איכר
המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים. המילה "איכרים" משמשת כיום פעמים רבות כשם קולקטיבי לאוכלוסייה הכפרית במדינות העניות והלא מפותחות של העולם.
אנשים העובדים בחקלאות בחברות מתועשות מכונים חקלאים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברוב המכריע של החברות הפרה-תעשייתיות האיכרים היוו את חלק הארי של האוכלוסייה. בחברות הפיאודליות של ימי הביניים נאלצו האיכרים לבצע עבודות שונות במשק. הם חיו באזורים כפריים והרכיבו כמות גדולה של אוכלוסייה. רוב האיכרים לא ידעו לקרוא או לכתוב. בדרך כלל האיכרים לא קיימו אינטראקציה כולשהי עם בני המעמד הגבוה, אלא אם כן היה צורך בכך במסגרת עבודתם. חלקם היו צמיתים (serfs), כלומר הם לא היו חופשיים לעזוב את אדמות אדוניהם.
מעמדם היחסי של האיכרים במערב אירופה השתפר מאוד לאחר שהסתיימה מגפת המוות השחור אשר גרמה למותם של רבים מתושבי אירופה בימי הביניים, וכתוצאה מכך גדל כוחם הכלכלי והפוליטי של אותם האיכרים שהיו בני מזל לשרוד את המגפה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
איכרים בחווה ב-1794 -
פסיפס של איכר -
איכרים בימי הביניים -
חתונת האיכרים של פיטר ברויגל האב (1568)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנקר רוי, ללמוד מהיחפנים, הרצאה על יצירת מנגנון קהילתי להכשרה מקצועית עבור ועל ידי כפריים הודים, TED
- איכר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
איכרים, דף שער בספרייה הלאומית
