‫העל שלהם נשתמר לגובה של ‪20‬ס"מ‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :2‬שרידי המבנה האובלי בפינה הצפון‬ ‫מערבית של קיר הטמנוס‬ ‫המאסטבה עצמה כוללת ארבעה חדרים במבנה‬ ‫העל אשר כאמור אין ביניהם מעבר מן האחד לשני או כניסה אל המבנה עצמו‪ .‬בשלושת‬ ‫החדרים הצפוניים השתמרה רצפת עפר מהודק בגובה של ‪40‬ס"מ מעל לפני הסלע‪ .‬חדרים‬ ‫אלו הכילו קנקנים וביניהם נמצאו פקקים קוניים עשויים חומר‪ ,‬אשר אחד מהם הוטבע בשמו‬ ‫של המלך הורוס‪-‬דן )מונטה ‪ .(18 :1938‬על רצפת אחד החדרים מצא מונטה גרעיני חיטה‬ ‫פזורים סביב הקנקנים‪.‬‬ ‫החדר הדרומי הוא הגדול ביותר‪ ,‬והוא עולה בגודלו על שטח שלושת החדרים הצפוניים גם‬ ‫יחד‪ .‬החדר עצמו נמצא ריק‪ ,‬אך בפינתו הצפון מזרחית נחצב גרם מדרגות גס היורד אל פיר‬ ‫חצוב המסתיים בפתח שהיה חסום בלוח אבן‪ .‬מעבר לפתח נחצבה מערה רבועה פחות או‬ ‫יותר שחלק מקירותיה התמוטטו‪ .‬על פי מונטה‪ ,‬הקירות היו מטויחים בבוץ וגם כאן נמצאו‬ ‫שברי פאנלים מעץ שלדעתו שולבו בקירות המערה )מונטה ‪ .(19 :1938‬בחפירת וניקוי‬ ‫המערה נמצאו כלי חרס רבים‪ ,‬ביניהם קנקנים שגובהם כמעט מטר‪ ,‬כלים גליליים וכלים‬ ‫אובליים‪ .‬נמצא מכלול עשיר של כלי אבן מצפחה‪ ,‬אלאבאסטר‪ ,‬ברקציה אדומה וקריסטל‪.‬‬ ‫בנוסף לכלי החרס והאבן נמצאו בקבר להבי צור‪ ,‬כלי נחושת ופריטי שנהב רבים‪ :‬פסלוני‬ ‫לביאות‪ ,‬כלבים‪ ,‬לוחיות ותגים וכן קבוצת שלושת דגמי המבנים המיניאטוריים בהם עוסקת‬ ‫עבודה זו )תמונה ‪ ;3‬מונטה ‪.(21 :1938‬‬ ‫תמונה ‪ :3‬מכלול ממצאים מקברי אבו‪-‬רואש במוזיאון הלובר‪ .‬אחד מדגמי השנהב מסומן בחץ אדום‬ ‫דגמי השנהב מקבר ‪ 1‬באבו‪-‬רואש‬ ‫בקבוצה שלושה פריטים‪ ,‬וניתן לחלק אותה לשני טיפוסי דגמים‪ .‬שניים מן הדגמים זהים‬ ‫לחלוטין אך אין להם מקבילות באתרים אחרים‪ ,‬ואילו השלישי ייחודי בקבוצה אך יש לו מספר‬ ‫מקבילות עשויות אבן ועץ באתרים שונים‪ .‬המשותף לשלושת הדגמים הוא גודלם‬ ‫המיניאטורי‪ ,‬השימוש בשנהב‪ ,‬הכנסתם יחד לאותו חדר קבורה‪ ,‬והיותם מן הדגמים הקדומים‬ ‫ביותר במצריים אשר ללא ספק מייצגים מבנה ארכיטקטוני‪.‬‬ ‫דגמי הטיפוס הראשון – מבנה בעל גגות משופעים‬ ‫אלו הם שני דגמים מיניאטוריים זהים בעלי צורת בית מלבני‪ .‬הדגם הראשון‪ ,‬נמצא כיום‬ ‫במוזיאון קהיר והשני במוזיאון הלובר )תמונה ‪ .(4‬אורכם כ‪-‬‬ ‫‪ 3‬ס"מ‪ ,‬רוחבם כ‪ 2.40-‬ס"מ וגובהם כ‪ 2.15-‬ס"מ‪ .‬הטיפוס‬ ‫מדמה בית בעל שלושה גגות משופעים נפרדים‪ .‬בהנחה‬ ‫שאכן כל אחד מן הגגות הללו מכסה חדר פנימי‪ ,‬ניתן להניח‬ ‫כי בבניין ישנו חדר מלבני מאורך ושני חדרי נספחות קטנים‬ ‫יותר‪ .‬כל אחד משלושת הגגות עשוי מארבעה משטחים‬ ‫משופעים – שניים משולשים ושנים טרפזיים‪ .