שמפו

שַׁמְפּוֹ (בעברית: תַּחְפִּיף, על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) הוא מוצר ניקוי וטיפוח לשיער. מטרת השמפו היא לנקות את השיער, לרככו ולהקל על סירוקו, באמצעות חפיפה. בדרך כלל השמפו נמכר בצורה נוזלית בתוך בקבוקים, היום ניתן למצוא גם שמפו מוצק.

שיער מוקצף בשמפו, לפני שטיפה

שמפו המוקצף עם מים הוא חומר פעיל המסיר שומנים מהשיער והקרקפת. חפיפה באמצעות שמפו ומרכך שיער מקלה על עיצוב תסרוקת.

היסטוריה

פרחי צמח הצ'מפה

המילה שמפו מתועדת בשפה האנגלית במשמעות "לעסות" משנת 1762. מקורה במילה בשפת הינדו שאומצה אל תוך הניב האנגלו-הודי. המילה ההינדית הגיעה מהמילה בסנסקריט "צ'אמפה" - הנגזרת משמו של פרח הצמח Michelia champaca. פרחים אלו, בצבע כתום בוהק ובעלי ריח אופייני, שימשו (ועדיין משמשים) להפקת שמן ארומטי אותו נוהגים בהודו לעסות דרך השיער אל תוך עור הקרקפת.

בימיו הראשונים של השמפו, מעצבי שיער אנגלים הרתיחו סבון במים והוסיפו צמחים שונים כדי להעניק לשיער זוהר וריחנות.

במקור, סבון ושמפו היו מוצרים דומים מאוד, שניהם הכילו חומר פעיל שטח, סוג של חומר מקציף לשיער. השמפו המודרני הראשון נוצר ב-1930 ונקרא "דריין", השמפו הסינתטי הראשון (שהוא לא סבון).

מזמנים עתיקים ועד היום הודים משתמשים בנוסחאות שונות של שמפו הכוללות צמחים שונים כמו: אזדרכת הודית, שיקקאי, חינה, בל, ברהמי, חילבה, אלוי ושקדים בשילוב עם מרכיבים ארומאטיים כמו יסמין, כורכום, ורד ומוּשְׁק.

פעולת השמפו

הפעולה העיקרית של השמפו היא ניקוי הקרקפת מלכלוך ומזהמים סביבתיים אחרים כמו זיעה, קשקשים ושאר שומנים כולל מוצרי טיפוח שהשתמשו בהם בעבר, שמנים, קרמים ותרסיסים. השמפו מרגיע את הקרקפת וגורם לשיער להיראות נקי, רך, מבריק וניתן לסירוק, זאת באמצעות חומרים הנותרים בשיער לאחר החפיפה, גם אחרי שהמים שוטפים את הקרקפת. מטרות אלו מושגות באמצעות שימוש בבסיסי סבון, שבימינו, בזכות ההתקדמות בכימיה ובטכנולוגיה הוחלפו בתרכובות הכוללות חומרי ניקוי להם תוספים פונקציונליים, חומרים משמרים, תוספים אסתטיים ולפעמים אפילו חומרים פעילים מבחינה רפואית.

ראו גם

• מרכך שיער

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.