[go: up one dir, main page]
ויקיפדיה

TheGuardian.com

 TheGuardian.com, שנודע בעבר בשם Guardian.co.uk ו- Guardian Unlimited, הוא אתר חדשות בריטי בבעלות קבוצת גרדיאן מדיה. תוכן האתר מורכב מכמעט כל התכנים של הגרדיאן והאובזרבר, וכן מתכנים מקוריים של האתר. האתר הוא העיתון המקוון השני הכי פופולרי בבריטניה נכון לנובמבר 2014, אז היו לו למעלה מ-17 מיליון קוראים בחודש; עם למעלה מ-21 מיליון קוראים חודשיים.[1]

TheGuardian.com
The Guardian.com
בעלים Guardian Media Group עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1999–הווה (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ISSN 1756-3224, 1354-4322
www.theguardian.com/uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האתר הוא אתר חדשות, עם מדורים צדדים המכסים נושאים שונים בהם ספורט, עסקים, סביבה, טכנולוגיה, אמנויות ומדיה וסגנון חיים. TheGuardian.com בולט בשיתופו עם הקוראים, כולל לוחות שיחות ארוכי טווח ורשת של בלוגים. לשבעת הבלוגים של האתר הצטרף ב-14 במרץ 2006, מדור תגובות חדש, "תגובה היא בחינם", שהתמזג מאז למדור הדעות.

ניתן לצפות באתר ללא עלות או רישום, אם כי שירותים מסוימים כגון השארת הערות על מאמרים דורשים מהמשתמשים להירשם. במרץ 2009, Guardian.co.uk השיק API, תוך שימוש בפרוטוקול OAuth והפך חלק נרחב מהתוכן של Guardian לזמין לשימוש למפתחי אפליקציות אינטרנט . [2]

בעלות

עריכה

TheGuardian.com הוא חלק מקבוצת גרדיאן מדיה הכוללת עיתונים, תחנות רדיו ומדיה חדשה, כולל היומון הגרדיאן והשבועון האובזרבר. הקבוצה נמצאת בבעלות Scott Trust, קרן צדקה שמטרתה להבטיח את עצמאות המערכת של העיתון, לשמור על בריאותו הפיננסית כדי למנוע השתלטותמצד קבוצות מדיה למטרות רווח שעלולות לפגוע בעצמאות העיתונאית.

היסטוריה

עריכה

Guardian.co.uk הושק בשנת 1999. הפופולריות שלו עלתה לאחר פיגועי 11 בספטמבר בארצות הברית ב-2001, בעיקר הודות למגוון נקודות המבט שפורסמו בגרדיאן.[דרוש מקור] האתר זכה בקטגוריית העיתון הטוב ביותר בפרסי Webby בשנים 2005, 2006 ו-2007, כשהוא גבר על הניו יורק טיימס, הוושינגטון פוסט, הוול סטריט ג'ורנל ו-Variety.[3]

קבוצת גרדיאן דיווחו כי 2006 הייתה השנה הרווחית הראשונה שלהם, כאשר ההכנסות הגיעו בעיקר מגיוס ופרסום לתצוגה.[4] במאי 2007 החל האתר תוכנית של 18 חודשים של עיצוב מחדש והוספת יכולות.[5] ב-30 ביולי 2013, האתר הועבר מ- guardian.co.uk ל- theguardian.com כחלק מהגדלת ההשקעות לצמיחה גלובלית. [6]

בשנת 2018 הצטרף TheGuardian.com חבר האתר למתחרים News UK ( The Times, The Sunday Times, The Sun ) ו- The Daily Telegraph כדי ליצור פלטפורמה משותפת למפרסמים לרכישת פרסומות מקוונות במספר אתרי חדשות מובילים, בפרויקט The Ozone.[7] מאוחר יותר באותה שנה הצטרפה Reach plc (לשעבר Trinity Mirror) לפלטפורמה, והביא לפלטפורמה כמעט את כל העיתונים הלאומיים של בריטניה.[8]

אתרי משנה

עריכה

גארדיאן ספורט

עריכה

מדור הספורט של The Guardian עשה מעבר לאתר פופולרי ומכובד, המספק חדשות, תוצאות, דוחות משחקים ופרשנויות חיות ממגוון ענפי ספורט שונים.