‬הגגות‬ ‫תמונה ‪ :4‬דגם השנהב המיניאטורי מטיפוס‬ ‫מבנה בעל שלושה גגות‪ .‬מוזיאון הלובר‪.‬‬ ‫מעוטרים במסגרות אשר בתוכן קווים אלכסוניים היוצרים‬ ‫דגם רשת‪ .‬הדלת היחידה המוצגת בדגמים מגולפת בפינה‪,‬‬ ‫והובילה אל אחד משני החדרים הקטנים‪ .‬בדגמים אין אלמנטים ארכיטקטוניים או עיטוריים‬ ‫נוספים כגון חלונות‪ ,‬עמודים‪ ,‬דמויות וכו'‪.‬‬ ‫הגגות המשולשים בשני הדגמים מאבו‪-‬רואש היוו הפתעה מרגע שנמצאו ולמעשה עד היום‪.‬‬ ‫במחקר הארכיאולוגי והארכיטקטוני מקובל כי גגות משופעים הינם תופעה שהתפתחה רק‬ ‫באזורים קרים וגשומים ובוודאי לא במצריים‪ .‬מונטה שיער כי בגגות ניתן לזהות מסגרות עץ‬ ‫שהרכיבו את שלד הגג‪ ,‬אליהן חוברו לוחות עץ‪ ,‬והמעוינים החרוטים הנראים בדגם‪ ,‬היו‬ ‫במציאות לוחות אבן או טרה‪-‬קוטה שקובעו אל לוחות העץ )מונטה ‪ .(190 :1946‬באותו עניין‬ ‫טען סמית' כי במצריים לא היתה סיבה להתפתחותו של גג משולש‪ .‬כמו כן טען שכבר‬ ‫בתקופת הממלכה הקדומה הגג השטוח היה צורת הבנייה הנהוגה במצריים והאזור כולו‪.‬‬ ‫לטעמו שני הדגמים מאבו‪-‬רואש אינם נראים מצריים‪ ,‬והוא מציע כי הם מחכים מבנה אותו‬ ‫ראה האומן מחוץ לגבולות מצריים )סמית' ‪ .(23 :1938‬גישה זו מקובלת גם על חוה כץ‬ ‫הרואה בגג של הדגמים השפעה חיצונית )כץ ‪.(33 : 2006‬‬ ‫אכן במצריים לא קיימות דוגמאות נוספות למבנים בעלי גג‬ ‫משופע ובמזרח הקדום מוכרות דוגמאות בודדות בלבד‪.‬‬ ‫דוגמה אחת מתל ארפצ'ייה בצפון עיראק עשויה סתאטיט‬ ‫ומציגה בניין שנדמה כי הוא עשוי כולו מקורות עץ )תמונה‬ ‫‪ ;5‬מלוואן ורוז ‪ :1935‬איורים ‪ ,15 :31 ,4 :51‬לוח ‪.(11 :6‬‬ ‫תמונה ‪ :5‬תליון‪-‬דגם מבנה בעל גג משופע מתל‬ ‫ארפצייה‪ ,‬צפון עיראק‪ .‬תרבות חלף‪.‬‬ ‫דגם זה‪ ,‬שהוא ככל הנראה תליון‪ ,‬מתוארך לסוף תקופת‬ ‫תרבות חלף )סביב ‪ 5500‬לפנה"ס(‪ .‬מעניין להשוות דגם‬ ‫סטאטיט זה עם שברי חרס בני אותו תקופה בדיוק שנמצאו לאחרונה בדומוז‪-‬טפה‪ ,‬תורכיה‬ ‫)תמונה ‪ ,(6‬ופורסמו באתר האינטרנט‬ ‫של‬ ‫משלחת‬ ‫)‪.(Dumuztepe.org‬‬ ‫החפירות‬ ‫בכלי‬ ‫המעוטר‬ ‫נראה אותו מבנה מגדלי משלושה‬ ‫מבטים שונים‪ .‬המבנה מתנשא לגובה‬ ‫של שתיים או שלוש קומות‪ ,‬או שישנו‬ ‫ניסיון להראות מספר חדרים באותה‬ ‫הקומה בצורה דו‪-‬ממדית‪ .‬מעניין ביותר‬ ‫הגג המכוסה בדגם רשת של קווים‬ ‫אלכסוניים )והשוו לעיטורי הגג בדגם‬ ‫השנהב המצרי(‪ ,‬ושתי פינותיו החדות‬ ‫תמונה ‪ :6‬כלי חרס מעוטר בציורי מבנים‪ .‬דומוז‪-‬טפה‪ ,‬טורקיה‪.‬‬ ‫תרבות חלף‪.‬‬ ‫המתנשאות מעט מעלה בדומה לפינות הגג בדגם הסטאטיט מתל ארפצ'ייה‪ .‬בתל אל‪-‬עובייד‪,‬‬ ‫בדרומה של עיראק‪ ,‬נמצא ב‪ 1923-4-‬שבר של דגם נוסף‪ ,‬עשוי טרה‪-‬קוטה‪ ,‬ובו גג משופע‬ ‫מעוטר בצבע‪ ,‬המצוי היום במוזיאון הבריטי והוא מתוארך לאלף ה‪ 6-‬או ה‪ 5-‬לפנה"ס )תמונה‬ ‫‪ .