הטיית האישוש

בפסיכולוגיה, הטיית אישור היא סוג של חשיבה סלקטיבית: הטיה קוגניטיבית לעבר אישור ההשערה הנחקרת. הטיית אישור מתקיימת כאשר קובעי החלטות חותרים באופן פעיל ומייחסים משקל רב יותר לממצאים המאשרים את השערותיהם, ומתעלמים או מייחסים משקל פחות לממצאים הסותרים את השערותיהם. מסיבה זו, נהוג לבנות ניסויים כך שמטרתם להפריך את ההשערה ולא לאשרה. הטיית האישור קשורה בדרכים שונות לכשלים לוגיים מסוג כשלי היקש וכשלי רטרודוקציה.

מחקרים אף מלמדים, שגם במצבים בהם מקבלי החלטות אוחזים במידע ספציפי אודות אדם המשתייך לקבוצה חברתית מסוימת, מקבלי ההחלטות יפרשו את המידע באופן שיתמוך בסטריאוטיפ בו הם מאמינים ואשר יחזק את תפיסתם הראשונית לגבי אדם זה.

הטיית אישור מאפיינת תחומי פסבדו-מדע כמו פרסונולוגיה, גרפולוגיה, פאראפסיכולוגיה, אסטרולוגיה, ביוריתמוס, נומרולוגיה, ודומיהם. לדעת המצדדים בתאוריות האנטי פסיכיאטריות, גם קביעת אבחנות פסיכיאטריות במקרים רבים נעשית בלהט הטיית אישור.

מחוץ לתחום החקר המדעי מהווה הטיית אישור אחד היסודות עליהם בנויות רבות מן האמונות הרווחות באינטואיציה, קללות, תחושות נבואיות, יכולות על-חושיות, וכדומה. הטיית האישור פועלת במקרי תחומי פסבדו-מדע, כמו גם בחיי היומיום באמצעות הגדרה מעורפלת של המדגם, כך שדוגמאות שאינן מתאימות (כלומר, אינן מאשרות את ההשערה) אינן משולבות בו מראש.

ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.