הצבעה ממוחשבת

הצבעה ממוחשבת היא שיטת הצבעה המשתמשת במחשבים (בניגוד לשיטת ההצבעה הידנית המסורתית המשתמשת בספירת ידיים או פתקי הצבעה וכפיתוח של מכונות ההצבעה), שנכנסה לעולם עם המודרניזציה. עיקר האתגר של ההצבעה ממוחשבת הוא בהצבעה לבחירות ומשאלי עם שם מדובר בהיקף גדול של מצביעים שנעשה באופן חד פעמי.

מבוא

הצבעה בלונדון 2007, סורקי הצבעות

מכונת הצבעה של חברה צרפתית

עם התקדמות המחשוב והאוטומציה בעולם באספקטים רבים של החיים, הוחל בניסיון למחשב הצבעות שונות. בכמה מקומות הצבעות ממוחשבות, למשל הצבעות במשחקי טלוויזיה, בבחירות מקדימות של מפלגות, ובפרלמנטים שונים כמו הכנסת בישראל. האתגר הגדול והבעייתי ביותר הוא מחשוב של הצבעות לראשות מדינה, שם ישנן סוגיות שונות ורבות שיש לפתור הנוגעות לזיהוי המצביע, בקרה על הצבעתו, יצירת מערכת אינטואיטיבית, ומניעת זיופים.

צורת מחשוב ההצבעה יכולה להתבצע במגוון רחב של צורות ואפשרויות. היא יכולה להיעשות בשלוש רמות:

מחשוב של פנקס הבוחר. במקום שוועדות הקלפי ישתמשו בפנקס בוחרים ידני, הם יקושרו למחשב מרכזי, שבו יוכלו לקבל נתוני זכאים לבחירה ולדווח על בוחרים שקיימו הצבעה בזמן אמת. זמן האימות והזיהוי של בוחר יוכל להתקצר. במיוחד אם יונפק לבוחר מסמך או אמצעי זיהוי מהיר, כמו ברקוד, כרטיס מגנטי או תעודת זהות חכמה. מחשוב של שלב זה, יאפשר לכל בוחר לבחור בכל מקום בארץ (ויחסוך את עלות השינוע של בוחרים), וימנע את הצורך לעשות שימוש בהצבעה במעטפות כפולות.
ריכוז נתונים באופן ממוחשב. תהליך ההצבעה והספירה יוכל להיות ידני, אך העברת נתוני ההצבעה בקלפי תהיה ישירות מהקלפי למרכזי ההצבעה באופן ממוחשב. מהלך זה יכול למנוע זיופים בשלב זה, למשל על ידי ראשי קלפי, שעלולים לנסות להצביע בשמם של בוחרים שלא הגיעו לקלפי. אפשרות אחרת היא הצבעה בנייר בקלפי חתום, ופתיחת הקלפי וסריקת הנתונים באמצעות סורקים אוטומטיים רק במרכזים ממוחשבים תחת פיקוח הדוק. באופן כזה יהיה ניתן לנטרל כל יכולת של זיוף מוועדת הקלפי.
הצבעה ממוחשבת מלאה. ברמה זו כל ההצבעה היא ממוחשבת. הבוחר שרשום בפנקס בוחרים ממוחשב, יבחר את נבחריו ישירות בממשק ממוחשב, באמצעות מכונת הצבעה או מחשב עם צג מגע. התוצאות ייאגרו במכונה, יירשמו על כרטיס אלקטרוני, או שיוזרמו בזמן אמת למרכזי הצבעה, שיוכלו לדווח לתקשורת בזמן אמת על התוצאות הנכונות לאותה שעה. בשיטה זו תוצאות הבחירות הסופיות יוכלו להיות מדווחות שעה קלה לאחר סגירת הקלפיות. בשיטה זו גם יוכלו להימנע זיופים הקשורים במישרין להצבעה, כמו ניסיונות של אחד מחברי ועדת הקלפי לשלשל מעטפות מזויפות לקלפי וכמו טעות בספירת הקולות הידניים בידי ועדת הקלפי. הדבר יחסוך גם את הצורך במשקיפים.

יתרונות

היתרונות של מחשוב הצבעות נוגעים בעיקר ל:

צמצום טעויות הבוחרים, שיוכלו לבחור רק אחת מהאופציות העומדות לרשותם (ומתן אפשרות לבחירה של אנאלפביתים, שיוכלו לזהות מועמד לפי תמונתו);
מיידיות של התוצאה הסופית (וביטול סקרי הצבעה בצידן);
הצבעה בכל מקום בשל ספר בוחרים ממוחשב (מה שעשוי להעלות את מספר הבוחרים), וביטול הצורך להשתמש בהצבעה במעטפות כפולות (מה שיבטל את הזמן הנוסף של עיכוב בתוצאות האמת);
ספירה מדויקת של ההצבעות והקטנה של השגיאות, הטעויות והזיופים בעת הספירה;
חיסכון בחומרי הצבעה מתכלים כמו פנקסי בוחרים, מעטפות ופתקי הצבעה (אם כי בטווח הקצר החיסכון בטל בששים לעומת העלות של מכונות ההצבעה והשימוש בטכנאים).
צמצום אפשרויות של תקלות וזיופים הנובעים מהצבעה, ספירה והעברה ידנית של הקולות (היכולות של ועדת הקלפי לזייף או לעשות מניפולציות על ההצבעה תצטמצם מאוד).
אפשרות להצביע למספר מתמודדים לפי מדרג, כך שאין צורך במספר סיבובים ואין קולות שהולכים לאיבוד.