סיקור הספורט של TheGuardian.com היה חלוץ בתעשיית העיתונים המקוונים בבריטניה בתחום של סיקור חי של ספורט, במיוחד כדורגל, דרך האינטרנט. דוגמאות כוללות תגובות טקסט בזמן אמת על 115 משחקי פרמיירליג בכדורגל וכל משחק במונדיאל, כמו גם סיקור חי של הגביע האנגלי, ליגת האלופות, הליגה האירופית ומדי פעם משחקי לה ליגה, גביע הליגה ופלייאוף.

"The Fiver"

עריכה

"The Fiver" הוא עלון כדורגל יומי, בעיקר הומוריסטי, הזמין במדור הספורט או באמצעות ניוזלטר בדואר האלקטרוני, הנשלח לתיבות הדואר של מנוייו בערך בשעה חמש, בימי שני עד שישי (ומכאן השם "Fiver"). המדור לא מופיע במהדורה המודפסת של הגרדיאן. כותבי Fiver כוללים את פול דויל ובארי גלנדנינג והם מגיעים מצוות כותבי הספורט של הגרדיאן.

"Comment is free"

עריכה

"Comment is free" (התגובה בחינם ובקיצור Cif ) היה מדור הערות ודעות פוליטיות בתוך TheGuardian.com. הוא הכיל הערות ומאמרי דעה מהגרדיאן ומהאובזרבר, בתוספת של יותר מ-600 כותבים אחרים. המדור נערך על ידי נטלי הנמן; [9] אתר המשנה שלו המוקדש לענייני דת, "Cif belief", בעריכתו של אנדרו בראון. האתר הושק ב-14 במרץ 2006, [10] אז נערך על ידי ג'ורג'ינה הנרי. העיצוב המקורי והמבנה שלו נעשו על ידי בן האמרסלי, בהתבסס על פלטפורמת הבלוגים Movable Type. מדור Cif רץ על מערכת מותאמת תוצרת Guardian, תוך שימוש ב-Puck להערות. [11]

שם האתר נגזר ממשפט במאמר מפורסם שכתב עורך הגרדיאן הוותיק סי. פי. סקוט : "התגובה היא בחינם, אבל עובדות הן קדושות". [12]

האתר אוכף בקפדנות את מדיניות הדיבור שלו על ידי ניטור התגובות לאחר הפרסום. [13] לגבי נושאים רגישים במיוחד, תגובות עשויות להיות מנוהלות לפני הפרסום.[14] מנטרים יכולים להסיר פוסטים שמפרים את תקני הקהילה של האתר (בדרך כלל משאירים סמן של ההסרה), אך לא לערוך אותם.[14] [15]

"Comment is free" התמזג עם מדור "Opinion" של TheGuardian.com, בהתחלה בסוף 2014 במהדורה האמריקאית, ובהמשך בתחילת 2015 גם בהמהדורה הבריטית. לא נעשה עוד שימוש בכותרת "התגובה היא בחינם", אבל commentisfree נשאר בכתובת האתר.

גרדיאן אמריקה

עריכה

גרדיאן אמריקה הייתה גרסה אמריקאית של אתר החדשות הבריטי Guardian Unlimited . האסטרטגיה שנועדה לזכות בעוד קוראים בארצות הברית נזנחה באוקטובר 2009. [16]

חלק גדול מהתוכן בגרדיאן נלקח מ-Guardian Unlimited והגרדיאן, אם כי חלק מהתוכן הופק במיוחד עבור Guardian America.

קהל הקוראים

עריכה

TheGuardian.com הוא אחד מהעיתונים המקוונים המובילים בבריטניה. הוא הפך לעיתון הבריטי הראשון שמשך יותר מ-25 מיליון משתמשים ייחודיים בחודש (אוקטובר 2008).[17] ב-7 ביולי 2005, בעקבות הפיגועים בלונדון, ביקרו באתר 1.3 מיליון משתמשים ייחודיים ובסך הכל נצפו 7.8 מיליון דפים, באותה תקופה שיא עבור guardian.co.uk.[18]

נכון לאוגוסט 2010 היה האתר השני הכי פופולרי מבין העיתונים בבריטניה אחרי Mail Online, עם כמעט 34.6 מיליון משתמשים ייחודיים מדי חודש, ו-13.7 מיליון משתמשים בריטים ייחודיים מדי חודש.[19] עד מאי 2011 הוא הגיע ל-2.8 מיליון מבקרים ייחודיים ביום, ו-51.3 מיליון לחודש, מאחורי ה-4.4 ו-77.3 מיליון של MailOnline.[20] נכון למאי 2013, על בסיס סקר הקוראים הלאומי והסטטיסטיקה של comScore, זה היה אתר העיתון הפופולרי ביותר בבריטניה עם 8.2 מיליון מבקרים ייחודיים בחודש, לפני Mail Online עם 7.6 מיליון מבקרים חודשיים ייחודיים.[1]