(7‬כמו כן ניתן לציין כאן שני דגמים דומים לזה מתל ארפצ'ייה‪ ,‬אך מתקופה מאוחרת יותר‬ ‫)האלף הראשון לפנה"ס( שמקורם בקווקז )תמונה ‪ .(8‬הראשון ככל הנראה מקולכיס‪,‬‬ ‫גיאורגיה‪ ,‬והשני מאזרביג'אן )ברטשניידר ‪ :1991‬מס' קטלוגי ‪ ,18‬ו‪ .(19-‬מאותה תקופה‬ ‫)ראשית האלף הראשון לפנה"ס( ניתן להזכיר כאן גם את מקדש האל חלדי באוררטו‪ ,‬המופיע‬ ‫בתבליטי האבן של סרגון ה‪ II-‬בחורסבאד וגם לו גג משולש )תמונה ‪.(9‬‬ ‫תמונה ‪ :7‬דגם בעל גג משופע מתל אל‪-‬עובייד‬ ‫בדרום עיראק‪ .‬תרבות עובייד‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :8‬שני דגמים מן הקווקז המתוארכים לאלף‬ ‫הראשון לפני הספירה‪ .‬הימני עשוי ברונזה‪ ,‬ומקורו‬ ‫באזרביג'אן‪ .‬השמאלי‪ ,‬ככל הנראה מקולכיס‪ ,‬גיאורגיה‪,‬‬ ‫עשוי מזהב‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :9‬תבליט מקדש חלדי באוררטו בארמונו של סרגון ה‪ II-‬בחורסבאד‪.‬‬ ‫גם ביוון מוכרים דגמים בעלי גג משופע כבר בניאולית התיכון )‪ 5800-5300‬לפנה"ס; תמונה‬ ‫‪ ,(10‬ובבלקנים ומזרח אירופה גגות משולשים מוכרים אף מעט קודם לכן )תמונה ‪.(11‬‬ ‫במהלך האלף הראשון לפני הספירה התפתחה ביוון מסורת של דגמים בעלי צורה מלבנית‬ ‫עם פתח במרכז הקיר הצר‪ ,‬גג משופע מעוטר בצביעה או רעפים‪ ,‬ולעיתים מבואה או‬ ‫מרפסת עם עמודים בקדמתה )תמונה ‪ ;12‬כץ ‪.(37-38 :2006‬‬ ‫תמונה ‪ :10‬דגמים בעלי גגות משופעים מיוון‪ .‬מימין דגם מקראנון‪ ,‬תסאליה‪ ,‬ומשמאל דגם מכירוניאה‪ ,‬בואטיה‪.‬‬ ‫ניאולית תיכון )‪.(5800-5300‬‬ ‫תמונה ‪ :11‬ארבעה דגמים מתרבויות הבלקן ומזרח אירופה בתקופה הכלכוליתית )‪ 5500-3000‬לפנה"ס(‪ .‬מימין לשמאל‪ :‬דגם מוידרה‪,‬‬ ‫הונגריה‪ .‬דגם מקרקליו‪ ,‬רומניה‪ .‬דגם מגומלניצ'ה‪ ,‬רומניה‪ .‬דגם מקסיורלה‪ ,‬רומניה‪.‬‬ ‫בארץ ישראל‪ ,‬בין עשרות הגלוסקמאות‬ ‫הכלקוליתיות מצויות מספר מצומצם‬ ‫של גלוסקמאות שנראה שיש להן גג‬ ‫משולש‪ .‬למעשה תקרת הגלוסקמאות‬ ‫איננה בצורת משולש‪ ,‬אלא קמורה‪ ,‬ורק‬ ‫תמונה ‪ :12‬דגמי מבנה או מקדש מראשית האלף ה‪ 1-‬לפנה"ס ביוון‪ .‬מימין‬ ‫דגם בעל צורת פרסה מפרחורה‪ .‬על פי השחזור המבנה היה בעל גג משופע‪.‬‬ ‫משמאל דגם מרובע בעל גג משופע מארגוס‪.‬‬ ‫בגלוסקמאות‬ ‫בודדות‬ ‫ישנה‬ ‫בחזית‬ ‫לוחית משולשת המקנה לגלוסקמה‬ ‫צורה בעלת גג משולש‪ .‬בולטת במיוחד במוטיב זה גלוסקמה ‪ 51‬ממערת הקבורה באזור‬ ‫)תמונה ‪ ;13‬פרו ולדיריי ‪ ,144 :1980‬תמ' ‪.(24‬‬ ‫אם כן‪ ,‬במידה ואנו נקבל את‬ ‫דעתם של סמית'‪ ,‬כץ ואחרים‬ ‫שמקורם של שני המודלים בעלי‬ ‫הגגות המשולשים מהקבר באבו‪-‬‬ ‫רואש מחוץ למצריים‪ ,‬יהיה עלינו‬ ‫לבקש אותו בצפון מסופוטמיה‪,‬‬ ‫מזרח אנטליה והקווקז‪ ,‬ביוון או‬ ‫בתקופה‬ ‫הכלקוליתית‬ ‫בדרום‬ ‫הלבנט‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬ישנם מספר‬ ‫הבדלים בולטים בין שני המודלים‬ ‫מאבו‪-‬רואש‬ ‫ובין‬ ‫תמונה ‪ :13‬גלוסקמא ‪ 51‬ממערת הקבורה הכלקוליתית באזור‪ .