חסרונות

החסרונות העומדים בפני הצבעה ממוחשבת הם:

חוסר אינטואיטיביות וסיבוך לעומת הצבעה מסורתית (שעלול לגרום לזמן הצבעה ארוך מהרגיל ואף לתוצאות בחירה מוטעות);
עלות ראשונית יקרה בהצטיידות במחשבים או מכונות הצבעה (העלות נאמדת לפחות פי עשרה מהצבעה ידנית);
אפשרות של זיופים בידי כותבי מערכת ההצבעה ומפתחיה שיטו את תוצאות ההצבעה באופן דרסטי בקוד התכנותי עצמו או במחשבים המרכזיים (דבר שקשה הרבה יותר לבקר ולנטר מהצבעה בתהליך ידני). יש הטוענים שניתן לבקר תהליך זה באמצעות פתיחת הקוד למבקרים חיצוניים;
חשיפה להאקרים ואף הטכנאים האחראיים שעלולים לנסות לפרוץ לעמדות ההצבעה ולשנות אותם או לשתול בהם וירוסים או לשבש את תוצאות הבחירות;
רגישות המערכת לתקלות שונות כמו תקלות טכניות בעמדות, ניתוקים ברשת התקשורת, הפסקה בזרם החשמל ועוד.

מכיוון שניתן ליישם את ההצבעה הממוחשבת באופנים רבים ומגוונים, פרמטרים רבים הקשורים להצבעה הממוחשבת כמו אמינות, בטיחות, וידידותיות של ההצבעה, יכולים להתממש בקשת רחבה של אפשרויות. מבחינת כח אדם לא מדובר בחיסכון בהצבעה ממוחשבת אלא להפך, מכיוון שבשיטה הממוחשבת צריך בנוסף לוועדת קלפי גם טכנאי בכל קלפי שיתחזק את המערכת.

הצבעה ממוחשבת בישראל

בנובמבר 2007 הרשויות המקומיות ביצעו פיילוט לבחירות ממוחשבות ב-11 קלפיות^[1], ישנה כוונה לעבור בשלב מסוים להצבעה ממוחשבת ברשויות המקומיות, ותזכיר לחוק בנושא הונח על שולחן הכנסת לדיון מוקדם במאי 2009^[2]. בתזכיר זה מפורט תהליך ההצבעה, ובו נכתב כי לאחר זיהויו של המצביע וזכאותו להצבעה יונפק לו כרטיס חכם באמצעותו יצביע בעמדת מחשב באמצעות מסך מגע, בחירתו תירשם הן במחשב ההצבעה והן בכרטיס החכם, בסיומה של ההצבעה הכרטיס ישולשל לקלפי. לאחר תום ההצבעה תתבצע ספירה ידנית אוטומטית של כל הכרטיסים החכמים ותתבצע השוואה לנתונים האגורים במחשב ההצבעה.

בפריימריז שנערכו במפלגת העבודה ב-2 בדצמבר 2008, לקראת הבחירות לכנסת ה-18, התרחשה תקלה במחשבים, שגרמה לביטול הבחירות ועריכתן בהצבעה ידנית יומיים מאוחר יותר. בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-8 בדצמבר אותה שנה, גרמו המחשבים לתורים ארוכים (שהביאו לכך שחלק מהמצביעים נטשו את ההצבעה) ולהארכת ההצבעה שעתיים אחרי המועד המקורי. רק במפלגת קדימה עברה ההצבעה באותה שנה ללא תקלות מיוחדות. עם זאת, מאז חלו שינויים וטרם הבחירות לכנסות ה-19 וה-20, התקיימו בהצלחה בחירות-מקדימות ממוחשבות במפלגות "העבודה" ומר"צ^[3].

יש הטוענים כי רצוי לעבור להצבעה ממוחשבת בבחירות לכנסת בהקדם האפשרי, וקיימות אף שיטות שמטרתן למנוע אפשרות של זיופים, כולל בידי מתכנני מערכות ההצבעה. לעומת גישה זו, ישנם חוקרים מהאקדמיה ומהתעשייה שחוששים מאוד מתהליך של הצבעה ממוחשבת וטוענים שיש להתקדם לקראת הליך זה בזהירות מרובה, שכן בעיה או תקלה רצינית בהליך זה, תרוקן את הדמוקרטיה מתוכן.