רק"ם סיור קל
רכב סיור משוריין קל (מגרמנית: Leichter Panzerspähwagen) הוא כינוי לסדרת כלי רכב משוריינים בעלי הנעת 4X4, אשר פותחו בגרמניה הנאצית בעיקר למטרות סיור קל וארוך טווח. סדרה זו ידועה לפעמים גם בשם Horch series באופן לא פורמלי[1].
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | רק"ם סיור |
| מדינה מייצרת |
 גרמניה הנאצית |
| יצרן |
אוטו אוניון  |
| שנת ייצור | 1935–1942 |
| תקופת השימוש |
1937–הווה (כ־87 שנים) |
| דגם קודם | Sd.Kfz. 13 |
| מערכה מרכזית | מלחמת העולם השנייה |
| יחידות שיוצרו |
989 |
| מידע טכני | |
| מהירות | 80 קמ"ש על כביש, 40 קמ"ש בשטח |
| טווח פעולה | 300 ק"מ |
| מנוע | בנזין, 90 כוח סוס |
| שריון | 5 - 14.5 מ"מ |
| צוות | 2-3 |
| מערכות נשק | |
| חימוש עיקרי | משתנה בין הדגמים |
  | |
פיתוח
עריכההצבא הגרמני החל לשנות את התפיסה הטקטית שלו במהלך השנים בין מלחמות העולם כאשר פיקוד הצבא התחיל לפתח ולשלב כלי רכב משוריינים קלים בין שורות הצבא בעיקר בחיל הפרשים, זאת בעקבות לקחי הקרבות הסטטיים של מלחמת העולם הראשונה ומשום ההגבלות החריפות על נפח הצבא שנקבעו בחוזה ורסאי.
לכלי הרכב המשוריינים שיוצרו במהלך מלחמת העולם הראשונה כמו ה-Panzerkraftwagen Daimler/15 נוספו כלי רכב משוריינים קלים יותר ובעלי עבירות גבוהה יותר, כתגובה לצרכים הטקטיים המשתנים של הצבא הגרמני.
אחד מן הרכבים הנפוצים ביותר בתקופת בין המלחמות, הוכנס לשירות בשנת 1933, היה ה-Sd.Kfz. 13 שכונה על ידי החיילים 'האמבטיה' (Bathtub) זאת על שום צורתו המעוגלת והפתוחה כלפי מעלה. תכנון המחליף ל-Sd.Kfz. 13 החל בשנת 1935 והסתיים עם ייצור ה-Sd.Kfz. 221 ושילובו בצבא הגרמני החל משנת 1937. הכלי החדש נבנה עם דגש על העקרונות של רק"ם קל - עבירות, מהירות וטווח פעולה. בפועל, הציגו הרכבים יכולות גבוהות רק בתנאי שטח טובים. ייצור הכלים בסדרה פסק בשנת 1942 לטובת כלי רכב משוריינים כבדים יותר כמו ה-Sd.Kfz. 231, אך חלק מהכלים המשיכו לשרת בצבא הגרמני עד סוף המלחמה.
דגמים
עריכהSd.Kfz. 221
עריכההדגם הראשוני בסדרה, דגם בעל מיגון 14.5 מ"מ בקדמת הכלי, הנעת 4X4, מהירות מרבית של 46 קמ"ש וצריח קטן ופתוח שהורכב עליו מקלע 7.92 מ"מ מסוג MG34. ה-Sd.Kfz. 221 כלל צוות של נהג ומפקד\מקלען. בגרסאות מאוחרות יותר הוחלף המקלע בתותח נ"ט 28 מ"מ.
Sd.Kfz. 222
עריכה
דגם המבוסס על ה-Sd.Kfz. 221 אך בעל חימוש תותח 20 מ"מ ומקלע MG34 מקביל, שניהם רכובים על צריח פתוח כמו בדגם הקודם אך בעל מסגרת רשת עליונה כנגד רימונים. גם לדגם זה הייתה גרסה מאוחרת בעלת תותח נ"ט 28 מ"מ. ה-Sd.Kfz. 222 היה נפוץ בהרבה מקודמו החל מהופעתו בצבא גרמניה בשנת 1938 וכלל שני אנשי צוות, כאשר בגרסאות בעלות מערכת קשר נוסף איש צוות שלישי.
Sd.Kfz. 223
עריכהה-Sd.Kfz. 223 Panzerspähwagen היה דגם המבוסס על ה-Sd.Kfz. 222 בעל צריח קטן יותר וחימוש של מקלע אחד. בכלי הותקנה מערכת קשר שכללה רדיו פנימי ואנטנה, בכלי זה היו שלושה אנשי צוות כאשר השלישי מפעיל את ציוד הקשר.
Sd.Kfz. 261\Sd.Kfz. 260
עריכהשני הדגמים כונו Kleiner Panzerfunkwagen (בעברית: רכב קשר משוריין קטן), הדגמים התבססו על המבנה של ה-Sd.Kfz. 221 וצוות של ארבעה (נהג, מפקד ושני מפעילי קשר). הדגמים נבדלו בסוג האנטנה שהרכיבו אנטנה אנכית או אנטנת 'מסגרת' אופקית.
קישורים חיצוניים
עריכה
- ה-Sd.Kfz. 221 מהאתר רכבי מלחמת העולם ה-2.
- מידע על הסדרה מהאתר ורמאכט היסטורי (אורכב 02.05.2011 בארכיון Wayback Machine).
הערות שוליים
עריכה- ^ German armored cars & reconnaissance half-tracks 1939-45, בריאן פרט, הוצאת אוספרי, 1999.