‬בעלת גג משופע‬ ‫קמור‪ ,‬ובחזית לוחית המדמה גג משופע‪-‬משולש‪.‬‬ ‫המודלים‬ ‫והגלוסקמאות שאינם ממצריים‪ ,‬והעיקרי שבהם הוא מספר הגגות‪ .‬בעוד בכל המודלים‬ ‫שמחוץ למצריים מוצג גג משולש אחד המכסה על המבנה כולו‪ ,‬ללא קשר למספר החדרים‬ ‫הפנימיים‪ ,‬במודלים מאבו‪-‬רואש מוצגים שלושה גגות משולשים שכל אחד מהם מכסה חדר‬ ‫פנימי‪ .‬יתכן אף כי שני המודלים המצריים מדמים קבוצת מבנים צמודים זה לזה שלכל אחד‬ ‫מהם גג נפרד‪ ,‬ובוודאי גם חדרים פנימיים‪ .‬במקרה זה ידמה המודל לא בניין בודד אלא‬ ‫מתחם בעל מספר מבנים או אפילו ישוב‪ .‬פרשנות זו מהווה בעיה מכיוון שלמודלים המצריים‬ ‫פתח באחת הפינות‪ .‬אם אכן מדובר במודל המדמה שלושה מבנים שונים‪ ,‬היינו מצפים‬ ‫לראות פתח לכל אחד מהם‪ ,‬ולא רק לאחד מן השלושה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬יתכן שהפתח המגולף‬ ‫במודלים מדמה כניסה אל המתחם כולו‪.‬‬ ‫דגם הטיפוס השני – מגדל מעוגל‬ ‫זהו דגם מיניאטורי המצוי כיום במוזיאון קהיר )תמונה ‪ .(14‬מידותיו‬ ‫המדויקות לא פורסמו ולא קיים צילום שלו עם קנה מידה‪ .‬הדגם‬ ‫המיניאטורי מציג מגדל עגול בעל בסיס רחב וגוף קוני אשר על ראשו‬ ‫מתנוסס כתר שיניות‪ .‬הכתר מורכב ממשטח עגול בראש המגדל‪ ,‬עליו‬ ‫מגולפים רדיאנים היוצרים ‪ 8‬משולשים שווים בגודלם‪ .‬קצהו של כל משולש‬ ‫גולף לצורה מעוגלת ובבסיס הפונה כלפי חוץ גולף שקע ומתחתיו שני‬ ‫כפתורים עגולים‪ .‬על הדגם לא נראים חלונות‪ ,‬פתחים או עיטורים פרט‬ ‫לאותם כפתורים‪.‬‬ ‫היצגים חזותיים נוספים של מגדלים‪ ,‬בתלת‪ -‬או בדו‪-‬ממד‪ ,‬מוכרים‬ ‫מתקופת השושלות הראשונות במצריים‪ .‬ציור של מגדל חרוט על גבי‬ ‫לוחית עץ נמצא בקברו של המלך ‪ Djer‬באום‪-‬אל‪-‬קאב‪ ,‬אבידוס )תמונה‬ ‫‪ ;15‬פטרי ‪ :1901‬לוח ‪ .(10 :V‬מגדל זה‪ ,‬כמו הדגם מאבו‪-‬רואש הוא בעל‬ ‫צורה קונית ועל ראשו מתנוסס כתר שיניות‪ .‬בעוד במגדל מאבו‪-‬רואש‬ ‫השיניות נראות מעוגלות‪ ,‬השיניות בלוחית‬ ‫החרוטה מאום אל‪-‬קאב נראות משולשות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬הלוחית מוסיפה פרט חדש‬ ‫שאינו קיים במגדל מאבו‪-‬רואש‪ :‬סולם‪,‬‬ ‫תמונה ‪ :14‬דגם שנהב‬ ‫מיניאטורי של מגדל מעוגל‬ ‫מקבר ‪ 1‬באבו‪-‬רואש‬ ‫כנראה מחבלים וגזרי עץ‪ ,‬הוביל אל ראש‬ ‫המגדל וכנראה היה דרך הכניסה היחידה‬ ‫אליו‪ .‬השערה זו מקבלת אישוש בעזרת דגם שנהב נוסף‬ ‫הנמצא היום בברלין ומקורו ככל הנראה מאום אל‪-‬קאב‪,‬‬ ‫אבידוס‪ ,‬גם כן‪ .