המשרד לשירותים אסטרטגיים
המשרד לשירותים אסטרטגיים (באנגלית: Office of Strategic Services; בראשי תיבות: OSS) היה ארגון הביון, המודיעין הצבאי והמבצעים המיוחדים של ארצות הברית במלחמת העולם השנייה.
 | |
| סמל ה-OSS | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
ארצות הברית  |
| תחום שיפוט |
 ארצות הברית |
| סוכנות אם |
מחלקת המלחמה של ארצות הברית |
| תאריך הקמה | 13 ביוני 1942 |
| תאריך פירוק | 20 בספטמבר 1945 |
| סוכנות מחליפה | סוכנות הביון המרכזית |
| ראש | גנרל ויליאם ג'יי. דונובן |
| מטה מרכזי | וושינגטון די. סי., מרילנד, ארצות הברית |
| עובדים | 13,000 |
| תקציב | חסוי |
  | |
היסטוריה
עריכהראשיתו של המשרד בשנת 1942 עבר איסוף המודיעין מצבא ארצות הברית לידי סוכנות ה-OSS (המשרד לשירותים אסטרטגיים), אשר עיבדה את המידע והציגה אותו בפני ממשל המדינה. כחצי שנה לאחר כניסת ארצות הברית למלחמת העולם השנייה החליט הנשיא פרנקלין רוזוולט להקים משרד מיוחד לאיסוף מודיעין ממדינות האויב. בראש המשרד עמד ויליאם ג'יי. דונובן. דונובן היה פרקליט מצליח וחבר אישי של רוזוולט, אשר שימש במלחמת העולם הראשונה כמפקד גדוד בחטיבת החי"ר ה-69 של המשמר הלאומי, ובהמשך מונה למפקד החטיבה בדרגת קולונל. על פועלו במלחמת העולם הראשונה הוענקו לדונובן מדליית הכבוד, צלב השירות המצוין ועיטור לב הארגמן.[1]
עם מינויו הועלה דונובן לדרגת גנרל.[2] בשיא תקופתו מנה הארגון שבראשו עמד כ־12,000 אנשי צוות. בין היתר הפעיל הארגון סוכני שטח, אשר הצניח ברחבי אירופה. הסוכנים, אשר פעלו במסגרת מבצע ג'דבורו, על שום העיר ג'דבורו שבסקוטלנד שבסמוך לה הוכשרו הסוכנים, שימשו כקציני קישור למחתרות כמו המחתרת הצרפתית וגייסו סוכנים ומרגלים. כמו כן פעלו כיחידות קומנדו וביצעו פשיטות על מטרות צבאיות של גרמניה הנאצית. אנשי המשרד עברו הכשרה נרחבת בתחומים כגון: לוחמת גרילה, חבלה, קומנדו ולוחמה זעירה.
לזכות המשרד נזקפו הצלחות רבות בתחום המודיעין. בין היתר ניתן למנות את גיוס מדענים העוסקים בפיתוח האטום, הפעלת הסוכן פריץ קולבה, אשר סיפק מידע על מרגלים גרמנים ועל מטוס הסילון הגרמני החדשני מסרשמיט 262 וכן את הקמתו של כוח של לוחמי גרילה עליו פיקדו אנשי המבצעים של המשרד במערכה על בורמה. כמו כן ביצעו אנשי המשרד במהלך המלחמה גם את מבצע פייפרקליפ לגיוס מדענים גרמנים וסובייטים.
הארגון פורק בתום המלחמה, ב-20 בספטמבר 1945. בין האישים שעבדו בשירות המשרד היו בין היתר אלן דאלס וויליאם קולבי (אשר שירתו בהמשך כראשי ה-CIA), ל. פלטשר פראוטי, באד שולברג, ולטר לנגר, קרל צוקמאייר, ברינגטון מור, אהרון בנק (איש צוותי הג'דבורו אשר פיקד על קבוצת הכוחות המיוחדים הראשונה), אריק אריקסון.
לאחר פירוק הארגון החליט הנשיא הארי טרומן, בשנת 1947, להקים את סוכנות הביון המרכזית, כסוכנות האמונה על הריגול המודיעיני של ארצות הברית, הפועלת לאיסוף מידע ביטחוני מחוץ לגבולות ארצות הברית. המשרד היווה את הבסיס להקמתן של יחידות כוחות מיוחדים רבות ובהן הכוחות המיוחדים של צבא ארצות הברית, האגף לפעולות מיוחדות ואריות הים.
בשנת 1992 נחנכה אנדרטה לחללי המשרד, שהוקמה במטה סוכנות הביון המרכזית במדינת וירג'יניה.
במרץ 2018 העניק הקונגרס האמריקאי את מדליית הזהב של הקונגרס לכבוד אנשי הארגון.[3]
לקריאה נוספת
עריכה- טים ויינר, מורשת של אפר - CIA, רסלינג, 2009.
- רוני ברבש, לוחמה חשאית במלחמת העולם השנייה, אוריון הוצאת ספרים, 2023, חלק שני – המודיעין האמריקני, עמ' 193–225.
קישורים חיצוניים
עריכה
- המשרד לשירותים אסטרטגיים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי המשרד לשירותים אסטרטגיים בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
המשרד לשירותים אסטרטגיים, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ויליאם קולבי, "המודיעין האמריקני לפני ה 11- בספטמבר", מבט מל"מ, גיליון 29, מאי 2002, עמוד 18.
- ^ אמיר אורן, שיטת אולמרט ומלחה"ע ה-2, באתר הארץ, 15 ביולי 2012.
- ^ Congressional Gold Medal Awarded to CIA’s Predecessor, OSS, אתר ה-CIA