פרסים

עריכה
  • פרסי העיתונות הבריטית :[21]
    • "החדשנות הדיגיטלית של השנה" (2008, 2009)
    • "העיתונאי הדיגיטלי של השנה" (שון סמית', 2008; דייב היל, 2009)

הפרסים נוצרו בשנת 2008.[21]

בנוסף פרס "העיתונאי הפוליטי של השנה" לשנת 2011 ניתן לעיתונאי הגרדיאן אנדרו ספארו בנימוק ש"תרם משמעותית הודות לבלוג של הבחירות הכלליות שלו - פרס על חדשנות כמו גם דיווח". [22]

אתר המשנה Cif belief זכה בפרס Webby בקטגוריית אתר הדת והרוחניות הטובים ביותר.

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 "Daily Mail most popular UK newspaper". Press Gazette. 29 באוגוסט 2013. נבדק ב-19 בנובמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ "The Guardian Launches Content API". idio. 2009-03-10. אורכב מ-המקור ב-29 במרץ 2013. נבדק ב-2009-05-14. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "The Webby Awards". webbyawards.com. אורכב מ-המקור ב-8 באפריל 2011. נבדק ב-9 ביולי 2005. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Guardian Unlimited in the black for first time". Press Gazette. 2006-03-31. אורכב מ-המקור ב-23 במאי 2009. נבדק ב-2008-01-30. The Guardian's website, guardian.co.uk, made a profit of £1m this year {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Guardian Unlimited – the new look explained". Guardian Unlimited news blog. London. 2007-05-10. נבדק ב-2008-01-30. ...an 18-month programme to redesign and rebuild every part of GU.
  6. ^ "theguardian.com is our new domain, as of today". Inside The Guardian Blog. 30 ביולי 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Waterson, Jim (20 ביוני 2018). "Guardian, News UK and Telegraph launch joint advertising business". The Guardian. נבדק ב-8 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Tobitt, Charlotte (11 בספטמבר 2018). "Joint advertising platform becomes 'truly cross-industry initiative' as Reach unites with News UK, Guardian and Telegraph". Press Gazette. נבדק ב-9 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ Natalie Hanman, Guardian profile page.
  10. ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2011-10-01. נבדק ב-2011-08-27. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Laura Oliver, "Guardian implements Pluck on Comment Is Free platform", 9 June 2008, Journalism.co.uk
  12. ^ "Comment is free, but facts are sacred". the Guardian.
  13. ^ Andrew Brown, "A thank you note on moderation", 24 March 2010.
  14. ^ 1 2 guardian.co.uk, 7 May 2009, Frequently asked questions about community on guardian.co.uk, accessed 28 July 2011.
  15. ^ guardian.co.uk, 7 May 2009, Community standards and participation guidelines.
  16. ^ Andrews, Robert (2009-10-20). "GNM Axing GuardianAmerica.com, Shuffling Execs In Restructure". paidcontent.org (באנגלית אמריקאית). אורכב מ-המקור ב-2013-06-24. נבדק ב-2018-03-03.
  17. ^ Kiss, Jemima (2008-11-20). "ABCe: US election build-up helps UK newspaper sites to record traffic". The Guardian. London. נבדק ב-2008-11-20. The site recorded 25,976,046 unique users last month, according to the latest officially audited web figures from the Audit Bureau of Circulations Electronic.
  18. ^ Plunkett, John (2005-07-08). "Record numbers visit Guardian Unlimited". MediaGuardian. London. נבדק ב-2008-01-30. Total unique users: 15,955,312
  19. ^ Jemima Kiss. "ABCes: Mail Online presses ahead as rivals see post-World Cup dip". The Guardian.
  20. ^ Deans, Jason (2011-06-23). "ABCe: Mail Online nears 80 million monthly users". theguardian.com. נבדק ב-2018-07-06.
  21. ^ 1 2 Press Gazette, "Roll of Honour". אורכב מ-המקור ב-7 באוגוסט 2011. נבדק ב-2012-02-10. {{cite news}}: (עזרה), accessed 27 July 2011,
  22. ^ guardian.co.uk, 6 April 2011, Press Awards 2011: let's not forget the winners.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=TheGuardian.com&oldid=39898466"