DOS
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: מבנה הערך דורש ליטוש.
DOS, קיצור של Disk Operating System, היא מערכת הפעלה למחשב אישי.
מערכת הפעלה זו מתבססת על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל במערכות ההפעלה המודרניות למחשבים אישיים, דוגמת Windows, Linux וכן מערכת ההפעלה של מחשבי מקינטוש מבית אפל.
המגבלה הבולטת של מערכת ההפעלה DOS היא בכך שהיא מאפשרת בכל רגע נתון רק תהליך אחד, ואינה תומכת בהפעלת מספר תוכניות במקביל (ריבוי תהליכים). פתרון חלקי ומוגבל ביותר לבעיית ריבוי־המשימות היה שימוש בטכניקה הקרויה TSR. מגבלות נוספות, הנובעות מכך ש־DOS אינה יודעת לנצל תכונות של מעבדים מתקדמים יחסית (80386, 80486 ופנטיום), הן העדר תמיכה בזיכרון וירטואלי והעדר הגנה על מערכת ההפעלה מפני קריסה כאשר תהליך אחד במערכת קורס.
היסטוריה
שורשיה של DOS הם במערכת הפעלה קודמת שנקראה CP/M שפותחה על ידי גארי קילדל ושווקה על ידי חברת Intergalactic Digital Research בבעלותו.
CP/M יועדה לאחד מראשוני המיקרו־מעבדים בעולם, אינטל 8080.
כשחברת אינטל יצאה עם מעבד חדש יותר בשם 8086 בשנת 1978, התעכבה דיגיטל ריסרץ' בהוצאת גרסה של CP/M למעבד זה, וגרסאות שונות של מערכות "דמויות CP/M" עבור ה־8086 החלו להופיע בשוק.
אחת ממערכות אלו שנקראה 86DOS וזכתה לכינוי ("QDOS ("Quick and Dirty Operating System, פותחה בידי טים פטרסון. כשחברת IBM חתמה חוזה עם חברת מיקרוסופט לספק מערכת הפעלה עבור המחשב האישי IBM PC, מיקרוסופט קנתה מפטרסון את התוכנה (ובנוסף שכרה אותו כמהנדס), וזו שמשה בסיס לגרסה הראשונה של DOS. הגרסאות הראשונות של DOS הוצאו על ידי חברת מיקרוסופט לפי חוזה בינה לבין חברת IBM. לפי חוזה זה, קיבלה מיקרוסופט בלעדיות באספקת מערכות הפעלה למחשבי IBM וקיבלה סכום קבוע עבור כל עותק של DOS שהופץ. יש הרואים בחוזה זה את הגורם העיקרי להתבססותה של חברת מיקרוסופט כחברת התוכנה המובילה בעולם.[דרוש מקור]
במרוצת השנים פיתחו חברות וארגונים שונים גרסאות משלהם למערכת ההפעלה DOS, ביניהם IBM, DR-DOS, ExDOS ועוד. גרסה בולטת נוספת של DOS היא FreeDOS שייחודה הוא בכך שהיא תכנה חופשית אשר עדיין מפותחת בימים אלה.
המהדורה העצמאית האחרונה של MS-DOS היא 6.22. מערכות ההפעלה Windows 95, 98 ו־ME מכילות בבסיסן גרסאות חדשות אך מוגבלות יותר של MS-DOS אשר מוגדרות גם כ־MS-DOS 7/MS-DOS 8.
השימוש ב־DOS כיום
למרות גילה המתקדם והיעדר תמיכה מצד מיקרוסופט, המערכת פועלת במערכות ממוחשבות רבות, ובעיקר בארגונים גדולים וותיקים. כיום ישנם בישראל למעלה מ־100,000 מחשבים המפעילים כ־100 תוכנות DOS שונות, וההערכה היא כי ישנם עדיין כ־25,000,000 משתמשים בתוכנות DOS ברחבי העולם. הסיבות העיקריות לשימוש בטכנולוגיה הוותיקה הן עלויות נמוכות, יציבות היישומים, הפעלה באצווה והרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, לחלק מיישומי ה־DOS טרם פותח תחליף מודרני או שהתחליפים אינם עונים על דרישות המשתמשים.
תוכנות המצויות בשימוש הן תוכנות לחישובים הנדסיים, תוכנות תקשורת מול חומרה ישנה (מכונות, בקרים, שעונים וכדומה), מעבדות, מינהל בתי ספר, רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה, מעבדי תמלילים, הנהלת חשבונות, תוכנות לניהול משרדי עורכי דין, סוכנויות ביטוח, מסעדות ועוד.