‬בדגם זה )תמונה ‪ ;16‬אמלינו ‪ :1904‬לוח ‪:XV‬‬ ‫תמונה ‪ :15‬לוחית עץ מקבר המלך ‪ Djer‬באבידוס‪,‬‬ ‫ועליה חרוט מגדל בעל כתר שיניות‬ ‫‪ ;3‬ווגל ‪ ,(21 :2010‬שגובהו ‪5‬ס"מ‪ ,‬סולם בעל שבעה שלבים‬ ‫מוביל אל פתח מורבע הנמצא ממש מתחת לכתר השיניות‪ .‬עוד חושף הדגם‬ ‫מברלין שמרפסת השיניות יושבת על גבי מערכת של קורות עץ היוצאות מן‬ ‫המרכז אל החוץ ויוצרות מעגל לתמיכה במרפסת )קשה לראות זאת‬ ‫בתמונה(‪ .‬קורות העץ הללו מסבירות את הימצאותם של הכפתורים הכדוריים‬ ‫שתחת השיניות בדגם מאבו‪-‬רואש‪ .‬כמו בדגם מאבו‪-‬רואש‪ ,‬השיניות נראות‬ ‫כמשולשים בעלי פינה מעוגלת בחלקם העליון‪ ,‬ובבסיסי המשולש הפונים‬ ‫החוצה גולף שקע‪.‬‬ ‫תמונה ‪ :16‬דגם שנהב מיניאטורי‬ ‫של מגדל הנמצא במוזיאון ברלין‪.‬‬ ‫מקורו ככל הנראה מאום אל‪-‬קאב‬ ‫מודל נוסף‪ ,‬מקורו מאחת הגלריות שתחת הפירמידה המדורגת של‬ ‫המלך ‪ Djoser‬בסקרה )תמונה ‪ .(17‬מגדל זה גולף מאלבאסטר‪ ,‬אך‬ ‫את מידותיו המדויקות לא מצאתי באף אחד מן הפרסומים‪ .‬הוא‬ ‫כנראה גדול למדי כיוון שיש המניחים כי תיפקד כשולחן מנחות או כן‬ ‫פולחני )ברוברסקי ‪ .(186 :2002‬בבסיס גוף המגדל נפערו שלושה‬ ‫)?( חלונות משולשים‪ ,‬בדומה לעבודה הפתוחה הנראית לעיתים‬ ‫בכני פולחן עשויים קרמיקה‪ .‬סולם חבלים עולה בדגם זה ממש עד‬ ‫ראש המגדל‪ ,‬אל פתח הנמצא במרפסת שעל ראשו‪ .‬במגדל זה‬ ‫המרפסת פחות רחבת ידיים מאשר בדגמים הקודמים‪ ,‬ואינה בולטת‬ ‫החוצה ממתארו הגלילי של המגדל‪ .‬השיניות בראש המגדל זהות‬ ‫לשיניות הנראות על הדגם מאבו‪-‬רואש והדגם המצוי בברלין‪ ,‬אך אין‬ ‫כאן סימן לקורות העץ התומכות במרפסת‪.‬‬ ‫תמונה‪ :17‬דגם מגדל עשוי‬ ‫אלבאסטר מן הפירמידה של‬ ‫‪ Djoser‬בסקרה‪.‬‬ ‫בניגוד לשני הדגמים בעלי שלושת הגגות שקשה מאוד לדעת איזה בדיוק בניין או מתחם‬ ‫מציאותי הם נועדו לחכות‪ ,‬לשקף או להדגים‪ ,‬נראה שבמקרה של‬ ‫דגם המגדל זה פשוט יותר‪ .‬כל החוקרים מסכימים שמדובר במגדלי‬ ‫תצפית‪ .‬המבנה הקוני של דגמי המגדל משקפים לדעת בדאווי תוצאה‬ ‫של בניית מגדלים בלבני בוץ )בדאווי ‪ .(48 ,23 :1954‬בראש המגדל‬ ‫נבנתה מרפסת הנשענת על מערכת של קורות עץ‪ ,‬וקשתים שעמדו‬ ‫עליה יכלו לירות חיצים בעת הצורך מבין השיניות‪ ,‬או אולי השקעים‬ ‫המגולפים בשיניות היו במבנים המציאותיים חרכי ירי )ברוברסקי‬ ‫‪ .(185 :2002‬תבליט קיר בקברו של ‪ ,Mahu‬ראש המשטרה באל‪-‬‬ ‫עמארנה )תמונה ‪ ;18‬דיוויס ‪ ,17 :1906‬לוח ‪ ,(XXIV‬מאפשר לנו‬ ‫אפילו הצצה פנימה אל תוך מגדל דומה‪ ,‬אם כי בתקופה מאוחרת‬ ‫יותר‪ .‬הדגמים השונים‪ ,‬יחד עם התבליט מקבר ‪ ,Mahu‬שימשו‬ ‫לשחזור המבנה של מגדלי תצפית מצריים‪ ,‬היות שדוגמאות‬ ‫תמונה ‪ :18‬מגדל תצפית ובו שלוש קומות‪,‬‬ ‫השתיים התחתונות משמשות לאחסון‪,‬‬ ‫והעליונה כנשקייה‪ .‬תבליט מקבר ‪,Mahu‬‬ ‫ראש המשטרה באל‪-‬עמארנה‪.