מערכת טלפוניה ניידת עולמית
מערכת הטלפוניה הניידת העולמית (באנגלית: Universal Mobile Telecommunication System ובר"ת: UMTS) היא אחת מטכנולוגיות דור 3 של הטלפוניה הסלולרית. היא מתבססת על טכנולוגיית W-CDMA, תוכננה על ידי הארגון 3GPP ומייצגת את התשובה האירופאית/יפנית לדרישות המופיעות ב-IMT-2000 של ITU עבור מערכות תקשורת סלולריות.
על מנת להבדיל את UMTS מטכנולוגיות רשת אחרות, UMTS משווקת לעיתים כ-3GSM, שם המדגיש את היותה שייכת לדור השלישי ואת העובדה שהיא תוכננה להחליף את תקן ה-GSM מהדור השני.
מאפיינים
עריכהUMTS תומך בקצבי העברת נתונים של 1920Kbps (ולא 2Mbps כפי שרואים תדיר), אף על פי שכרגע משתמשים ברשתות יכולים לצפות לביצועים המגיעים לכל היותר ל-384kbps, ביפן נעשות הכנות לשדרוג ל-3mbps. בכל אופן זה עדיין מהיר יותר באופן משמעותי מהקצב הקודם - 14.4kbps שהתקבלו ב-GSM או ב-HSCSD. כמו כן מערכת זו מאפשרת גישה לאינטרנט ושירותי מידע ניידים נוספים.
לדור השלישי קדמו מערכות שונות מהדור השני כגון GSM, CDMA, PDC, PHS וכן טכנולוגיות נוספות שנפרשו במדינות שונות. כאשר מדובר ב-GSM ישנו מסלול התפתחות מהדור השני - ה-GPRS המוכר גם כדור 2.5. GPRS תומך בקצבי העברת מידע הרבה יותר טובים (עד למקסימום תאורטי של 140.8kbps, אף כי קצבים טיפוסיים קרובים יותר ל-56kbps) ועובד במיתוג מנות ולא במיתוג מעגלים. המערכת פרושה במקומות רבים בהם נעשה שימוש ב-GSM. ה-E-GPRS, או EDGE, היא התפתחות של ה-GPRS ומבוססת על "שיטות קידוד" חדשות. עם EDGE קצבי העברת החבילות יכולים להגיע באופן מעשי ל-180kbps. מערכות EDGE לעיתים נקראות דור 2.75.
UMTS בישראל
עריכהבתחילת שנת 2005 רשת פרטנר השיקה רשמית את הדור השלישי עם כיסוי של רוב הארץ, במאי 2006 השיקה גם סלקום את הדור השלישי.
בתחילת שנת 2009 השיקה גם פלאפון תקשורת רשמית את הדור השלישי לאחר שבמשך השנים שקדמו לה השתמשה חברת פלאפון בטכנולוגיות מבוססות CDMA (בניגוד לסלקום ופרטנר/אורנג' שהשתמשו ב-GSM).