דוד הד
דוד הד (Heyd; נולד ב-31 ביולי 1945 בירושלים) הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מופקד הקתדרה לפילוסופיה ע"ש חיים פרלמן.
לידה |
31 ביולי 1945 (בן 79) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
---|---|
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת אוקספורד |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
תחומי עניין | פילוסופיה של המוסר, ביואתיקה, מחשבה מדינית, פילוסופיה |
עיסוק | פילוסוף, מרצה באוניברסיטה |
מדינה | ישראל |
פרסים והוקרה | פרס א.מ.ת. (2017) |
ביוגרפיה
עריכהאביו, אוריאל הד, שימש פרופסור בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ועמד בראש המכון ללימודי אסיה ואפריקה באוניברסיטה העברית. הד למד לתואר ראשון ושני בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית והשלים דוקטורט באוניברסיטת אוקספורד ב-1976. הדיסרטציה שלו, בהנחיית סר סטיוארט המפשייר וסר ג'פרי וארנוק, הייתה בנושא "The Status of Supererogatory Acts in Ethical Theory". לאחר מכן החל להרצות בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית. הד היה מרצה אורח באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ברקלי ועוד.
תחומי המחקר של הד הם אתיקה, פילוסופיה פוליטית וביואתיקה. הוא חבר במועצה הלאומית לביואתיקה ובוועדות ציבוריות בנושאים של פונדקאות, חוק החולה הנוטה למות, ניסויים רפואיים בבני אדם, טכנולוגיות גנטיות ואתיקה במחקר.
הד נשוי ואב לבן. אשתו, מילי הד, היא פרופסור לאמנות מודרנית ועכשווית באוניברסיטה העברית. אחיו, מיכאל הד (1943–2014), היה פרופסור להיסטוריה, גם הוא באוניברסיטה זו.
ספריו
עריכה- אתיקה ורפואה, תל אביב: משרד הביטחון – ההוצאה לאור ('האוניברסיטה המשודרת'), 1989.
- החיים הטובים: המימד החסר ברפואה המודרנית – מחשבות של רופא ופילוסוף, המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, 1999. (יחד עם בנימין מוזס)
- Supererogation: Its Status in Ethical Theory, Cambridge: Cambridge University Press, 1982
- Genethics: Moral Issues in the Creation of People, Berkeley: University of California Press, 1992
עריכה
עריכה- מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2007. (יחד עם דניאל אטאס)
- Toleration: An Elusive Virtue, Princeton: Princeton University Press, 1996
תרגום
עריכה- ישראל שפלר, תנאי הידיעה, עורך: שמואל שקולניקוב, ירושלים: הוצאת מאגנס, 1980.
פרסים
עריכהבשנת 2017 זכה הד בפרס א.מ.ת (פרס האמנות המדע והתרבות), בקטגוריה מדעי הרוח והיהדות: פילוסופיה.[1]
קישורים חיצוניים
עריכה- דף הבית באתר האוניברסיטה העברית.
- האדם כיוצר עצמו, מתוך תכלת, גיליון 34, 2009.
- הגנום האנושי: מבוכה מוסרית והשג מדעי, אתר מט"ח. מתוך גליליאו, גיליון 41, 2000.
- "צדק וסולידריות: טיעון אֲמנתי נגד צדק גלובלי", בתוך צדק שלי, צדק שלך, בעריכת ידידיה שטרן (ירושלים: מרכז זלמן שזר, 2010), עמ' 446-423.
- דוד הד, Supererogation, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
- דוד הד, פותחים שבוע-חברה וצדק חברתי, פרשת וירא, באזור פרשת השבוע של מכון ון ליר בירושלים, באתר YouTube
- דוד הד, דף שער בספרייה הלאומית