‬‬ ‫ארכיאולוגיות למבנים שכאלו אינן קיימות )תמונה ‪ ;19‬ווגל ‪:2010‬‬ ‫‪ .(20‬לפי אלסטון‪ ,‬שכתב אמנם על מבנים צבאיים בתקופה הרומית‬ ‫במצריים‪ ,‬אך אבחנתו תהיה נכונה אף יותר לתקופות הקדומות‪,‬‬ ‫מגדלים שכאלו הוצבו באזורי גבול‪" ,‬גודלם היה קטן יחסית‪ ,‬וגם אם שרדו יסודותיהם הם לא‬ ‫יוכלו למשוך את תשומת ליבם של ארכיאולוגים" )אלסטון ‪.(82 :1998‬‬ ‫תמונה ‪ :19‬שחזור של מגדל התצפית המצרי מימי הממלכה הקדומה‪ ,‬המבוסס על הדגמים‬ ‫והתבליט בקבר ‪ .Mehu‬בריאן דלף‪ ,‬מתוך ווגל ‪.2010‬‬ ‫פרשנות‬ ‫לאחר שניסיתי לזהות את המבנים המציאותיים המסתתרים בשני הטיפוסים של דגמי‬ ‫השנהב מאבו‪-‬רואש‪ ,‬נותרה השאלה מה מקומם‪ ,‬או מה תפקידם של דגמים אלו בקבר‬ ‫המצרי‪ .‬מונטה הניח כי שלושת הדגמים הם כלי משחק )מונטה ‪ .(190-192 :1946‬ייתכן‬ ‫והוא צודק‪ ,‬אך יחד עם זאת‪ ,‬אין הם דומים לכלי משחק אחרים המוכרים ממצרים‪ .‬בוודאי‬ ‫היינו מצפים למצוא עוד דוגמאות לחפצים אלו אם היו חלק ממשחק נפוץ‪ .‬כך למשל כלי‬ ‫משחק בדמות פסלוני לביאות‪ ,‬אריות וכלבים נמצאו בקברים רבים של השושלת הראשונה‪,‬‬ ‫כולל באבו רואש )מונטה ‪ :1946‬לוח ‪ ,(VIII‬אבידוס )פטרי ‪ :1901‬לוח ‪ (3-4:VI‬ומקומות‬ ‫אחרים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לגבי דגם מגדל התצפית‪ ,‬ברור שלפחות דגם נוסף מטיפוס זה )הדגם‬ ‫מסקרה‪ ,‬תמונה ‪ (17‬לא שימש ככלי משחק בגלל גודלו ומשקלו‪ ,‬ומכאן שדגם המגדל מאבו‪-‬‬ ‫רואש הוא בעל משמעות נוספת פרט להיותו כלי משחק‪.‬‬ ‫המבנה בעל שלושת הגגות הוא בעייתי יותר‪ ,‬גם משום שאין דגמים או חפצים דומים לו‪ ,‬וגם‬ ‫משום שעדיין לא ברור מהו המבנה המציאותי אותו הוא משקף‪ ,‬אם אכן קיים מבנה שכזה‪.‬‬ ‫בבחינה נוספת של בית הקברות ‪) M‬מפה ‪ (2‬ושל תוכנית קבר ‪) 1‬איור ‪ (1‬בו נמצאו שלושת‬ ‫הדגמים‪ ,‬בולט הבדל אחד גדול בין קבר זה לבין שאר הקברים )כ‪ (25-‬בבית הקברות‪ .‬הבדל‬ ‫זה הוא אגף חדרי הנספחות הצמוד אל חדר הקבורה מצפון – אגף דומה אינו קיים באף אחד‬ ‫מן הקברים האחרים‪ .‬באגף זה שלושה חדרים‪ ,‬האחד מלבני ארוך‪ ,‬והשניים האחרים ניצבים‬ ‫ב‪ 90o-‬אל הקיר הצפוני שלו ובנויים במקביל זה לזה‪ .‬בהסתמך על ההנחה שהשרטוט‬ ‫המפורסם ע"י מונטה מדויק‪ ,1‬נראה כי בנוסף לסידור החדרים הזהה בדגם ובאגף הנספחות‪,‬‬ ‫גם המידות היחסיות של האגף ושל הדגם קרובות למדי‪.‬‬ ‫ככל הידוע לי‪ ,‬חדרי נספחות לקברי מסטבות‪ ,‬מימי השושלות‬ ‫הראשונות או הממלכה הקדומה‪ ,‬המסודרים בצורה זהה לדגם‬ ‫מאבו‪-‬רואש או לחדרי הנספחות בקבר ‪ 1‬בבית הקברות ‪ M‬הינם‬ ‫נדירים אך ניתן לאתר כאלו‪ .‬כך לדוגמה מסטבה ‪ 1060‬בטרחאן‬ ‫הינה בעלת אגף נספחות המסודר באופן דומה )פטרי ‪ :1913‬לוח‬ ‫‪ .