זטא
זטא - באות גדולה: Ζ, ובאות קטנה - ζ היא האות השישית באלפבית היווני. בספרות יווניות האות מסמלת את המספר 7.
Ζ ζ זטא | |
---|---|
אלפבית יווני | |
Α α אלפא | Β β בטא |
Γ γ גמא | Δ δ דלתא |
Ε ε אפסילון | Ζ ζ זטא |
Η η אטא | Θ θ תטא |
Ι ι יוטא | Κ κ קפא |
Λ λ למדא | Μ μ מו |
Ν ν נו | Ξ ξ קסי |
Ο ο אומיקרון | Π π פאי |
Ρ ρ רו | Σ σ ς סיגמא |
Τ τ טאו | Υ υ אופסילון |
Φ φ פי | Χ χ כי |
Ψ ψ פסי | Ω ω אומגה |
אותיות או ליגטורות שאינן בשימוש | |
דיגמא | סטיגמא |
הטא | סאן |
קופא | סאמפי |
שו |
בניגוד לאותיות היווניות אשר קדמו לה בסדרן באלפבית היווני, אות זו לא לקחה את שמה מהאות הפיניקית ממנה היא נבעה (האות ז) אלא נקראת בשם יווני עם סיומת "אטה". האות הגדולה גם התפתחה לאות Z הלטינית, אך בניגוד לזטא, צורתה של האות הקטנה של האות Z זהה לצורתה של האות הגדולה (z).
הגייה
עריכהביוונית מודרנית האות נהגית כזי"ן (/z/ :IPA). הצירוף τζ נהגה כ-דְּזְ, כמו בשם חַאדְּזִידַאקִיס.
ישנה מחלוקת בין מלומדים בדבר ההגייה של האות ביוונית עתיקה. מרבית המלומדים סבורים כי האות נהגתה כצליל "זְדְּ" (כמו במילה "מאזדה"). ראיה לטענה זו ניתן למצוא בשם העיר אשדוד העתיקה, לדוגמה - שם הפוליס ביוונית היה ἄζοτος - אזוטוס, אולם שם זה יישמע הרבה יותר קרוב למקור, אשדוד, אם מתבססים על הגישה לעיל - אסדוטוס[דרושה הבהרה] (וההבדל בין ש ל-ס מוכר גם במקרים אחרים - למשל גרש-גֶרַסַה, ירושלים-היֶרוסַלימון וכו'.) אחרים סבורים כי ההגייה הייתה "צ". ההגייה המודרנית נקבעה כבר בתקופה ההלניסטית (אבל שרידים להגייה העתיקה ייתכן שקיימים גם אז - כמו בדוגמה לעיל, שָם שֶם העיר ניתן לה בוודאי בתקופה ההלניסטית ולא לפניה), והמחלוקת היא לגבי התקופות שקדמו לה.
שימושים
עריכה- במיתולוגיה היונית, זטא היא סמלו של הפייסטוס אל הנפחים.[דרוש מקור]
- במתמטיקה, האות מסמלת את פונקציית זטא של רימן.
- בדינמיקה של פולימרים, האות מסמלת חיכוך בין פולימרים.
- בפיזיקה של הזורם, האות מסמלת ערבליות (נטייה של זורם לפתח סיבוב).
- באסטרונומיה, האות מסמלת את הכוכב השישי בעוצמתו במערכת כוכבים.
התפתחות של האות
עריכההאות התפתחה לאות הלטינית Z, שמזכירה בצורתה זטא גדולה (אם כי בניגוד לזטא, האות Z הקטנה זהה בצורתה לאות הגדולה), ולאות הקירילית З, שמזכירה בצורתה את הספרה 3.