[go: up one dir, main page]

לדלג לתוכן

המשרד לשירותים אסטרטגיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף OSS)
המונח "OSS" מפנה לכאן. לערך העוסק בתוכנת קול, ראו Open Sound System.
המשרד לשירותים אסטרטגיים
Office of Strategic Services
סמל ה-OSS
סמל ה-OSS
מידע כללי
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
סוכנות אם מחלקת המלחמה של ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 13 ביוני 1942
תאריך פירוק 20 בספטמבר 1945
סוכנות מחליפה סוכנות הביון המרכזית
ראש גנרל ויליאם ג'יי. דונובן
מטה מרכזי וושינגטון די. סי., מרילנד, ארצות הברית
עובדים 13,000
תקציב חסוי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
גנרל ויליאם ג'יי. דונובן סוקר מסדר של אנשי מבצעים בקבוצה מיוחדת במרילנד בטרם יצאו לסין בשנת 1945.

המשרד לשירותים אסטרטגייםאנגלית: Office of Strategic Services; בראשי תיבות: OSS) היה ארגון הביון, המודיעין הצבאי והמבצעים המיוחדים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.

ראשיתו של המשרד בשנת 1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני ממשל המדינה. כחצי שנה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה החליט הנשיא פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות האויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן. דונובן היה פרקליט מצליח וחבר אישי של רוזוולט, אשר שימש במלחמת העולם הראשונה כמפקד גדוד בחטיבת החי"ר ה-69 של המשמר הלאומי, ובהמשך מונה למפקד החטיבה בדרגת קולונל. על פועלו במלחמת העולם הראשונה הוענקו לדונובן מדליית הכבוד, צלב השירות המצוין ועיטור לב הארגמן.[1]

עם מינויו הועלה דונובן לדרגת גנרל.[2] בשיא תקופתו מנה הארגון שבראשו עמד כ־12,000 אנשי צוות. בין היתר הפעיל הארגון סוכני שטח, אשר הצניח ברחבי אירופה. הסוכנים, אשר פעלו במסגרת מבצע ג'דבורו, על שום העיר ג'דבורו שבסקוטלנד שבסמוך לה הוכשרו הסוכנים, שימשו כקציני קישור למחתרות כמו המחתרת הצרפתית וגייסו סוכנים ומרגלים. כמו כן פעלו כיחידות קומנדו וביצעו פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית. אנשי המשרד עברו הכשרה נרחבת בתחומים כגון: לוחמת גרילה, חבלה, קומנדו ולוחמה זעירה.

לזכות המשרד נזקפו הצלחות רבות בתחום המודיעין. בין היתר ניתן למנות את גיוס מדענים העוסקים בפיתוח האטום, הפעלת הסוכן פריץ קולבה, אשר סיפק מידע על מרגלים גרמנים ועל מטוס הסילון הגרמני החדשני מסרשמיט 262 וכן את הקמתו של כוח של לוחמי גרילה עליו פיקדו אנשי המבצעים של המשרד במערכה על בורמה. כמו כן ביצעו אנשי המשרד במהלך המלחמה גם את מבצע פייפרקליפ לגיוס מדענים גרמנים וסובייטים.

הארגון פורק בתום המלחמה, ב-20 בספטמבר 1945. בין האישים שעבדו בשירות המשרד היו בין היתר אלן דאלס וויליאם קולבי (אשר שירתו בהמשך כראשי ה-CIA), ל. פלטשר פראוטי, באד שולברג, ולטר לנגר, קרל צוקמאייר, ברינגטון מור, אהרון בנק (איש צוותי הג'דבורו אשר פיקד על קבוצת הכוחות המיוחדים הראשונה), אריק אריקסון.

לאחר פירוק הארגון החליט הנשיא הארי טרומן, בשנת 1947, להקים את סוכנות הביון המרכזית, כסוכנות האמונה על הריגול המודיעיני של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף מידע ביטחוני מחוץ לגבולות ארצות הברית. המשרד היווה את הבסיס להקמתן של יחידות כוחות מיוחדים רבות ובהן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, האגף לפעולות מיוחדות ואריות הים.

בשנת 1992 נחנכה אנדרטה לחללי המשרד, שהוקמה במטה סוכנות הביון המרכזית במדינת וירג'יניה.

במרץ 2018 העניק הקונגרס האמריקאי את מדליית הזהב של הקונגרס לכבוד אנשי הארגון.[3]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טים ויינר, מורשת של אפר - CIA, רסלינג, 2009.
  • רוני ברבש, לוחמה חשאית במלחמת העולם השנייה, אוריון הוצאת ספרים, 2023, חלק שני – המודיעין האמריקני, עמ' 193–225.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ויליאם קולבי, "המודיעין האמריקני לפני ה 11- בספטמבר", מבט מל"מ, גיליון 29, מאי 2002, עמוד 18.
  2. ^ אמיר אורן, שיטת אולמרט ומלחה"ע ה-2, באתר הארץ, 15 ביולי 2012.
  3. ^ Congressional Gold Medal Awarded to CIA’s Predecessor, OSS, אתר ה-CIA