(XVIII‬לפחות בשניים ממתחמי הקבורה המיוחסים למלך אחא‬ ‫בבית הקברות הצפוני באבידוס‪ ,‬עמד מבנה בעל סידור חדרים‬ ‫דומה והוא מפורש כקפלה פולחנית )איור ‪ ;2‬בסטוק ‪70- :2009‬‬ ‫‪ .(72‬השאלה האם הדגם מדמה את אגף הנספחות בקבר בו הוא‬ ‫נמצא‪ ,‬או אפילו קפלה פולחנית נשארת פתוחה ובגדר ספקולציה‬ ‫איור ‪ :2‬מתחמי הקבורה ימיו של אחא בבית‬ ‫הקברות הצפוני באבידוס‬ ‫בלבד‪ ,‬אולם יש לציין שאם כך הדבר‪ ,‬יש לשחזר מבנים או אגפים‬ ‫אלו עם שלושה גגות משופעים!‬ ‫גם שרידי מבנה מעוגל‪ ,‬בנוי לבני בוץ‪ ,‬ניתן למצוא בקבר ‪ 1‬בבית הקברות באבו‪-‬רואש‪.‬‬ ‫המבנה נמצא בפינה הצפון מערבית של הטמנוס המקיף את מתחם הקבורה )איור ‪ ,(1‬ועל פי‬ ‫מונטה יתכן והיו מבנים דומים בשלושת הפינות האחרות שנסחפו במורד הגבעה )מונטה‬ ‫‪ .(16 :1936‬יתכן שהמבנה העגול הוא שריד של מגדל באסטיון‪ ,‬דמוי מגדל תצפית‪ ,‬שהיה‬ ‫דומה לטיפוס דגם המגדל שנמצא בקבר‪ .‬מעניין לציין שמבנים עגולים דומים‪ ,‬מעין‬ ‫באסטיונים‪ ,‬נמצאו בפינות של קירות הטמנוס במתחמי הקבורה של אחא ) איור ‪ ;2‬בסטוק‬ ‫‪ 1‬מידות מדויקות של כל שלושת החדרים אינן בנמצא‪ ,‬והשרטוט שמספק מונטה אינו כולל קנ"מ‬ ‫‪ .(55-56 :2009‬אולם נשאלת השאלה מדוע זקוק הנקבר‪ ,‬או הקבר עצמו‪ ,‬לבאסטיון או‬ ‫מגדל תצפית והאם יש למגדל משמעות אחרת פרט להיותו חלק ארכיטקטוני במבנה‪.‬‬ ‫בתקופת הממלכה הקדומה הירוגליף ‪,V36‬‬ ‫‪ ,‬המתואר אצל גארדינר ככלי קיבול הניתן‬ ‫במקדשים )גארדינר ‪ ,(527 :1964‬מופיע כמגדיר או אידאוגרם בשתי מילים‪) mnnw :‬מבצר(‬ ‫ו‪) swnw-‬מגדל(‪ .‬המילה ‪ ,mnnw‬מופיעה בדרך כלל בתארים כמו "המפקח על המבצרים‬ ‫המלכותיים" )‪ .(Imy-n mnnww nswt‬לעומת זאת המילה ‪ ,swnw‬בה ההירוגליף ‪,V36‬‬ ‫משמש תמיד כמגדיר‪ ,‬איננה מופיעה בתארים‪ ,‬ולמעשה מוכרת בתקופה זו רק בכתבי‬ ‫הפירמידות ומאוחר יותר בכתבי הארונות )ברוברסקי ‪ .(186-187 :2002‬כך לדוגמה מופיע‬ ‫בלחשים אחדים מגדל )‪ Ḫȝty (swnw‬אותו בנו האלים בגבול בין השמיים והארץ )ברוברסקי‬ ‫‪ .(187-191 :2002‬יתכן שכאן טמונה משמעותם של דגמי המגדל בקברי השושלת‬ ‫הראשונה‪ .‬דגמים אלו יכלו להיות קמעות שנועדו לעזור למת במעבר מעולם החיים אל עולם‬ ‫המתים‪ ,‬ואולי הם אינם מייצגים מגדל תצפית סתמי‪ ,‬אלא את ה‪ Ḫȝty swnw-‬עצמו‪ .‬כך אולי‬ ‫ניתן גם להבין את הבאסטיונים שבפינות הטמנוס כמגדלי תצפית בגבול בין עולם החיים לבין‬ ‫מתחם הקבורה השייך כבר לעולמו של המת‪ .‬מכאן ניתן להבין טוב יותר את הכתובת‬ ‫והאסטלה בעלת הצורה המגדלית המוזרה של טשזי‪ ,‬רב‪-‬‬ ‫אומן ומכר המלך )תמונה ‪:(20‬‬ ‫‪‘The royal acquaintance and chief craftsman Tjasi‬‬ ‫‪says: It was in order to be buried in this that I‬‬ ‫‪made this swnw-tower when I was sick and under‬‬ ‫‪).