עם זאת, כמערכת הפעלה, DOS כבר כמעט ואינה קיימת. מרבית המשתמשים בתוכנות DOS עושים זאת בדרך כלל תחת מערכות הפעלה חדישות יותר (בדרך כלל חלונות 7 ו־10) הכוללות רכיבים מיוחדים שמאפשרים להפעיל את תוכנות ה־DOS הישנות בתוך מערכת ההפעלה החדישה או בעזרת תוכנות אמולציה חיצוניות.
הפעלת תוכנות ה־DOS על גבי מערכות הפעלה חדשות מקנה להן לעיתים תכונות מתקדמות של מערכת ההפעלה, כגון עבודה במקביל על מספר חלונות, הפעלת תוכנה הרצה על גבי מחשב מרוחק (בחיבורי RDP ו־Terminal Server), הדפסה למדפסות רשת ותמיכה מלאה בעכבר.
משחקי DOS ניתן להפעיל במערכות הפעלה מתקדמות תוך שימוש ב־VDMSound או DOSBox.
שורת הפקודה
קובץ המערכת COMMAND.COM מהווה את ממשק המשתמש של DOS. ממשק זה מבוסס על הקלדת פקודות המשמשות בעיקר להפעלת תוכניות, ניהול הקבצים בדיסק וקביעת הגדרות שונות של המחשב.
דוגמה לפקודה שנועדה להעתקת קובץ בשם text.txt, מתיקיית folder הנמצאת בכונן :C לתיקיית folder2 הנמצאת בכונן :D
copy C:\folder\text.txt D:\folder2\text.txt
קובצי המערכת
דיסקט או דיסק קשיח תקין שאותחל (format) לעבודה תחת DOS, יכיל את גזרת האתחול ואת מבנה מערכת הקבצים של מערכת הפעלה זו (FAT12/16). בנוסף עליו לכלול את קובצי המערכת החיוניים:
- IO.SYS (בגרסת PC-DOS של IBM: IBMBIO.COM) – קובץ זה כולל את ה-DOS BIOS (אין לבלבל עם ROM BIOS), מנהלי ההתקנים המובנים המספקים ממשק חומרה בסיסי לליבת מערכת ההפעלה. ה-BIOS תלוי בחומרה הספציפית של מערכת המחשב ונתון להתאמה מקומית של היצרן. בנוסף ל-BIOS, כולל IO.SYS גם את התוכנית SYSINIT, שנטענת על ידי הקוד שבגזרת האתחול ואחראית על אתחול מערכת ההפעלה.
- MSDOS.SYS (בגרסת PC-DOS: IBMDOS.COM) – ליבת המערכת, האחראית על ניהול הזיכרון, מערכת הקבצים וכולי, וכוללת את הקוד של קריאות המערכת.
- COMMAND.COM – מעטפת מערכת ההפעלה המבוססת על ממשק שורת פקודה.
IO.SYS חייב להיות הקובץ הראשון בתיקיית השורש, ו־MSDOS.SYS השני. שני הקבצים האלה מסומנים כקובצי מערכת מוסתרים לקריאה בלבד.
בנוסף לשלושת קובצי המערכת, מערכת ההפעלה כוללת (לעתים קרובות בתיקייה ששמה "DOS") פקודות חיצוניות ותוכנות שירות שונות, של מיקרוסופט ושל יצרנים אחרים, שמספרן משתנה מגרסה לגרסה של המערכת. לרוב ייכללו בתיקיית השורש גם קובצי הטקסט הבאים, שהמשתמש יכול לערוך בהתאם לצרכיו:
- CONFIG.SYS - קובץ המעובד בזמן האתחול ומכיל הגדרות בסיסיות של המערכת, והוראות לטעינה של מנהלי התקנים.
- AUTOEXEC.BAT - קובץ אצווה המכיל פקודות ופעולות שיתבצעו אוטומטית על ידי המעטפת לאחר סיום תהליך האתחול. משמש, למשל, להגדרת נתיבי ברירת מחדל (paths) לחיפוש קובצי הפעלה.
Windows – המשכו של DOS
ערך מורחב – Microsoft Windows
הגרסאות שלפני Windows NT, על אף שהיוו גרסאות של מערכת הפעלה חדשה, נסמכו למעשה על מהדורות מתקדמות של ה־DOS. רק בגרסת windows NT הפכה המערכת לעצמאית מ־DOS. החל מגרסה זו מערכת "חלונות" אינה מבוססת יותר על DOS כמתחיל בסיסי, אך עדיין יש קבצים ופקודות ששמרו על השם והמבנה שלהם מתקופת ה־DOS, והם מתפקדים במערכת "חלונות" כתוכנות בדידות. לדוגמה העורך EDIT או פקודות בקובצי אצווה שמשמשים כמאקרו. כמו כן, בכל הגרסאות של "חלונות" ישנו ממשק פקודה טקסטואלי (shell) באמצעות cmd.exe או Command.com, שגם הוא מכיל שמות ופקודות שהחלו את דרכם בעידן ה־DOS.
