מגרש
מראה
מִגְרָשׁ
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מגרש |
הגייה* | migrash |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ר־שׁ |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מִגְרָשִׁים; מִגְרַשׁ־, ר׳ מִגְרְשֵׁי־ |
- לשון המקרא שטח ריק שאינו מעובד, לרוב נמצא מחוץ לעיר והוא נחלת הכלל.
- ”צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם“ (במדבר לה, פסוק ב)
- ”יִהְיֶה מִזֶּה אֶל הַקֹּדֶשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב“ (יחזקאל מה, פסוק ב)
- ”ואי אפשר לומר 'אלפים אמה', שכבר נאמר 'אלף אמה'. הא כיצד? - אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום שבת!“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ה, משנה ג)
- ”אין עושים שדה - מגרש, ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר, ולא עיר מגרש“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ט, משנה ח)
- ”נמצא רביע מגרש, והשאר שדות וכרמים“ (ירושלמי, מסכת סוטה – דף כד, עמוד א)
- ”...ויצאתי לבסוף בעקיפים למגרש רחב ופנוי מחוץ לפרבר. מגרש זה משמש פלטיא לאכרים מביאי עצים ושחת בימי השוק“ (בבית אבא, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- שטח פתוח ותחום המיועד למטרה מוגדרת, כגון אתר בנייה או רחבת ספורט.
- ”לפניהם נראה הרחוב הגדול, אשר עדיין לא סללו בו את הכביש. במקומות רבים עמדו בתים בנויים למחצה או לשליש, וביניהם – מגרשים פנויים, הנראים כקרחת על ראש איש“ (בין תקווה לייאוש, מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)
- "חבר'ה, חבר'ה, רגע, רגע; / מנדל, צבינגי ופושקש / משחקים בכדורגל / כאן אצלנו במגרש!" (שיר השכונה , מאת חיים חפר)
- החיילים הסתדרו על מגרש המסדרים.
- ברישום המקרקעין בישראל: מגרש הוא שטח אדמה שהוא חלק מגוש.
גיזרון
[עריכה]- לשון המקרא. חוקרים משערים שהמילה קשורה לפועל גֵּרֵשׁ, והיה המגרש שטח שאליו מגרשים את הבהמות למרעה. למשל, במילון BDB נכתב בערך "מגרש": "perhaps originally pasture-land, as place of cattle driving". במילונו של גזניוס נכתב "a place to which cattle is driven forth to feed, patsure".
- לעומתם, דוד ילין סובר במאמרו "הוראות נשכחות לשרשים עבריים"[1] כי השורש "גרש" מקביל כאן לשורש הערבי غرش (ע'רש), שהוראתו "נָטַע". הוא כותב: "יודעים הננו כי לפנים (וכן הדבר נמשך עד היום) נבנו הערים (הכפרים) על־יד מעינות המים [...] וכל העובר גם עתה בכפרי ארץ ישראל, וביחוד בהרים, יראה כי שדות הנטיעות (مغرش = מע'רש בערבית) מקיפים אותם מסביב".
- המשמעות המושאלת "שטח פתוח" (גם בתוך העיר) הושאלה מהמשמעות הראשונה. על המשמעות המקורית נכתב בסדרת "עולם התנ"ך":
- אדמת מרעה שבה מגרשים את הצאן מאחו אחד למשנהו... כאן משמש 'מגרש' הגדרה לפרברים של מקומות היישוב שלא שימשו לחקלאות וגם לא למושב בני אדם אלא לרעיית העדרים"[1].
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]- חלקה (2)
ניגודים
[עריכה]- שדה (1)
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרשי ספורט |
- יעקב עציון, "התמודדות על המגרש". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 12/2011
- אתר "בלשון" לגבי השורש ג־ר־ש (אנגלית).
השורש גרשׁ | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
הערות שוליים
[עריכה]↑ פירוש עולם התנ"ך על במדבר ל"ה ב, שכתב יעקב מילגרום. ↑ "הוראות נשכחות לשרשים עבריים" לדוד ילין, לשוננו א, עמ' 10.