‬ברוברסקי ‪the care of the priests.’ (183-4 :2002‬‬ ‫תמונה ‪ :20‬אסטלת ‪ Tjasi‬מבית‬ ‫הקברות של השושלת הראשונה בגיזה‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫ דגמי חרס אדריכליים בארץ ישראל מהאלף החמישי ועד אמצע האלף הראשון‬.2006 .‫ ח‬,‫כץ‬ .‫ אוניברסיטת חיפה‬,‫ חיבור לשם קבלת תואר דוקטור‬,‫לפסה"נ‬ Alston, R., 1998. Soldiers and society in Roman Egypt, a social history, London. Amélineau, É.,1904. Les nouvelles fouilles d'Abydos tome III, 1 1897-1898, Paris. Badawy, A., 1954. A history of Egyptian architecture, vol.1 from the earliest time to the end of the Old Kingdom, Cairo. Bestock L., 2009. The development of royal funerary cult at Abydos. Two funerary enclosures from the reign of Aha, Weisbaden. Bretschneider, J., 1991. Architekturmodelle in vorderasien und der östlichen ägäis vom neolithikum bis in das 1. jahrtausend. AOAT 229, Neukirchen-Vluyn. Brovarsky, E., 2002. A unique funerary monument of Old Kingdom date in the Egyptian Museum. In Eldamaty, M., and Trad, M., (eds.) Egyptian museum collections around the world, Vol. 1, Cairo. Pp.183-195. Davies, N. G., 1906. The rock tombs of El-Amarna, part IV, London Gardiner, A., 1964. Egyptian grammar, revised 3rd edition, London. Montet, P., 1938. Tombeaux de la Ire et de la IVe dynasties à Abou-Roach. Kêmi 7: 11–69. Montet, P., 1946. Tombeaux de la Ière et de la IVe dynasties à Abou-Roach, deuxième partie: inventaire des objets. Kêmi 8: 157–227. Mallowan, M.E.L., and Rose, J.C., 1935. Excavations at Tall Arpachiyah, 1933. Iraq 2(1):1-178. Perrot, J., Ladiray. D., 1980. Tombes à ossuaires de la région côtière palestinienne au IVe millénaire avant l'ère chrétienne. Association Paléorient, Paris. Petrie, W.M.F., 1901. The royal tombs of the first dynasty, London. Petrie, W.M.F., 1913. Tarkhan I and Memphis V. London Smith, B.E., 1938. Egyptian architecture as cultural expression, New-York Tristant, Y. and Smythe, J., 2011. “New excavations for an old cemetery: Preliminary results of the Abu Rawash project on the M cemetery (Dynasty 1)”, in Friedman, R.F., and Fiske, P.N., (eds.), Egypt at its origins 3. Proceedings of the third international conference "origin of the state. Predynastic and Early Dynastic Egypt", London, 27th July– 1st August 2008, Leuven. Pp.313–332. Vogel, C., 2010. The fortifications of ancient Egypt 3000–1780 BC, Oxford